Technovation 2017 |

"חברות גדולות צריכות מישהו שיחיה, ינשום ויחשוב על חדשנות"

מאיה הופמן מחברת DELL-EMC: "אני אומרת לעובדים שלי כל שבוע – תעזו ותבואו עם רעיונות" ■ טליה לנדאו מאמדוקס: "כל הארגונים הגדולים מתמודדים עם אותם אתגרים" ■ הדברים נאמרו בכנס TheMarker, בפאנל שעסק בחדשנות פנים ארגונית

עמרי זרחוביץ'
עמרי זרחוביץ'
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פאנל חדשנות פנים ארגונית
פאנל חדשנות פנים ארגונית. מימין: מאיה הופמן, טליה לנדאו, מיכל קיסוס-הרצוג, רונן סופר
עמרי זרחוביץ'
עמרי זרחוביץ'

"חברות גדולות צריכות למנות גורם שיהיה אחראי על חדשנות בארגון –יחיה את הנושא, יחשוב ויחלום עליו – ויוודא שהחדשנות מחלחלת לארגון", כך אמרה מיכל קיסוס-הרצוג, ראש אגף חדשנות ודיגיטל, בנק לאומי, בכנס Technovation של TheMarker, בפאנל שעסק בחדשנות פנימית בארגונים כגורם מחולל שינוי.

מיכל קיסוס-הרצוג, מנכ"לית פפרצילום: עופר וקנין

קיסוס-הרצוג אמרה את הדברים בתגובה לטענת רונן סופר – מנכ"ל כללי מוצרי תוכנה, חטיבת מחשוב לביש באינטל, שאמר: "אני מאוד ציני לגבי הצורך בהבאת VP Innovation או הקמת קבוצת חדשנות בארגון. אתה צריך לגרום לחדשנות לחלחל לפעילות הליבה של הארגון ולא ליצור חטיבה שחיצונית לפעילות הליבה. יוצא מצב שמביאים בן אדם חיצוני, יעשה יחסי ציבור, ותוך כמה זמן סמנכ"ל הכספים יבין שזה מבזבז לו את הכסף והחטיבה תיסגר".

רונן סופרצילום: עופר וקנין

קיסוס-הרצוג התייחסה לאופן שבו גורמים לעובדים להיות שותפים לתהליך החדשנות: "הבנו שהטכנולוגיה לא חזות הכל, האנשים חשובים יותר. האנשים הם אלו שמובילים את החדשנות, כדי להיות ארגון חדשני, אנחנו חייבים להפוך את האנשים לכאלו. יש לנו תוכנית פנים ארגונית שמכשירה אלפי עובדים ומסמנת בכל יחידה את אלו שיש להם את הניצוץ היזמי. נכון שהם לא עובדים בסטארטאפ מוביל, אבל הם עובדים בחטיבה שחושבת באופן הזה".

דוגמא לכך נתנה גם טליה לנדאו, מנהלת החדשנות הפנים ארגונית בחברת אמדוקס: "לאחרונה השקנו קמפיין ל-26 אלף עובדים, הבאנו להם בעיה שהגיעה מלקוח שלנו - בריטיש טלקום, אנחנו משלבים את העובדים עם העולם החיצון, ככה הם נחשפים לדרישות אמיתיות של השוק, פונים לחוכמה של כל כך הרבה עובדים מהעולם כולו, והם יכולים להרגיש שהם מביאים ערך לארגון".

לנדאו הוסיפה כי "תחום החדשנות הארגונית הוא חדש, וכל הארגונים הגדולים מתמודדים עם אותם אתגרים. סטארטאפ יכול להיכשל, אבל חברות גדולות עובדות לאט, ותהליכי הפעולה ארוכים ויקרים, אבל מצליחים בשיעורים הרבה יותר גבוהים. אנחנו מצד אחד מלמדים מנהלים לחשוב כמו משקיעים, ומצד שני יש הרבה מנועים להעלות רעיונות בארגונים גדולים, למשל האקתונים. לאחר מכן צריך להבין איך מיישמים את הרעיונות האלו, וכמובן שלא כולם מיושמים. תהליכים ארוכים יכולים להיות חסמים בשלב היישום".

מאיה הופמן, מנהלת מרכז הפיתוח של DELL-EMC בבאר שבע, התייחסה לאופן שבו מקדמים רעיונות בתוך הארגון: "אני אומרת לעובדים שלי כל שבוע – תעזו ותבואו עם רעיונות. אם אתם לא יודעים איך לקדם אותם בארגון, אז תבואו אלי. כדי לעשות משהו שהוא בכל זאת מהפכני, צריך למצוא את האנשים בתוך החברה שיושבים קרוב להנהלה ולהסביר להם שצריך לקדם פיתוחים מסויימים.

מאיה הופמןצילום: עופר וקנין

"המנכ"ל העולמי שלנו אמר לנו: אני מעדיף שתגידו שלא הצלחתם הפעם אבל שתמשיכו לנסות. זה מסר של תרבות ארגונית. הישראלים לא מוותרים. הם מנסים שוב ושוב, עד שזה מצליח. גם אם אמרו לנו לא, אז הישראלים ינסו מדלת אחרת בארגון. פוליטיקה ארגונית זה לא דבר שלילי, אלא כלי להניע הליכים ארגוניים. רעיון טוב לא מספיק".

לשאלה האם חדשנות היא למעשה הקמת סטארטאפ בתוך הארגון, ענתה קיסוס-הרצוג: "זה לא שבנק אומר 'אנחנו רוצים להיות סטארטאפ', אלא החלטנו להיות ממוקדי לקוח. לא לחשוב יותר מה יביא יותר רווח, אלא מה טוב ללקוח מתוך תפישה שהיום אני לא צריך לחשוב על השקל שאני חוסך, אלא על הערך שאני אביא ללקוח בטווח הארוך. אבל בבנק זה יותר קשה – בגלל רגולציה, ניהול סיכונים, בעלי מניות, וועדי העובדים וכל דבר שאתם לא רוצים. ולכן אפשר לעשות שיתופי פעולה עם האקדמיה, לעבוד עם סטארטאפים, שיתופי פעולה עם בנקים בעולם וכו'. אנחנו לא רוצים להיות סטארטאפ, אלא לקחת מאפיינים שלו – לטעות מהר יותר, להטמיע סטארטאפים כי הם יודעים לעשות זאת, ומשנים את העובדים מבפנים”.

סופר הוסיף כי "תפישת החדשנות באינטל נובעת בכלל מהמעבר לפיתוח תוכנות ומוצרים לצרכנים, כמו שעונים ומשקפיים. היכולת להיכשל, לחשוב אחרת – זה שינוי מאוד גדול. אני חושב שאינטל מפגינה הרבה אומץ כאורגניזם להכניס גורמים כאלו לתוכה".

טליה לנדאוצילום: עופר וקנין

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט