המספרים של מכון התקנים נחשפים: 1.1 מיליון שקל לכל עובד שפורש - והפסד ב-2015

ההפסד הצפוי ב-2015: 23 מיליון שקל ■ למרות תוכניות הפרישה הנדיבות במכון, מספר העובדים בו ממשיך לגדול - ו-75% מהוצאותיו מוקצות לשכר ■ הכנסות המכון גדלו ב–2% לעומת 2014

אמיתי זיו
אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אלי שטיין, מנכ"ל מכון התקנים
אלי שטיין, מנכ"ל מכון התקניםצילום: עופר וקנין
אמיתי זיו
אמיתי זיו

מונופול התקינה הישראלי, מכון התקנים, עתיד להפסיד ב–2015 סכום של 23 מיליון שקל — כך עולה מדו"ח כספי שהגיע ל–TheMarker. למרות היותו גוף ממשלתי, המכון לא מפרסם את דו"חותיו באופן פומבי.

לפי הדו"ח, מכון התקנים יסיים את 2015 עם הכנסות צפויות של 398 מיליון שקל — עלייה של 2% ביחס לתוצאה ב–2014.

הסעיף הצומח ביותר בהכנסות החברה הוא סעיף תקציב הממשלה שגדל ב–47% מ–9.4 מיליון שקל ל–13.9 מיליון שקל. חלק הארי בהכנסות המכון הן בדיקות תעשייה, שיקנו למכון הכנסות של 246 מיליון שקל ב–2015, עלייה של 3%. הרווח התפעולי של מכון התקנים הוא 8.5 מיליון שקל.

כמעט כל הוצאותיו של המכון הן הוצאות שכר — 278 מיליון שקל, עלייה של 1% ביחס ל–2014. גם הוצאות ההנהלה והוצאות כלליות עלו ב–2% והגיעו ל–16.6 מיליון שקל. סך הכל, 75% מהוצאות המכון הן על שכר.

המכון ירשום ב–2015 הוצאה חריגה של 32 מיליון שקל לתוכנית פרישת עובדים. מהמכון נמסר כי תוכנית הפרישה נוגעת ל–28 עובדים, כלומר עלותה כ–1.1 מיליון שקל לעובד. בעקבות תוכנית ההבראה המכון צולל להפסד שנתי של 23 מיליון שקל ב–2015. זו השנה השנייה שבה המכון מדווח על הפסד, לאחר שבשנה שעברה הפסיד חצי מיליון שקל.

גם בדו"ח הכספי הקודם דיווח מכון התקנים על תוכנית פרישה דומה, אך היא לא יצאה לפועל בסופו של דבר. "בתקציב 2014 תוכננה תוכנית פרישה של 21 עובדים שעלותה הוערכה ב–23 מיליון שקל", נמסר מהמכון. "היות שההסכם לא נחתם על ידי הממונה על השכר, התוכנית לא יצאה אל הפועל. בתכנון תקציב 2015 הנחנו שב–2015 ייחתם ההסכם על ידי הממונה והההסתדרות ותוכננה פרישה של כ–28 עובדים, שעלותה הוערכה ב–32 מיליון שקל".

למרות תוכניות הפרישה הנדיבות בשנים האחרונות, מכון התקנים דווקא גדל במספר העובדים שלו ונכון להיום מועסקים בארגון 1093 עובדים. ממכון התקנים נמסר כי "מספר העובדים עלה בשל כניסה לנושאים חדשים כמו חיבור מפעלים לגז טבעי".

כיכב בדו"חות 
מבקר המדינה

העלייה המתמדת בהכנסות מכון התקנים מרמזת כי ענף התקינה עדיין נמצא במונופול, על אף הצהרות משרד הכלכלה על פתיחת התחום לתחרות מצד מעבדות חיצוניות.

מכון התקנים כיכב בדו"ח ועדת טרכטנברג ונמצא כאחד הגורמים ליוקר המחיה בישראל. דו"ח מבקר המדינה מ–2011 ביקר את המכון על כך שהוא מחזיק תקנים רבים שלא עודכנו שנים ארוכות ושלקוחותיו משלמים על בדיקות שלא תמיד מבוצעות.

ב–2014 הופיע שוב מכון התקנים בדו"ח המבקר. הפעם מצאה הביקורת כי המכון אינו מאמץ תקנים מחו"ל כמחויב ממנו או מכניס בהם שינויים קטנים. זאת כדי שלא לאבד את הבלעדיות על הבדיקות — המקור העיקרי הכנסותיו.

מכון התקנים נשלט על ידי התעשיינים הישראלים. הדבר הוכח בפרשת מינוי מנכ"ל המכון שבו התעשיינים לחצו על מינויו של המנכ"ל הנוכחי אלי שטיין. התעשיינים מצליחים באמצעות מכון התקנים להכביד על יבואנים, ובכך להקשות עליהם להתחרות בשוק המקומי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

שדות חקלאיים הוד השרון

"חשבתי שעשיתי את עסקת חיי. היום אני מבין שניצלו את התמימות ואת חוסר הידע שלי"

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב