המסמך שהסינים צינזרו נחשף: ההיי-טק הישראלי עשוי להיפגע ממגבלות חדשות

הרגולטור הסיני מתכנן להדק את הפיקוח על השקעות חוץ והמשקיעים הסינים מודאגים מסחבת בירוקרטית על כל השקעה הגבוהה מ-5 מיליון דולר

רותי לוי
רותי לוי
רותי לוי
רותי לוי

מסמך שהודלף וצונזר במהרה לפני כשבוע באפליקציית המסרים המיידים וויצ'ט (WeChat) מטריד את המשקיעים הסיניים, והשפעותיו עלולות לפגוע בפעילות ההשקעות שלהם בהיי־טק הישראלי. המסמך מתאר סיכום פגישה סגורה שהתקיימה בין הבנק המרכזי של סין לרשויות הפיקוח על המטבע הסיני, והוא מפרט כמה צעדים להגברת הפיקוח על השקעות החוץ.

את הנטל כבר מתחילים להרגיש בשטח: הבנקים אינם מאשרים עסקות, ומעבירים את הפונים לרשות המינהלית האחראית על המרת המטבע הזר בסין (SAFE). הרשות מצדה התחילה בימים האחרונים לעכב עסקות שעד לא מזמן נחשבו צנועות יחסית של כמה עשרות מיליוני דולרים בודדים, והיא מבקשת השלמות מסמכים וקובעת מפגשי הבהרה עם המשקיעים.

עו"ד מיכל צחורי, שותפת סין במשרד שבלת ושות'

הרגולציה המתגבשת עדיין נמצאת מתחת לרדאר של קהילת ההיי־טק הישראלית, שניזונה כעת מהתייחסויות מעטות של העיתונות האמריקאית מהימים האחרונים. התייחסויות אלה התמקדו בהגבלות על השקעות ענק, שאינן רלוונטיות לפעילות בישראל או למגזר הטכנולוגי. ואולם חלק מההגבלות החדשות של הממשל הסיני מתייחסות גם להשקעות קטנות יותר, שיש להן חשיבות רבה בעבור כל מי שקשור לעולם הסטארט-אפים הישראלי.

לפי המסמך, כל השקעה המבוצעת על ידי שותפויות מוגבלות (המבנה המשפטי המקובל לקרנות הון סיכון; ר"ל) תיבחן לעומקה. גם השקעות פרטיות ורכישות שמבצעות חברות סיניות בעסקים שאינם קשורים ישירות לעסקי הליבה שלהן יתקבלו בחשדנות על ידי הממשל הסיני.

עוד יוגבלו השקעות חוץ של חברות שבהן היקף הפעילות של המשקיעה קטן מהיקף הפעילות של חברה המושקעת; עסקות שבהן המשקיע הסיני מקבל פחות מ–10% ממניות החברה המושקעת; ויש מי שמוסיף — כל עסקה מעל 5 מיליון דולר.

מי שמצליח לחזות בבהלה המתגברת מקרוב הם מיעוט של עורכי דין ישראלים שנמצא כעת בסין. "העיתונות בסין עוד שקטה יחסית ומתנהלת כרגיל, הם ממשיכים בסיקור יחסי סין־ארה"ב והתרעות זיהום אוויר", אומרת עו"ד מיכל צחורי, ראש פרקטיקת סין במשרד עורכי הדין שבלת ושות', המתגוררת בשנחאי. "אבל הקהילה העסקית — מנהלי קרנות ההון סיכון, עורכי הדין ובכירי החברות הפרטיות והממשלתיות — מנהלים ללא הרף דיונים מודאגים".

צחורי מסבירה את השינוי הביורוקרטי הצפוי: "בעבר, אישור השקעות חוץ נעשה בהליך מקוון וזריז. המשקיע הסיני נדרש להציג שני מסמכים בלבד: טופס המפרט את מהות ההשקעה ורישיון עסק. מסמכים אלה היו עולים למערכת בחינת השקעות של משרד התעשיה והמסחר הסיני (MOFCOM), ובתום שלושה ימי עבודה היה אפשר לקבל אישור.

"לפי ההנחיות החדשות, המשקיע הסיני יצטרך להציג מסמכים רבים נוספים, כמו דו"חות פיננסיים, בדיקת נאותות, ניתוח סביבת ההשקעה, ובמקרה של מיזוגים ורכישות הטפסים מתרבים עוד יותר. המשוכה הגדולה בהליך החדש היא שהוא כבר לא ייעשה בצורה מקוונת — מישהו יצטרך ללכת עם חבילת מסמכים ולקבל אישור מהפקידים, כך שאנחנו מניחים שעשויה להיווצר סחבת. כשמשרד המסחר הסיני צריך היה בעבר לבחון בקשות פשוטות יחסית כמו הקמת גופים בבעלות זרה מלאה בסין — זה לקח לו כמה שבועות".

20% מהון המושקע בהיי־טק הישראלי — מסין

קיים חשש שההגבלות החדשות יקשו על חברות ישראליות שגייסו באחרונה כספים מקרנות סיניות לקבל את הכסף. ההגבלות החדשות הצטרפו להגבלות שקיימות כבר כמה חודשים לגבי השקעות בגופים פיננסיים. בעבור קרנות ההון סיכון הישראליות, ההגבלות כבר יצרו בעיה גדולה יותר, שכן הן גמישות פחות ביכולת להחליף משקיעים. חלק גדול מההתחייבויות לכספים שגייסו הקרנות מקורו בסין, והיכולת שלהן "לקרוא לכסף" (לממש את ההתחייבויות) בחודשים הקרובים נמצאת בבעיה.

"אנחנו מייצגים כמה גופים סיניים וסיניים־ישראליים שעובדים בימים אלה על הקמת קרנות הון סיכון שלפחות חלק מכספיהן, ולפעמים כולו — מיועד להשקעות בישראל", אומר עו"ד ליאור אבירם, ראש פרקטיקת ההיי־טק במשרד שבלת ושות’. "ההוראות החדשות יוצרות בתקופה הקרובה לפחות חוסר ודאות רגולטורי שמאט בטווח המיידי את פעילות הקמת הקרנות הזאת, ודורש חשיבה מחדש על המבנה הפיננסי והמשפטי שלהן”.

עו"ד ליאור אבירםצילום: עופר וקנין

יש שמציינים כי עשויה להתגלות בעיה גם בעסקות מכירה של חברות ציבוריות ישראליות לגופים סיניים. "כיום אם אני משקיע סיני שרוצה לקנות חברה ישראלית ציבורית, אני צריך לשים במעמד החתימה Termination fee (סכום של כמה אחוזים מהעסקה ששמים בנאמנות, ויועבר לחברה הנרכשת במקרה של ביטול העסקה, כדי לפצות על הירידה בשווי המניה כתוצאה מהביטול; ר"ל), אבל בנהלים החדשים אין לי שום דרך פרקטית להעביר אותו", אומר עו"ד יאיר גבע, מנהל משותף של מחלקת ההיי־טק וראש דסק סין במשרד הרצוג פוקס נאמן, בשיחה מבייג'ין. "כדי להוציא יותר מ–5 מיליון דולר, אני צריך לקבל אישור מהרשויות באמצעות הצגת הסכם חתום. אבל כדי לחתום על הסכם — אני צריך קודם להפקיד את הכסף בנאמנות".

לפי המסמך, בין ינואר לאוקטובר 2016, השקיעו חברות וגופים סיניים 212 מיליארד דולר מחוץ למדינה — כמעט פי שניים מסך ההשקעות ב–2015 כולה, שהיתה שנת שיא. הממשל הסיני צופה בדאגה בנפילת המטבע המקומי, היואן, שהגיע לרמתו הנמוכה ביותר מול הדולר מאז 2008, והוא מקווה כי הגבלת ההשקעות של חברות מקומיות בנכסים זרים תבלום את הלחץ על היואן.

בישראל, לפי הערכות, 10%–20% מההון של ההיי־טק הישראלי מגיע מסין. כמעט כל הקרנות הישראליות שגייסו הון בשנים האחרונות צירפו לשורות המשקיעים בהן גופים סיניים — מוסדיים, אסטרטגיים וממשלתיים, ובהן פיטנגו, כרמל, JVP, וינטג' וקיינן ישראל. בשבלת ושות' מעריכים כי 40% לפחות מההשקעות הסיניות מגיעות מקרנות הון סיכון. עורכי הדין סבורים כי למרות ההשלכות השליליות בטווח הקצר, הרגולציה החדשה לא תרחיק את המשקיעים הסינים לזמן רב.

"אני מאמינה שמדיניות השקעות החוץ תתייצב", אומרת צחורי. "המדיניות החדשה אמנם תקשה מאוד, אך לא תמנע עסקות אמיתיות של רכישות טכנולוגיה. סין לא תחזור לאחור, למצב שהיה לפני ארבע שנים".

"המטרה של המדיניות החדשה היא למנוע בריחת כסף מסין, ולא למנוע השקעות בטכנולוגיה, החשובות למשק הסיני בראיית הממשל שם", מסביר אבירם. "ישראל נמצאת על מפת ההשקעות הסינית ובעידוד הממשל, שמעוניין בהשקעות ורכישות של חברות טכנולוגיה ישראליות. יש בסין אפילו מי שסבורים שהמטרה בהדלפת המסמך היא לבחון את התגובות מהשטח, והצעדים שייושמו בסופו של דבר יתחשבו במציאות העסקית הזאת. חשוב שהחברות הישראליות יהיו מודעות למדיניות והשפעותיה, כדי למנוע אי־אמון בינן לבין המשקיעים הסיניים, שבדיוק כמוהן חווים חוסר ודאות, ולעתים חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות, שכן ההוראות חלות גם על השקעות שכבר נחתמו".

"זו תגובת השוק לאי־ודאות רגולטורית"

עו"ד יאיר גבע, ראש מחלקת היי-טק, הרצוג-פוקס-נאמן

ההתעניינות הגוברת של סין בישראל נובעת בעיקר מהרצון של סין לשנות את המודל הכלכלי שלה, ולעבור ממדינה של תעשייה כבדה ומזהמת למדינה של תעשייה מודרנית ומוטת טכנולוגיה. הזיהום הכבד של האוויר והמזון בסין, וההשפעה הגדולה של הרשתות החברתיות במדינה (שירות הקניות עליבאבא הוא כיום הלקוח הגדול ביותר של דואר ישראל), יוצרים בה עניין עצום בטכנולוגיות אינטרנט, מובייל, חקלאות, מים וייצור מתקדם. ישראל, כמדינת המזוהה עם חדשנות ועם טכנולוגיות מתקדמות, בין השאר בתחומי החקלאות והמים, עונה על הצרכים של סין.

"ההשלכות הבעייתיות של הרגולציה החדשה הן לטווח הקצר", אומר גבע. "זה כמו התגובות של השוק בעקבות ההצהרה של לפיד על חוק מע"מ 0% על דירות חדשות. זו אי־ודאות רגולטורית, ומה שמאפיין אותה זה זהירות. הממשל הסיני בחר לבחון את השותפות המוגבלת, כי בניגוד לחברה בסין, כשמתאגדים כשותפות לא צריך להביא כסף. זה כלי שהממשל חושד שניתן להעביר דרכו כסף בלי בקרה".

כדי לחזק את דבריו מזכיר גבע את האדישות שגילה קווין צ'ן, השותף המנהל של סקויה סין, כאשר נשאל האם הוא חושש מהרגולציה המסתמנת. צ'ן התייחס לדברים לפני יומיים בפאנל השקעות בכנס ICI בתל אביב.

לדברי גבע, "בטווח הרחוק, אני מאמין שהתוצאה תהיה הפוכה - בסין מניחים שעלולים להיות קשיים נוספים בעתיד בהוצאת כספים מהמדינה, ואף צופים פיחות נוסף במטבע הסיני - לכן יש עניין רב לרכוש חברות זרות שמייצרות הכנסות במטבע זר״

"ואם כבר מסתכלים קדימה, הסינים חוששים מממשל טראמפ, הסבירות שהם ימשיכו לבצע עסקות באותו היקף בארה"ב הוא נמוך, ומספיק שהם מזיזים שבריר מהפוקוס מאמריקה לישראל, במדינה קטנה כמו שלנו אנחנו צפויים להרגיש בנוכחות שלהם הרבה יותר".

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן