כך משתמש צה"ל ביחידה 8200 ובשכר ההיי-טקיסטים כדי להפחיד אתכם

במערכת הביטחון סימנו אויב חדש - מעסיקי ההיי־טק שמגייסים לשורותיהם דווקא את הקצינים האיכותיים שצה"ל רוצה לשמור לעצמו ■ אז מה באמת עומד מאחורי ההפחדות והכותרות על "בריחת מוחות"?

ענבל אורפז
ענבל אורפז
ענבל אורפז
ענבל אורפז

לדעאש, הגרעין האיראני וחיזבאללה הצטרף השבוע עוד איום אסטרטגי, שאינו מערב אף אוכלוסייה קיצונית או פונדמנטליסטית. "רק היום ראינו בתקשורת נתונים על מגמה מדאיגה של בריחת מוחות מצה"ל", אמר ביום רביעי שר האוצר, משה כחלון, לאחר החתימה על הסכם עקרונות לתקציב הביטחון לחמש השנים הבאות עם שר הביטחון, משה יעלון.

כחלון התייחס לכותרת שהופיעה באותו בוקר ב"ידיעות אחרונות", שהתייחסה לעלייה בשיעור הקצינים במקצועות הטכנולוגיים שאינם ממשיכים בשירות הקבע ומשתחררים, כ"פצצה אסטרטגית המתקתקת בתוך צה"ל".

חייל ביחידת 8200, בשנה שעברה. למצולם אין קשר לנאמר בכתבהצילום: מוטי מילרוד

במלים אחרות, האיום החדש מגיע מצד המעסיקים בהיי־טק, שאליהם "עורקים" אנשי הקבע במקום להישאר בצבא. "אני בטוח שמשרד הביטחון והצבא ישמרו על המצוינות הזאת ומבינים את המשמעות הטכנולוגית שיש לנו. זה לא סוד שאחת הסיבות לעליונות שלנו היא הרמה הטכנולוגית של צה"ל", הוסיף כחלון.

לא במקרה דחפו בצה"ל את טובי הטכנולוגים לחזית הקרב על תקציב הביטחון. בשנים הקרובות, מסתמן, איכות כוח האדם והשכר המשולם לאנשי הקבע יהיו חלק מרכזי מהקמפיין סביב תקציב הביטחון. מצד משרד הביטחון, אך טבעי לרתום למאמץ את אנשי הטכנולוגיה של צה"ל - אותו כוח אדם שבהמשך מצטרף לתעשיית ההיי־טק, ממלא את שורות מרכזי הפיתוח של החברות הנחשבות בעולם ומקים סטארט־אפים שנמכרים במיליארדים. ובל נשכח שהמסים הגבוהים שמשלמים בעלי השכר הגבוה בהיי־טק הם חלק חשוב במימון תקציב הביטחון.

אין עוררין על התרומה של החיילים והקצינים הללו למדינה, בשירות הצבאי ובהמשך גם באזרחות. אבל המסר ברור: אוי לנו אם יוקרתה של יחידה 8200 תיפגע.

צה"ל מציע משמעות - וניסיון יקר ערך

נתחיל באמת הפשוטה: צה"ל מנהל מאבק קשה במטרה להשאיר אצלו את כוח האדם האיכותי, ונדרש להתחרות במשכורות הגבוהות שמציעות חברות הטכנולוגיה האזרחיות. אבל בכך צה"ל אינו שונה מכל מעסיק אחר בהיי־טק. הקושי לשמור על כוח אדם איכותי הוא הנושא המרכזי שמטריד בשנים האחרונות כל מנהל בהיי־טק הישראלי, בחברות קטנות כגדולות.

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון והרמטכ"ל גדי אייזנקוטצילום: אוליבייה פיטוסי

בניגוד לימי הבועה, כיום מתמקדים מנהלי הגיוס ומשאבי האנוש פחות בשכר הגבוה או בתנאים המפנקים - אלא גם ביכולת להציע, נוסף על כל אלה, תפקיד מאתגר ומשמעותי. בתחום זה, דווקא לצה"ל יש יתרון: הוא יכול להבטיח לאנשים שהעבודה שלהם תתרום ישירות לביטחון המדינה, ולהעניק להם ניסיון יקר ערך שישתלם להם באזרחות.

הנתון שמדאיג את צה"ל במיוחד הוא העלייה בשיעור הקצינים ומשרתי הקבע המשתחררים מיוזמתם מתפקידים איכותיים במקצועות הטכנולוגיים. הכוונה היא לקצינים טכנולוגיים צעירים, אשר צה"ל מעוניין בהמשך שירותם ואילו הם בוחרים להשתחרר ולעזוב את הצבא. בעוד ב–2011 נרשם שיעור עזיבה של 13% בקרב קצינים איכותיים במקצועות אלה, במחצית הראשונה של 2015 זינק שיעור העזיבה ל–34%.

בצה"ל מציינים כי בעבר היה שיעור המשתחררים מיוזמתם משירות קבע ראשוני (שירות קבע של שנתיים לפחות, ע"א) נע על ממוצע שנתי שבין 8% ל–12%. ואולם כדי שתהיה אפשרות להעריך אם אכן קיים מחסור בקציני טכנולוגיה, יש צורך בשני נתונים נוספים שבצה"ל מסרבים לחשוף: כמה אנשי קבע מסוג זה נדרשים לצה"ל, ומהו מספרם של הממשיכים בשירות קבע (נומינלית, לא באחוזים). כל עוד הצבא לא חושף נתונים אלה - הדיון כולו עקר.

גם בחברות הטכנולוגיה, שאליהן לכאורה בורחים המוחות הטובים ביותר בצה"ל, העובדים לא נשארים לנצח. בשוק התחרותי, עובדים מחליפים מעסיקים מדי כמה שנים.

בדרך לשוק הפרטי - חותמים קבע

צה"ל אכן נמצא בתחרות - לכל חייל או קצין ביחידת עילית טכנולוגית יש חבר קרוב או רחוק שהשתחרר וכבר מרוויח משכורות עתק בחברת היי־טק ממש מעבר לכביש המוביל לבסיס, אבל אין בכך כל חדש.

אחת הטענות שנשמעות מכיוון צה"ל מתייחסת לדה־לגיטימציה, לכאורה, שעוברים אנשי הקבע (על רקע תנאי הפרישה המוקדמת, הפנסיה התקציבית וכו'), אשר דוחפת אותם החוצה. אך עד כה לא ידוע על בעיית מוטיבציה שמרחיקה מתגייסים מ–8200.

התחרות הקשה מול השכר של החברות באזרחות קיימת תמיד, ולא חל בזירה זו שינוי שיכול היה להסביר את אותה בריחת מוחות, לכאורה.

צה"ל נהנה בעיקר מגישה לכישרונות הטכנולוגיים הטובים ביותר כבר בתחילת דרכם - עוד לפני שהם יוצאים לשוק הפרטי. כבר שנים רבות מציע צה"ל תוכניות שירות המשלבות לימודים, לחיילים שהוא מזהה כקריטיים למערך הטכנולוגי. ישנם גם אזרחים עובדי צה"ל שנהנים מתנאים שמתחרים באלה של השוק הפרטי.

כמו כן, חלק גדול מהחיילים שמשרתים בתפקידים טכנולוגיים איכותיים מתחייבים לתקופת קבע עוד לפני הגיוס. למעשה, דווקא המשרות היוקרתיות המחכות להם אחרי השחרור מדרבנות אותם לכך.

המסר שצה"ל מעביר לחיילים הוא: "אתם תעבדו קשה במשך שלוש שנים ותרוויחו משכורת נמוכה יחסית, ובתמורה תקבלו הכשרה מקצועית בחזית הטכנולוגית, ניסיון מעשי ורשת קשרים ענפה".

בינתיים נראה שהדיון לגבי בריחת המוחות מצה"ל הוא ספין שנועד למנוע קיצוצים הכרחיים בתקציב הביטחון. בשנים האחרונות לא חל בענף ההיי־טק שינוי שיכול להסביר את העזיבה הגוברת, לכאורה, של קצינים איכותיים בתחום. האם צה"ל משתמש באנשי הטכנולוגיה כדי לקדם את מטרות אחרות לגמרי?

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן