מכון התקנים דוחה שוב את ההתייעלות - אף שהפסיד 9 מיליון שקל ב-2015

המכון החמיץ את תחזית הרווח התפעולי ל-2015 ביותר מ50% ■ תקציב המכון גדל בשנה שעברה ב79% ■ הוצאות השכר על 1,127 עובדי המכון הגיעו ל-283 מיליון שקל, ומספר המשרות טיפס: "ההפסדים נובעים מהוצאות הסדרי פרישה של עובדים"

אמיתי זיו
אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אמיתי זיו
אמיתי זיו

מכון התקנים, מונופול התקינה הישראלי, פירסם רק בשבוע שעבר את הדו"חות הכספיים המבוקרים שלו ל–2015 ואת התחזית ל–2016. הדו"חות אינם מעודדים: המכון מדווח על הפסד של 9 מיליון שקל ב–2015 וצופה כי ב–2016 ההפסד יעמיק ל–36 מיליון שקל. מול זאת, המכון אינו מצליח להתייעל — ודוחה בעוד שנה את תוכנית ההתייעלות.

לפי דו"חות המכון, הכנסותיו גדלו ב-2015 ל–402 מיליון שקל, לעומת 391 מיליון שקל ב-2014 — גידול של כ-3%. עיקר ההכנסות הן בסעיף "בדיקות תעשייה" — 241 מיליון שקל. בסעיף "אישור מוצרים" הסתכמו ההכנסות ב–75 מיליון שקל ובסעיף "הכנסות מבדיקות בניין" — ב–55 מיליון שקל. נוסף על כך, המכון קיבל מתקציב המדינה 17 מיליון שקל ב-2015, לעומת 9.5 מיליון שקל ב-2014 — גידול של 79%.

חלק הארי של הוצאות הארגון הוא הוצאות שכר, שהסתכמו ב–283 מיליון שקל בשנה שעברה, וההוצאות בסעיף "הנהלה וכלליות" — ב–16.5 מיליון שקל. הוצאות השכר האורגניות מסתכמות ב–75% מסך הוצאות המכון. נתון זה אינו כולל הוצאות על קבלני משנה, שהסתכמו ב–27 מיליון שקל ב-2015.

המכון סיים את 2015 ברווח תפעולי של 4.1 מיליון שקל — ירידה של 14.5% לעומת 2014. הרווח התפעולי נמוך ביותר מחצי מהתחזית שפירסם המכון ל–2015, שחזתה רווח של 8.5 מיליון שקל.

משרדי מכון התקניםצילום: משתמש הויקיפדיה It

בשורה התחתונה, מכון התקנים הפסדי. ב–2014 הפסדי המכון הסתכמו בחצי מיליון שקל בלבד, אך בשנה שעברה הם העמיקו ל–9 מיליון שקל. יתרה מזאת, ל–2016, המכון צופה עתה (כשרוב הנתונים כבר בידיו) רווח תפעולי זעיר של 1.7 מיליון שקל והפסד נקי גדול פי ארבעה — 36 מיליון שקל.

מדו"ח מכון התקנים עולה כי המכון אינו מצליח להוציא לפועל תוכנית התייעלות מינימלית. כבר שלוש שנים המכון מתכנן פרישה של 28 עובדים עם תוכנית פיצויים נכבדת, שעלותה מעל מיליון שקל לעובד, אך התוכנית נדחית משנה לשנה.

במכון טוענים (הנתון אינו מופיע בדו"ח) כי מספר העובדים בו בסוף 2015 היה 1,127 — שניים פחות מאשר בסוף השנה הקודמת. עם זאת, מספר התקנים בארגון המשיך לגדול ל–1,094 בסוף 2015, לעומת 1,087 בסוף 2014. ב-2015 המכון התנהל כמה חודשים ללא מנכ"ל אחרי עזיבתו של דני גולדשטיין. המנכ"ל שהתמנה אחריו, אלי שטיין, נאלץ לפרוש אחרי כהונה קצרה מסיבות רפואיות.

מנסים לשבור את המונפול

מצבו של מכון התקנים מתחיל להזכיר את מצבה של חברת דואר ישראל לפני הרפורמה בה. המכון נכנס להפסדים המעמיקים בהדרגה, ואינו מצליח להתייעל: הוא אינו מקטין את מספר העובדים, והוצאות השכר רק גדלות משנה לשנה. מהמכון נמסר רק דו"ח הרווח וההפסד, ולא דו"ח תזרים המזומנים, שיכול להעיד על האיתנות הפיננסית שלו.

מכון התקנים הוזכר בדו"ח טרכטנברג כאחד הגורמים לייקור המחיה בישראל, עקב עלויות הבדיקות שהוא עורך והשפעתו על חסימת יבוא מתחרה. דו"ח מבקר המדינה מ–2011 מתח ביקורת על כך שהמכון מחזיק תקנים רבים שלא עודכנו שנים ארוכות, ושלקוחותיו משלמים על בדיקות שאינן תמיד מבוצעות.

ב–2014 הופיע שוב מכון התקנים בדו"ח המבקר. הפעם מצאה הביקורת כי המכון אינו מאמץ תקנים בינלאומיים כמחויב, או מכניס בגרסה הישראלית של התקן שינויים קטנים לעומת התקן הבינלאומי, כך שלא יאבד את הבלעדיות על הבדיקות — המקור העיקרי להכנסותיו. מכון התקנים נשלט על ידי תעשיינים ישראלים, המהווים רוב בוועד הפועל של המכון — המתפקד כדירקטוריון.

טיוטת חוק ההסדרים ל–2017–2018, שתגיע בקרוב לכנסת, מנסה לטפל במונופול של המכון על התקינה. בדברי ההסדר לחוק נכתב כי "ועדת הסרת החסמים והגברת התחרות ביבוא בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה (ועדת לנג; א"ז), שהמלצותיה התקבלו כהחלטת ממשלה, מצאה כי התקנים הישראליים משמשים פרקטיקה להגבלת התחרות מצד (לרעת) מתחרים קטנים ובינוניים מהתעשייה המקומית וגם מצד מוצרים מיובאים. המצב הקיים, שבו מכון התקנים מתקיים בסביבה נטולת תחרות, מביא לפגיעה חמורה במגזר העסקי — בין היתר בשל ייקור עלויות הבדיקה וכן רמת שירות נמוכה יחסית הכוללת התארכות משמעותית של הליך הבדיקות".

טיוטת חוק ההסדרים מציעה כמה שינויים במכון — לרבות חיוב מכון התקנים לאמץ תקינה בינלאומית. המכון יוכל לחרוג מכך רק באישור שני שרים — שר האוצר ושר הכלכלה — בעוד כיום החריגה מחייבת אישור של שר הכלכלה בלבד.

עוד נקבע בטיוטת החוק כי בוועד הפועל של המכון יכהנו יותר נציגים של הממשלה, משום שכיום לתעשיינים יש בו רוב, והם פועלים למניעת תחרות. עוד מוצע לשנות את ההרכב ועדות התקינה, שמצויות אף הן בשליטת התעשיינים, כדי למנוע מצב שבו עובדים של חברות תעשייה ישראליות גדולות חולשים על קביעת התקינה. לבסוף, נקבע בחוק כי מכון התקנים לא יהיה בודק יחיד, אלא תתאפשר תחרות מצד גופי תקינה בינלאומיים ומעבדות פרטיות מוסמכות.

מכון התקנים נלחם ברפורמות המוצעות בטיוטת חוק ההסדרים. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ונשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אף פנו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, במהלך כהונתו כשר הכלכלה, וביקשו את התערבותו לעצירת הרפורמות.

ממכון התקנים נמסר בתגובה: "מכון התקנים פועל כרשות סטטוטורית האמונה על תקינה ועל בדיקות תקינה למאות אלפי מוצרים המגיעים לישראל. המכון מחויב בראש ובראשונה לבטיחות הציבור ולאיכות הבדיקות, ולא לשורת הרווח. הרפורמה המדוברת תשנה מצב זה בכך שתפתח את בדיקות המכון לתחרות שמהותה רווח בלבד.

"מכון התקנים סיים את 2015 ברווח תפעולי של כ–4 מיליון שקל (שיפור של 50% לעומת 2014). עם זאת, הדו"ח מציג הפסדים הנובעים מהוצאות הסדרי פרישה של עובדים שפרשו מהמכון ב–2015 כחלק מתוכנית התייעלות. הוצאות המימון ב–2015 בהשוואה ל–2014 נמוכות ב–60%. תוכנית ההתייעלות במכון התקנים, שהתחילה ב–2015, ממשיכה ב–2016".

הפסדי מכון התקנים צפויים לתפוח/ אורה קורן

שנים האחרונות התחיל משרד הכלכלה לזעזע את היסודות האיתנים שעליהם ישב מכון התקנים, לאחר שהתברר כי המכון מנצל את מעמדו לחסום יבוא מתחרה, ובפועל מסייע לתעשייה לשמר מחירים גבוהים ואף איכות ירודה של מוצרים. בימים אלה מגיע המאבק במכון לשיא, לאחר שמשרדי הכלכלה והאוצר הכניסו לחוק ההסדרים רפורמה בתקינה, שמפקיעה מהמכון את הבלעדיות בבדיקות תקן רשמי של מוצרי יבוא — מקור חשוב להכנסותיו.

כיום רק מכון התקנים מורשה לבצע בדיקות של עמידת מוצרי יבוא בתקנים רשמיים. מעבדות פרטיות, אף שקיבלו אישור לבדוק תקנים ממשרד הכלכלה, נחסמו בנימוק שהחוק מאפשר רק למכון לבצע את הבדיקות.

עתה קובע אחד הסעיפים בפרק התקינה בחוק ההסדרים כי "מוצע להרחיב את הגורמים הרשאים לבצע בדיקות מוצרים מיובאים לתקן רשמי ולקבוע בפקודת היבוא והיצוא את התנאים שבהתקיימם יהיה רשאי הממונה להכיר במעבדה שתהיה מוסמכת לבצע בדיקת התאמה של טובין מיובאים לתקן רשמי".

עוד קובעת הצעת החוק כי הממונה על התקינה במשרד הכלכלה יוכל להכניס שינויים בנהלי הבדיקות הקיימים כדי לקצר תהליכים. שינויים נוספים יכללו הכרה בבדיקות מעבדות בחו"ל, מה שייתר את בדיקות המכון לאותם מוצרים. כל אלה צפויים לפגוע בהכנסות מכון התקנים מבדיקות התקן הרשמי.

אם נוסיף לכך את התנגדות ועד עובדי המכון לרפורמה הכוללת קיצוצים בכוח האדם — התוצאה תהיה הגדלת הגירעון של המכון. המכון אמנם צופה שגירעונו ייגדל ב–2016, אך השנים הבאות יהיו לא פחות מאתגרות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

RUSSIA EV CHARGERS

שוד הנחושת: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת - ולמה זה צריך להדאיג אותנו

אילוסטרציה קולג' סטודנטים

מה היא הדרך להשיג חיים טובים? הנוסחה שמזעזעת את הצעירים

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא