הכירו: הסטארט-אפ שעזר לירדן ג'רבי ואורי ששון לזכות במדליות באולימפיאדה

לא רק הג'ודוקאים הישראלים נחלו הצלחה בריו - לצדם עמדה במבחן מערכת ייעוץ לספורטאים ומאמניהם של חברת Boost הישראלית

אלירן רובין
אלירן רובין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
משלחת הג'ודו הישראלית משתמשת במערכת של Boost
משלחת הג'ודו הישראלית משתמשת במערכת של Boost צילום: הוועד האולימפי בי
אלירן רובין
אלירן רובין

בסוף השבוע סיכם הג’ודוקא אורי ששון, קמפיין מוצלח מאוד של נבחרת הג’ודו הישראלית באולימפיאדת ריו. ששון הצטרף עם זכייתו במדליית הארד לירדן ג’רבי שזכתה בארד גם כן, שגיא מוקי שהגיע למקום החמישי ולינדה בולדר שהגיעה למקום ה-7. ההצלחה של הנבחרת הינה בראש ובראשונה פרי יכולתם והשקעתם של הספורטאים והצוות המקצועי, אך מלבד היכולות האישיות, לטורניר הנוכחי התלווה גם יועץ מסוג חדש - מערכת אנליטיקס ייעודית לענף.

אביב חציר, יזם וג’ודוקא לשעבר, הקים את הסטארט־אפ בוסט (Boost) במטרה לפתח אנליסט וירטואלי לספורטאים. המיזם הוקם באפריל, במטרה לצאת לשוק רק לקראת 2017. אלא שכחלק מההכנות לאולימפיאדה ובדחיפת איגוד הג׳ודו והוועד האולימפי, הואץ פיתוח ממוקד של המערכת לטובת המשחקים בריו.

אורי ששון חוגג בריוצילום: TORU HANAI/רויטרס

“פניתי לאורן סמדג’ה, המאמן הלאומי של נבחרת הגברים, בהצעה לבצע פיילוט משותף עם הסגל של אולימפיאדת יפן ב-2020”, מספר חציר. “בפגישה השנייה שהתקיימה יחד עם משה פונטי יו”ר איגוד הג’ודו הישראלי, ושני הרשקו מאמנה של ג’רבי, הם ביקשו להקדים את הפרויקט כבר לטורניר בריו - ובוועד האולימפי החלו לפעול מיד לאישורו”.

המוצר שמפתחת בוסט הוא כלי אנליטיקס שמוצג כצ’אט-בוט, המאפשר לספורטאים ולאנשי הצוות המקצועי לשאול בשפה חופשית שאלות בנוגע לספורטאי עצמו, לאימוניו או ליריביו בתחרות. “העבודה נמשכה ממש עד לרגע האחרון, גם לאחר שנבחרות הג׳ודו עזבו את הארץ והמריאו לברזיל”, מספר חציר.

המערכת, מסביר חציר, מנתחת את השאלה תוך התבססות על מודלים של בינה מלאכותית ומחזירה תשובה מיידית לשואל. במקרים שבהם לא ניתן להגיע לתשובה בצורה אוטומטית, לדוגמה במקרה של שאלות חקר מורכבות, מופנית השאלה לאנליסט אנושי, אשר נותן מענה פרטני לשאלה הספציפית - מה שתורם לשיפור יכולותיה של המערכת בעתיד.

בשלב הראשון פיתחה בוסט מנוע שאוסף את כלל המידע הקיים ברשת אודות כל אחד מהספורטאים היריבים. החל ממידע טכני זמין כמו נתונים פיזיים, הישגים וסטטיסטיקות שונות, ועד לניתוח כל הקרבות שבהם נטל הספורטאי חלק, תוך התבססות על אלפי סרטונים שקודדו אוטומטית וידנית.

ירדן ג'רביצילום: KAI PFAFFENBACH/רויטרס/

בשלב השני המערכת מעבדת את כל המידע בעזרת אלגוריתמים שמאפשרים לייצר פרופיל מדויק עבור כל ספורטאי, בדגש על חיזוי מגמות עתידיות לצד סימון גורמי חוזקה וזיהוי נקודות חולשה פוטנציאליות של אותו הספורטאי.

"ייעלנו את ניתוח קרבות הג'ודו"

“מדובר בעוד בורג במערכת שלמה, אבל זה חיבר לנו את כל התמונה על הקרבות והיריבים”, אמר אורן סמדג’ה 
ל-TheMarker. “כשאני התחריתי באולימפיאדת ברצלונה ב-1992, סחבנו קלטות וידאו כדי ללמוד את היריבים. כאן הכל כבר היה מוכן והוגש בצורה נוחה תוך אפשרות לבצע שאילתות בכל רגע נתון. אי־אפשר להשתלט על כל כך הרבה מידע בלי הכלי הזה - והשתמשנו בו המון. זה עזר לנו והוכיח את עצמו, ואנחנו נמשיך להשתמש בזה בעתיד”.

אביב חציר (משמאל) יחד עם האנליסט הראשי בחברה, אסף מינינברגצילום: הוועד האולימפי בי

גיל עופר, מאמנו האישי של ששון, הוסיף כי ״בקרב על המדליה השימוש במערכת היה הכי משמעותי. כבר כשבועיים לפני הקרב כשישבתי עם אורי על תכנון הקרב מול הקובני, בעזרת התובנות והדוגמאות שראינו בבוסט, שינינו את הטקטיקה כך שהיא התאימה למה שהיה בסופו של דבר בקרב״.

חציר מסביר כי לקראת הקרב עם היריב המצרי, אסלאם אל־שהאבי, שיער הצוות המקצועי כי הוא ייתפתח לקרב של מכות, ולא של ג’ודו קלאסי. כדי להבין טוב יותר כיצד ניתן יהיה להתמודד בקרב כזה, נשאלה המערכת כמה שאלות, זיהתה את הטעויות הנפוצות של אל־שהאבי בקרב מסוג זה - וידעה לספק תובנות. בקרב מול האלוף הבלתי מנוצח טדי רינר לדוגמא, הצליחה המערכת לזהות כי כאשר אוחזים אותו בצורה מסוימת בדש שמאל - קשה לו לייצר אימפקט חיובי על הקרב. “ייתכן שמדובר במידע שמאמנים מכירים, כי מדובר בספורטאי מוכר, אבל אנחנו מנגישים את המידע והתובנות גם עבור ספורטאים רבים אחרים. לא המצאנו את ניתוח קרבות הג׳ודו, פשוט ייעלנו את התהליך, הצלחנו לפשט ולהנגיש את המידע בצורה טובה ועשינו זאת בקנה מידה די רחב. אנחנו מקווים לגדול ולהגיע לענפים נוספים בקרוב”, אמר חציר.

בוסט מצטרפת לגל של סטארט־אפים שמנצלים את מהפכת הביג־דאטה ומפתחים כלים לניתוח מידע עבור ארגונים שונים. בעולם הספורט נעשה שימוש רב בכלים לניתוח סוגי נתונים שונים, בעיקר בכדורסל וכדורגל. קבוצות NBA לדוגמה, ידועות ככאלה המשתמשות בניתוחים של נתונים רבים הנאספים ממגוון מכשירים וסנסורים במגרש, וכן בצוותים של אנליסטים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ־בנקאי גיבוי אחזקות

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש