דיווח לכנסת: בכל יום נוספים 1,500 אזרחים למאגר הביומטרי

ביום ראשון האחרון הגישה הרשות לניהול המאגר הביומטרי דוח חצי שנתי לכנסת בו דיווחה כי בחצי השנה החארונה הצטרפו למאגר כ-150 אלף אזחים נוספים וכיום הוא מכיל פרטי זיהוי ביומטריים של כ-600 אלף אזרחים ישראלים. על פי הדיווח מידי יום מצטרפים למאגר כ-1,500 אזרחים נוספים. הדיון שאמור היה להתקיים בועדת הכנסת המשותפת שהוקמה לשם כך נדחה בשלב הנוכחי בשל הבחירות. הדוח הוגש בתום 18 חודשי פעילות של המאגר הביומטרי.

עוד עולה מהנתונים שדווחו כי הרשות ביצעה 175 אלף הרכשות, כלומר הנפקות של תעודות זיהות חכמות או דרכונים אלקטרניים. היקף ההרכשות גבוה ממספר האזרחים שהצטרפו למערכת, שכן רבים ביקשו תעודת זיהות ודרכון. מתוך סך ההרכשות 341 נדחו, כלומר המערכת הביומטרים סרבה להנפיק למבקש תעודה חכמה. הסרוב עשוי לנבוע מנסיון זיוף. על פי הנתונים המדווחים, 163 בקשות סורבו בשל בעיות תפעוליות ו-41 בקשות סורבו בשל חשש לזיוף.

ברשות מסבירים כי מדי שנה מוגשות למשרד הפנים כ-600 אלף בקשות להנפקת תעודות זהות, כאשר 160 אלף מתוכן הן בקשות של אנשים הטוענים כי תעדות הזיהות שלהם אבדה או נגנבה. לטענת הרשות מדובר בשיעור גבוה של מבקשים, דבר שמעלה חשש כי חלקם עושים זאת על מנת לקבל זהויות כפולות ומשולשות. מטרתו העיקרית של המאגר הביומטרי הוא למנוע הנפקה של זהויות רבות לאדם אחד. המאגר הישראלי כולל צילום של שתי תביעות אצבע וצילום פנים.

ח"כ תמר זנדברג, מהפעילות הבולטות בכנסת נגד המאגר הביומטרי, אומרת כי "מעיון בדו"חות שפורסמו עד כה מתחדד דווקא מה שאין - בדיקת נחיצות שתענה על השאלה האם יש צורך במאגר כזה, על כל הסכנות שבו. חסרונה של בדיקת הנחיצות מטרידה במיוחד לאור העובדה שזו היתה מטרתו העיקרית של הפיילוט, לוודא שבכלל צריך מאגר ביומטרי, או שהנזק עולה על התועלת. חובה לערוך בחינת נחיצות אמיתית ונטולת פניות לפני תום הפיילוט ולא לאפשר למאגר להפוך לעובדה קיימת בחסות תקופת הביניים הפוליטית".

גון קמני, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי מציין כי "חובתנו להבטיח לציבור שהזהות שלו תישאר בטוחה. המאגר נבנה באופן שמבטיח את הפרטיות הן בזכות המידע המצומצם שקיים בו והן בזכות האבטחה". קמני מתייחס לדיון הציבורי שמתקיים סביב הנחיצות למאגר והחשש לפרטיות האזרחים. "במהלך תקופת הדיווח הנוכחית הוכנה עבודה מקיפה שבחנה טכנולוגיות ביומטריות במדינות מפותחות ומגמות עולמיות בתחום. מהעבודה עולה באופן חד משמעי כי העולם מתקדם לשימוש בטכנולוגיה המבוססת על זיהוי ביומטרי".

בשנת 2009 אישרה הכנסת את חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכים ובמאגר, ובסוף יוני 2013 החלה הנפקת התיעוד הלאומי החדש. ההנפקה החלה לאחר כשנתיים של היערכות שכללה את הקמת הרשות לניהול המאגר הביומטרי והיערכות רשות האוכלוסין מבחינת הקמת מרכזי ההנפקה והטמעת תהליכי ההנפקה. ברשות מסבירים כי בעולם חל שינוי בדרכים בהם מנסים פושעים לקבל זהיות בדויות, כאשר שיעור זיופי התעודות והמסמכים יורד, בשעה ששיעור השגת מסמכים אמיתיים במרמה עולה. לדברי אנשי הרשות, מטרתו העיקרית של המאגר הביומטרי להילחם בתופעה זו.