הכירו: הסטארט-אפים הישראלים שמחברים את האינטרנט להכל

דו"ח חדש של קרן ההון סיכון אינוביישן אנדיבורס של אריק שמידט, יו"ר גוגל, ממפה 320 סטארט-אפים ישראלים שפועלים בתחום החם של האינטרנט של הדברים (IoT) וצופה; ישראל תהפוך למובילה טכנולוגית בתחום

ענבל אורפז
ענבל אורפז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ענבל אורפז
ענבל אורפז

סטארט-אפים ישראלים מנסים לחבר חתולים, צמחים, אלכוהול ובעצם כמעט כל דבר שניתן להעלות על הדעת, לרשת האינטרנט. אחד מהטרנדים הטכנולוגיים החמים בעולם בשנים האחרונות הוא האינטרנט של הדברים (או IoT בלעז). הכוונה היא לטכנולוגיות ויישומים המתבססים על חיבור לאינטרנט של עצמים או מוצרים שנמצאים בסביבה (הבייתית, התעשייתית ובכלל) באופן שמאפשר לשלוט בהם מרחוק, לאסוף מידע באופן שוטף ולנתח אותו לכדי תובנות שמשפרות את התפעול שלהם.

דו"ח חדש שמפרסמת היום קרן ההון סיכון אינוביישן אנדיבורס (Innovation Endeavors), של אריק שמידט, יו"ר גוגל, ודרור ברמן, ממפה את הפעילות הישראלית הענפה בתחום. לפי הדו"ח, פועלות בישראל לא פחות מ-330 חברות שמשתייכות לקטגוריה הרחבה של אינטרנט של הדברים.

מפת הסטארטאפים

לצפייה בגודל מלא לחצו כאן

בתוך הרשימה חברות לפיתוח אפליקציות, חברות חומרה וחברות תשתית. הדו"ח מחלק את התעשייה ל-5 קטגוריות, ובתוכן נעשת חלוקה ל-23 תת קטגוריות בהן חברות שונות: מצעירות ועד בוגרות ובשלבים שונים של שרשרת הערך של תחום האינטרנט של הדברים. המיפוי כולל גם חברות שמפתחות ממשקי משתמש שיכולים להיות משולבים במוצרי אינטרנט של הדברים.

האינטרנט של הדברים מייצג את הגשר האולטימטיבי בין העולמות הדיגיטלי והפיזי. אין ספק שהוא ישנה את החיים כמעט בכל תעשייה. בהינתן הסטארט-אפים האיכותיים בתחום, כמו אלו שיוצאים מישראל, אנחנו מאמינים שהיא תהפוך למובילה עולמית”, מסר ברמן, שותף מנהל בקרן, על רקע פרסום הדו”ח.

בקרן טוענים שתחומים בהם ישראל מצטיינת באופן מסורתי, כמו סייבר, טכנולוגיות לחקלאות וחדשנות בתחום הבריאות, הם התחומים הרלוונטים ביותר כיום לאינטרנט של הדברים.

אינוביישן אנדיבורס חילקה את החברות הישראליות לתת קטגוריות לפי תחומי הפעילות שלהן והתרומה שלהן לתעשייה, כמו למשל חברות שפועלות בסביבה טבעית (למשל אנרגיה, מים וחקלאות) וטכנולוגיות מאפשרות Iot, שמסייעות לחברות בתחום לפתח מוצרים באמצעות טעינה אלחוטית או ממשקי תלת מימד מתוחכמים. הדו"ח מתבסס על מעל ל-50 מחקרי שוק ופגישות שערכה הקרן עם בכירים בישראל ובחו"ל.

הקטגוריות כוללות גם חברות בתחום הצרכני בהן חברות העוסקות בתחומי הבריאות, הכושר, מחשוב לביש, ואפילו מוצרים לבעלי חיים. כך למשל, Cat2See, פיתחה מערכת להאכלת חתולים ומעקב אחרי פעילותם בבית - מסמארטפונים. תחום נוסף הוא גננות ובו פועלת חברת GreenIQ, שבאמצעות שילוב מידע שמגיע מחיישנים ומהרשת, יכולה לנהל בצורה יעילה יותר השקייה של צמחים.

קטגוריה נוספת היא בניינים מחוברים, בה כלולות חברות שעוסקות בניהול אנרגיה, כמו פנורמיק פאוור, שמייעלת צריכת אנרגיה במשרדים ומפעלים, לצד פאוורמט שפיתחה פתרונות לטעינה אלחוטית של מכשירי חשמל. תת קטגוריות נוספות בתחום זה הן בתחום הממשק משתמש, כמו EyeSight, פבלס שנרכשה על ידי פייסבוק, פוינט גראב ו-Umoove. לעומת ריבוי החברות ברובד האפליקציות, מעט חברות ישראליות מפתחות פלטפורמות - כולל רשתות חיישנים ופלטפורמות תוכנה, ורכיבים - כולל חומרה ורכיבים לקישוריות של מוצרים.

הקרן זיהתה שלושה טרנדים מרכזיים שקשורים לחברות האינטרנט של הדברים בישראל: הראשון הוא התפוצצות של התחום בישראל. לפי הערכה של הקרן, 5% מהסטארט-אפים הישראלים פעילים בתחום על שווקיו השונים (מתוך 6100 סטארט-אפים פעילים). השני הוא שחברות האינטרנט של הדברים הישראליות ממנפות את החוזקות הקיימות במדינה. רוב השחקנים המקומיים פועלים בתחומים בהם לישראל יש יתרון יחסי, כולל שירותי בריאות, מדעי החיים, טכנולוגיות לחקלאות (אגטק) וסייבר סקיוריטי - שרלוונטים מאוד לתחום.

כדוגמה מציינים באינוביישן אנדיבורס את חברת הסייבר ארגוס סקיוריטי (Argus Security), שבונה "פיירוול" למכוניות מחוברות ומגינות עליהן מתוקפים חיצוניים כמו מפני האקרים שעלולים לנסות לשלוט ברכב מרחוק. דוגמה נוספת היא חברת קונסיומר פיזיקס (Consumer Physics) שפיתחה סורק כיס מולקולרי שמאפשר למדוד ערכים בעולם הפיזי, כולל מזון, תרופות וצמחים.

התובנה השלישית, ובעלת החשיבות הגדולה ביותר לתעשייה הישראלית, היא שתחום ה-IoT בישראל רחוק מבשלות ובגרות ושיש מחסור חמור בתשתיות. באינוביישן אנדיבורס טוענים שקיים פיזור לא מאוזן מבחינת השלבים של החברות. לטענתם,רוב החברות תקועות בשלב המחקר והפיתוח, או מייצרות הכנסות ראשוניות. כמו כן, קרוב ל-80% מהחברות הן חברות אפליקציות והן לא מפוזרות לאורך שרשרת הערך, למשל בייצור רכיבים או פלטפורמות.

סונדאר פיקאיי, סגן נשיא בגוגל מציג מערכות איסוף מידע ונתונים של מערכות רכב בביצועים חייםצילום: בלומברג

הפיזור הלא מאוזן של החברות בשלבים ובתחומים השונים מצביע, לטענת מחברי הדו"ח, על מחסור בתשתיות ובגרות בשוק בו סטארט-אפים לא מצאו את ההתאמה ארוכת הטווח המתאימה של המוצר שלהם לשוק. עם זאת, מצב זה יוצר גם אתגרים והזדמנויות ליזמים, בעיקר כאלו שיפתחו פלטפורמות בתחום.

“אם המהפכה התעשייתית הייתה מהפכה של חומרה, ומהפכת האינטרנט הייתה של תוכנה, המהפכה הבאה תהיה של האינטרנט של הדברים. המהפכה הזאת תיצור חיבור של חומרה ותוכנה בפעם הראשונה, בדרך משמעותית באמת". כך נכתב במסקנות פוסט שמפרסמת היום אינוביישן אנדיבורס.

"חשוב שנתכונן לתרחישים משום שאינטרנט של הדברים יפנה לכל הצרכים והרצונות שלנו, ויצור כאלו חדשים מעבר לכל דימיון", נכתב. "לישראל יש את האמצעים לעשות הרבה רעש באינטרנט של הדברים ברמה העולמית, והיא בעלת חשיבות קריטית לאבולוציה העולמית של האינטרנט של הדברים. ישראל נמצאת במיקום מיוחד להפוך למובילה עתידית של התחום".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב