ההטרדות בהיי-טק הישראלי: "הוא אמר שיופי שאני מקשיבה לו, ושם לי יד על הרגל"

הטרדה מינית היא מנת חלקן של נשים בכל מקום - ועדויות שהגיעו למערכת TheMarker באחרונה חושפות עד כמה היא נפוצה גם בתעשיית ההיי-טק והסטארט-אפים הישראלית

ענבל אורפז
ענבל אורפז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אשה מקלידה במחשב
צילום: Wilfredo Lee/אי־פי
ענבל אורפז
ענבל אורפז

"הפגישה היתה בצפון תל אביב, בבית קפה לא רחוק מהמשרד של הקרן, בחמש אחרי הצהריים. מבחינתי זה היה נטו מקצועי. עשיתי את הפיץ׳, דיברנו על איך אנחנו יכולים לשתף פעולה. פתאום, הוא מתחיל לספר לי את הסיפור האישי שלו. עשיתי פאוזה והקשבתי לו. היה לי חשוב לייצר אמפתיה כדי שהאווירה תהיה חיובית. חיכיתי שהפאוזה האישית תתחבר חזרה למקום המקצועי, אבל זה לא קרה.

״הוא אמר שיופי שאני מקשיבה לו, ושם לי יד על הרגל. קפאתי. שיניתי את הישיבה, הרגשתי לא בנוח, ועוד פעם היד שלו על הרגל שלי. זה קרה שלוש פעמים. אחרי שעה אמרתי לו שאני צריכה ללכת. הבנתי שאני מטומטמת ואני חייבת לעוף משם. הוא לא התווכח. רציתי לברוח. הוא הבין את ההתרחשות. הוא הלך אחרי ובא לנשק אותי וניסה לחבק אותי. קפאתי. אמרתי תודה רבה. הייתי בהלם".

את הדברים האלה אמרה יזמת בתחום המסחר האלקטרוני, ששמה שמור במערכת. הטרדה מינית היא מנת חלקן של נשים בכל מקום - ועדויות שהגיעו למערכת TheMarker באחרונה חושפות עד כמה היא נפוצה גם בתעשיית ההיי־טק והסטארט־אפים הישראלית.

כך סיפרה לנו מיכל (שם בדוי), בת 30, יועצת לסטארט-אפים: ״פגשתי בכיר מהתעשייה שאנחנו בקשר כבר כמה שנים לארוחת ערב מקצועית. הוא גבר נשוי עם ילדים. שנינו היינו באותו זמן בנסיעה לחו״ל באותו המקום. בשלב מסוים הוא ליטף לי את השיער. ביקשתי ממנו שיפסיק. לא רציתי להיות שם, אבל לא הצלחתי לקחת את עצמי וללכת לשם. בסוף הערב הוא הושיט לי יד ללחיצה, ושלוש פעמים חזר על זה שהוא לא היה רוצה שהערב ייגמר בלחיצת יד״.

לרוב סיפורים אלה לא נחשפים - למוטרדות יש יותר מדי מה להפסיד, והן מעדיפות להמשיך הלאה.

נטע (שם בדוי), בכירה בסטארט-אפ לשעבר, בת 28, מסבירה למה הן שותקות: ״הרבה נשים עוברות חוויות של השפלה והקטנה שנובעת מזה שהם נשים, אבל הן לא מוכנות לדבר על זה. זה לא סקסי. נשים לא מוכנות לספר דברים שקרו להן כי יש תופעה של האשמת הקורבן. אם מישהי תהיה מספיק אמיצה, או מטומטמת, לצאת החוצה ולספר את הסיפור יפנו אליה אצבעות מאשימות - אולי לא היתה מקצועית, אולי מספרת שהעזיבו אותה, למה היא לא אמרה ״לא״ כשזה קרה, למה היא לא התלוננה, איך אפשרה למצב הזה לקרות. היא פוחדת שזה יתנקם בה. אם היא תתלונן זה ילך הלאה, למשל כשהיא תגיע למקום עבודה הבא. לכן נשים לא רוצות לקחת את הסיכון ובסופו של דבר משלמות את המחיר. אני למשל נאלצתי לקום ולעזוב מקום עבודה״.

מחרתיים נפרסם ב-Markerweek עדויות רבות שממחישות את חומרת התופעה בישראל, וננסה להבין מדוע זה קורה וכיצד ניתן לעקור את התופעה מהתעשייה המקומית.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"