בזק תיקנס ב–11 מיליון שקל על עיכוב התחרות בטלפוניה

הקנס שמשרד התקשורת מתכוון להטיל על בזק, מפני שהיא מסרבת למכור קווי טלפוניה למתחרות, גבוה יחסית לשוק התקשורת - אך נמוך לעומת הכנסות החברה ■ עובדי בזק מאיימים בעיצומים עקב הוראה של המשרד לאפשר לנציגים של חברות מתחרות גישה לתשתיות של החברה

אמיתי זיו
אמיתי זיו
סטלה הנדלר
סטלה הנדלר, מנכ"לית בזקצילום: ינאי יחיאל
אמיתי זיו
אמיתי זיו

שתי הודעות דרמטיות של בזק לבורסה שפורסמו אתמול מעידות כי החברה נמצאת שוב במסלול התנגשות עם המדינה, על רקע רפורמת התחרותיות שהממשלה מנסה לקדם בתחום התקשורת.

ההודעה הראשונה עסקה ברפורמת התשתיות הפסיביות (צינורות באדמה), שלפיה המתחרות של בזק — בעיקר סלקום ופרטנר — יוכלו לפרוש סיבים בתשתיות הפסיביות של החברה. כיום החברה אינה מאפשר למתחרות לעשות זאת.

ההודעה השנייה שמסרה בזק לבורסה נגעה לרפורמה בטלפוניה. החברה הודיעה כי קיבלה הודעה ממשרד התקשורת, שלפיה יש כוונה להטיל עליה עיצום כספי בסך 11.34 מיליון שקל — במסגרת הטיפול בסוגיית הסירוב של בזק למכור קווי טלפוניה למתחרותיה, אף שהיתה אמורה להתחיל בכך כבר באמצע 2015.

בעניין הרפורמה בתשתיות הפסיביות, המתחרות טוענות כבר זמן מה כי בזק אינה מעניקה להן שירות טוב וזול מספיק, ולכן הן דורשות שיתאפשר להן לפרוש סיבים בתשתיות בזק באמצעות עובדי קבלן המועסקים בחברות המספקות את השירות הזה לבזק. תיק השירות של הרפורמה, קובע כי מותר לעשות שימוש בחברות כאלה.

המתחרות הגישו למשרד התקשורת תלונה רשמית בנושא, ובה דרישה שיותר להן להשתמש בחברות קבלן לצורך השחלת סיבים. מנכ"ל משרד התקשורת, מימון שמילה, קיבל את הדרישה. בשבוע שעבר הודיע שמילה לבזק כי עליה לאפשר למתחרותיה להשחיל בתשתיותיה סיבים — באמצעות עובדי בזק או באמצעות עובדי קבלן.

בזק: "פגיעה בקניין"

בזק מנהלת את המאבק ברפורמת התשתיות הפסיביות באמצעות העובדים. בסוף השבוע שלח ועד עובדי בזק הודעת ווטסאפ לעובדים, שלפיה האישור שניתן למתחרות מנוגד להסכמים קודמים, ולכן "ארגון העובדים פנה להסתדרות בבקשה להכריז על סכסוך עבודה. מהיום אין לבצע כל עבודות פיתוח בחברה, כולל עבודות פיתוח של המתחרות".

מההודעה עולה כי העובדים קיבלו הוראה להתחיל בעיצומים עוד לפני שסכסוך העבודה נהפך לרשמי. דובר בזק מסר כי נציגות העובדים חזרה בה מההודעה.

הנהלת בזק אמנם מתכוונת לפנות לבית הדין לעבודה כדי לנסות לבלום את העיצומים, אבל החברה נלחמת ברפורמת התשתיות הפסיביות באמצעים אחרים. בזק פירטה בהודעה לבורסה כי "החברה חולקת על האמור בהודעה של משרד התקשורת ועל נימוקיה, רואה בכך פגיעה בקניינה, ובכוונתה להתנגד להחלטה בכלים החוקיים העומדים לרשותה".

בהמשך ההודעה, מסרה בזק לגבי סכסוך העבודה כי "התקבל בחברה מכתב מאת יו"ר ההסתדרות, המבהיר כי סכסוך העבודה שעליו הכריזה ההסתדרות בדצמבר 2016 עדיין תקף", וכי הוא יופעל "ככל שייעשה ניסיון לבצע עבודה בתחום הפעילות הרגילה של החברה על ידי גורמים חיצוניים, באופן שבו העבודה תבוצע על ידי עובדים שאינם עובדי החברה".

הטיעונים של בזק נגד שימוש בקבלנים חיצוניים לצורך עבודות של מתחרותיה בתשתיות הפסיביות שלה נתלים בהחלטת הממשלה, שבה נכתב כי עבודות בתשתית של בזק שלא באמצעות עובדי החברה ייעשו רק במקרים חריגים. עם זאת, לא הוגדר מהם אותם מקרים חריגים. בכיר באחת מהחברות המתחרות עם בזק הסביר אתמול ל–TheMarker כי "מלכתחילה לא התעקשנו על קבלנים חיצוניים, רק רצינו שהעבודה תתבצע". לדבריו, המעבר לחברות קבלן נעשה לאחר שהתברר כי המחירים שגבוה בזק גובה על העבודות גבוהים בהרבה ממחירי חברות הקבלן, וכי זמן הביצוע ארוך באופן ניכר.

התחרות ירדה לטמיון

הקנס בסך כ–11 מיליון שקל הוטל על בזק לאחר שהחברה עתרה בעבר לבג"ץ וטענה כי המחירים שבה חויב למכור קווי טלפון למתחרותיה אינם הוגנים, ולאחר מכן — כי אינה יכולה מבחינה הנדסית למכור קווים למתחרות.

למרות הדחיות, בפועל הרפורמה בטלפוניה אינה מיושמת גם כיום. לאורך כל התקופה נמנעה בזק מלספק את השירות למתחרותיה — אף שלא קיבלה צו מבית המשפט המתיר לה לעשות כן. כך, הצרכן הישראלי הפסיד יותר משנתיים של תחרות בטלפוניה בגלל ההתנגדות בזק לרפורמה.

לפי הודעת בזק לבורסה, משרד התקשורת דחה את כל טענות בזק בנושא, וקבע "כי החברה הפרה את ההוראות בכך שלא סיפקה את שירות הטלפוניה הסיטונית". המשרד, הוסיפה בזק, הורה לבחרה "לפעול בנחישות" למילוי הוראותיו, "שכן המשרד שוקל לפתוח בהליך נוסף באותו נושא". לחברה ניתנו 30 יום לערער על ההחלטה.

הקנס שהוטל על בזק בנושא הרפורמה בטלפוניה הוא גבוה יחסית לשוק התקשורת, אך נמוך יחסית להכנסות בזק מהתחום. ענף הטלפוניה הקווית בבזק הכניס לחברה 708 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2017, והוא תחום הפעילות הרווחי ביותר בקבוצה כולה. בעוד בזק מוכרת קו טלפון ב–65 שקל בממוצע לחודש, חברות מתחרות התחייבו למכור קווי טלפון במסגרת הרפורמה בכ–30 שקל לחודש — כך שתיאורטית, יישום הרפורמה היה עשוי לחסוך לצרכנים הישראלים כ–700 מיליון שקל בשנה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?