פרשנות |

גם בעידן התחרות - בזק תחזיק כ-70% מתשתיות התקשורת

מדוע מנגנון הנטישה של הלקוחות הוא המפתח להצלחת הרפורמה בשוק האינטרנט והאם המחירים עוד יירדו? עשרה ימים לאחר תחילת הרפורמה, היא מסתמנת כמהלך היסטורי שישנה את ענף התקשורת בישראל

אמיר טייג
אמיר טייג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אמיר טייג
אמיר טייג

לפני עשור וחצי ניהלה בזק עוד אחד ממאבקיה הרבים במשרד התקשורת. כרגיל, הדיון התגלגל לפתחה של אחת מוועדות הכנסת, וחברי הכנסת נאלצו להכריע אם לפגוע בבזק ולקדם את התחרות, או להשאיר את המצב על כנו.

הריטואל הרגיל חזר על עצמו גם אז. בפתח חדר הוועדה בכנסת התייצבה קבוצה גדולה של אנשי ועד העובדים בבזק, שדאגה שכל חברי הכנסת יבינו כיצד עליהם להצביע. "הפריימריז שלכם קרובים. לא נשכח לכם כיצד הצבעתם בוועדה", לחשו חברי הוועד על אוזנם של חברי הכנסת. מיותר לציין כי בתום הדיון, שוב קיבלו אנשי בזק את מבוקשם. אנשי הוועד, ששתלו בתבונה את אנשיהם במרכזי המפלגות הגדולות, לא הסתירו את גאוותם. "שילמדו לפחד מאתנו", אמר אחד מהם.

כך הצליחה בזק בגלגולה הקודם לנתב את עצמה היטב מניסיון רפורמה אחד לשני. הטכנולוגיה התקדמה, הרגולציה בעולם את התאימה עצמה לכך, אך בישראל הכל קרה לאט. ב–2005 בזק הופרטה, אף שמשרד התקשורת לא הצליח לנטרל את המונופול שלה.

שאול אלוביץ'צילום: אייל טואג

אך מאז ההפרטה בזק השתנתה. הוועד הלוחמני שלה הבין כי לא יוכל להילחם לאורך זמן בשינויים הטכנולוגיים, ושינה את האסטרטגיה שלו. במקום להילחם הוא שיתף פעולה, והצליח לגזור לעובדים חלק מהרווחיות של בזק. ההנהלה הראשונה של בזק לאחר ההפרטה, ברשות יעקב גלברד, עוד המשיכה לתרגל את כוחה המונופוליסטי, ולחצה באגרסיביות על הרגולטור. השינוי החל ב–2006, כשנכנס אבי גבאי לתפקידו כמנכ"ל בזק, והחברה שינתה את דרכה, ונהפכה - כפי שכינה זאת אחד מבכירי שוק התקשורת - 
ל"מונופול ידידותי".

מונופול ידידותי הוא כזה שאינו מנצל את כוחו כדי לקפוא על שמריו ולהקפיא את השוק כולו, אלא מנסה להתקדם מהר ככל הניתן כדי לשמור על מעמדו בשוק, שנהפך אט־אט לתחרותי. החל ב–2009 השקיעה בזק בהאצת מהירויות הגלישה ובשדרוג התשתיות שלה באופן רציף. החברה הצליחה להימנע מתדמית שירותית גרועה באמצעות השקעה בשירות לקוחות חזק ובצי טכנאים מקצועי, שידע לטפח היטב את הנכס העיקרי של החברה - תשתיות התקשורת הקוויות. מדי תקופה שידרגה החברה מהירויות ללקוחותיה בחינם, והצליחה להפחית את האנטגוניזם כלפיה בהדרגתיות זהירה. יש לציין כי הזירה ה"תחרותית" לכאורה שבה היא פועלת עזרה לבזק בהליך השיקום: חברות הסלולר מחד, ו–HOT מאידך, נכנסו לנעליה כחברות השנואות בשוק.

אך למרות היותה ידידותית יותר מחברת החשמל או מהבנקים, המונופול של בזק נותר מונופול. HOT אמנם נגסה בנתח השוק, אך הרווחיות של תחום התשתיות הקוויות — אינטרנט וטלפון - נותרה פנומנלית. התחרות כאילו פגעה בנתח השוק של בזק, אך לא באמת גרמה לירידה מהותית במחירים לצרכן - ובעיקר חילקה את הרווחיות בין בזק ל–HOT. בזק עברה תהליך התייעלות מסיבי ושקט, ומדי רבעון הציגה עלייה ברווחיות של הפעילות הקווית, עד שזו הגיעה לשיא רווח תזרימי (EBITDA) של 63% מההכנסות. בכל שוק התקשורת הישראלי, וכנראה שגם בשוק העולמי, אין רווחיות כזאת. אך הכל השתנה לפני עשרה ימים.

בבזק ידעו כי היום הזה יגיע, אך הפעם אין לחברה ועד עובדים אגרסיבי ומקושר שיגן עליה. היא מגיעה ליום שבו פותחים את הרשת שלה לתחרות, לאחר שחילקה מאז ההפרטה כ–21.5 מיליארד שקל כדיווידנדים לבעלי המניות שלה, ויותר ממיליארד שקל בהטבות לעובדיה. עם הרווחיות שלה, אין לבזק הרבה הגנות רלוונטיות מול הרגולטור. מה שלא הצליח לו בימים שבהם הוועד עמד למשמר בפתח ועדות הכנסת - יצליח עתה.

1. האם ניתן יהיה להתנייד בקלות?

המפתח להצלחת הרפורמה החדשה בשוק התקשורת הקווית (רפורמת הפס הרחב, או השוק הסיטוני) הוא הניוד, וליתר דיוק הקלות שבה יוכל לקוח לנטוש חברה ולעבור למתחרה.

הניוד הקל בין חברות הסלולר הוא הגורם האמיתי לירידת המחירים החדה שהתרחשה בענף ולתחרות הקשה שנוצרה בו. ב–2013 נטשו את חברת הסלולר כ–3.1 מיליון מנויים, פי שניים מב–2009. לא סתם מתמקד עתה משרד התקשורת בפרוצדורות המעבר בין בזק לבין מתחריה. על פי רמת הלחץ שמפעיל המשרד, נראה כי תהליך הנטישה בתחום הקווי עשוי להיות קל אף יותר מזה שבסלולרי - ולפיכך צפויה בתחום התקשורת הקווית תחרות קשה מאוד.

2. האם המחירים 
עוד יירדו?

ניתן להניח כי המחירים שאנו רואים כיום, כ–100 שקל לחודש למהירות של 100 מגה־ביט לשנייה (ספק פלוס תשתית), אינם סוף פסוק. למעשה, המפעילים המתחרים משלמים לבזק 50–60 שקל (כולל מע"מ) מתוך הסכום שהם גובים מהמנוי בעבור השימוש בתשתיות שלה. זה אומר שנותרים בכיסם 40–50 שקל מכל מנוי.

זוהי הכנסה חודשית (ARPU) גבוהה יותר ממה שהן מצליחות לקבל כיום ממנוי שירותי אינטרנט בלבד (ISP), אך הרווחיות הזאת לא צפויה להישאר לאורך זמן. אחרי 17 במאי, כשתהליך הנטישה מבזק ייהפך ממוכן, יחלו מאמצי השיווק האמיתיים, והמחירים צפויים לרדת עוד. גם כניסתו הצפויה של גולן טלקום תלחץ את המחירים עוד כלפי מטה.

3. כיצד יתחלקו 
נתחי השוק?

אחת השאלות הקריטיות שמעסיקות את הענף היא כיצד יתחלקו נתחי השוק בין המפעילים החדשים, ומה צפוי להיות חלקו של השוק הסיטוני. כלומר, מה היקף הקווים שבזק תמכור למתחריה. הנחת הבסיס היא שבתוך שלוש עד חמש שנים לא יישארו לקוחות שירכשו אינטרנט משני ספקים, כפי שקורה כיום, משמע כל הלקוחות - מלבד כמה עשרות אלפים בודדים - יצטרפו לחבילות המשולבות, וירכשו את מלוא שירותי האינטרנט שלהם מאחת מחברות ה–ISP.

אבי ברגרצילום: אבישג שאר-ישוב

כיום מתחלק שוק ספקיות האינטרט באופן כמעט שווה בין שלוש הספקיות הגדולות - בזק בינלאומי, 012 סמייל ונטוויז'ן. הלקוחות משתמשים בחלקם (35%) בתשתיות של HOT, ומרביתם (65%) בתשתיות של בזק. HOT תוכל לשמור די בקלות על הלקוחות שרוכשים ממנה סלי שירותים שכוללים אינטרנט ומוצר נוסף (טלוויזיה או טלפון), וצפויה להעביר אותם אליה ל–Hot Net. עם זאת, כ–200 אלף מלקוחות HOT רוכשים ממנה רק תשתיות אינטרנט, והספקיות ינסו לפנות לקהל זה, ולהעביר אותו לתשתית שירכשו מבזק.

כל עוד HOT אינה משתתפת באופן פעיל בשוק הסיטוני, היא עשויה לאבד עד כ–5% מנתח השוק שלה לתשתיות הסיטוניות של בזק. משמעות הדבר היא כי נתח השוק של תשתיות בזק עשוי לעלות לעד 70% 
ממשקי הבית.

בזק בינלאומי היא כיום ספקית האינטרט החזקה בין שלוש הספקיות, והיא מחזיקה בכ–35% משוק ה–ISP. החברה צפויה להציע בקרוב, כנראה החל מ–17 במאי, חבילות זהות למתחריה,
012 סמייל (פרטנר) ונטוויז'ן (סלקום). היתרון שלה הוא שהרוב המכריע של לקוחותיה כבר נמצאים על התשתיות של בזק, כך שהמעבר מבחינתם יהיה 
כמעט שקוף. כמו שהצליחה בזק בינלאומי לשמור על הדומיננטיות שלה עד כה, היא צפויה לשמור על נתח השוק שלה, ואולי אף להגדיל אותו. זה אומר שכמחצית ממשקי הבית שיהיו מחוברים לתשתית בזק יישארו לקוחות ישירים של הקבוצה. ככל הנראה, במהלך 2016 תוכל בזק למזג את בזק בינלאומי, כך שגם לקוחות אלה יחזרו להיות לקוחות בזק הקווית.

בסופו של התהליך, שיימשך שלוש עד חמש שנים, צפויה HOT להחזיק בכ–30% מלקוחות האינטרנט, ובזק ב–35% - ושאר השוק יתחלק בין 012 סמייל, נטוויז'ן ושאר המפעילים הקטנים. בזק תחזיק בכ–70% משוק התשתיות, ומתוכו כמחצית במסגרת שוק סיטוני.

מנכ"ל unlimited, יפתח רון טל, וסגן יו"ר החברה, ג'ונאס בירגסון, בטקס הענקת הרישיון בינואר 2014 צילום: עופר וקנין

4. מה יעלה בגורלו של הטלפון הקווי?

אחת השאלות המרכזיות שעדיין לא נפתרו היא מה יעלה בגורלו של הטלפון הקווי. באופן חריג בהשוואה עולמית, משרד התקשרות כָלל את הטלפון הקווי ברפורמה, והחל ב–17 במאי תחויב בזק למכור למתחריה גם שירותי טלפון לצד התשתיות שלה. כיום, ההכנסות של בזק מטלפון זורמות כמעט במלואן לרווח שלה, שכן העלות המיוחסת לייצור היא כמעט אפס. לפי הערכות, המתחרים יוכלו להציע את הטלפון הקווי של בזק בכ–15 שקל בחודש (עבור 1,000 דקות), בשעה שבזק גובה בממוצע 63 שקל לחודש (ARPU) מכל קו. אם הטלפון אכן ייכלל ברפורמה, צפוי מחירו של המוצר הארכאי הזה 
לצנוח מהותית.

עם זאת, עדיין לא נסתם הגולל בנושא זה. בזק עתרה לבג"ץ נגד החלטת משרד התקשורת, והטענות שלה חזקות יחסית. השוק הסיטוני הוא שוק של תשתיות, וטלפון הוא שירות. ספקיות האינטרנט מציעות כבר מזמן שירותי טלפון מבוססי אינטרנט (VoB), כך שאין צידוק תחרותי להלאים לבזק גם את שירותי הטלפון. כמו כן, אין לכך תקדים בעולם. בנוסף, יש דרך הרבה יותר פשוטה להפחית את מחיר הטלפון: פשוט להסיר מעליו את הפיקוח ולאפשר לבזק להוזיל אותו, דבר שנאסר עליה כיום.

5. מה עם מיזם הסיבים unlimited?

עוד לפני שנולד השוק הסיטוני, היו ספקות רבים לגבי המודל העסקי של מיזם הסיבים unlimited. בניגוד לעולם, בישראל פועלות שתי תשתיות אינטרנט מלאות (בזק ו–HOT), כך שכדאיות ההשקעה בתשתית קווית שלישית היא גבולית.

חשיפת מחירי השוק הסיטוני מצביעה על בעיה קשה ל–unlimited. מלכתחילה, החברה פועלת רק במודל של שוק סיטוני, ללא מגע ישיר עם הלקוח הפרטי. המחירים של השירותים לצרכן על התשתיות שלה גבוהים מאלה של השוק הסיטוני של בזק בכ–15%–50% - לא כולל עלות הרשמה לא מבוטלת ורכישת נתב. קצב פרישת התשתיות של החברה אטי, ועכשיו נראה שהמודל העסקי שלה חטף מכה שעלולה לעצור 
את ההשקעות.

לפני כמה שבועות פורסם כי פרטנר שוקלת להיכנס כשותפה למיזם ולהזרים לו מעל חצי מילארד שקל. בהנחה שהשוק הסיטוני על תשתיות בזק יתרומם, קשה לראות את פרטנר מבצעת השקעה כזאת. לא מן הנמנע שאנשי unlimited, בגיבוי חברת החשמל, ינסו להשפיע על משרד התקשורת לשנות את תנאי הרישיון ולאפשר להם למכור אינטרנט ישירות לצרכן. אם זה לא יקרה, המיזם צפוי להיסגר או להתמקד בלקוחות עסקיים. קשה לדמיין אותם מפחיתים מחירים וממשיכים לבצע את ההשקעות העתק הנדרשות לשם פרישת רשת 
סיבים חדשה.

6. האם השוק יתגבש לקבוצות גדולות?

מתחילת 2015 אנחנו עדים להתגבשות השוק לארבע קבוצות תקשורת גדולות. הכניסה של סלקום לתחום הטלוויזיה וההתקדמות המהותית במיזוג בין בזק ל–yes הן חלק מתהליך רחב יותר, שכולל גם את הסכמי שיתוף הרשתות בסלולר ופתיחת תשתיות בזק לתחרות באמצעות השוק הסיטוני.

שוק התקשורת המקומי אמנם נראה כמלחמה של רבים ברבים, אך בסופו של דבר הוא מתנקז לשתי תשתיות קוויות ושלוש תשתיות סלולריות - כפי שהיה עוד לפני פרוץ התחרות ב–2012. בשוק מדברים על מיזוגים, אך למעשה אלה כבר התרחשו ברמת התשתיות, שהן המקטע הדורש את ההשקעה הגדולה ביותר.

ב–2016 צפויה בזק למזג חלק מהחברות הבנות שלה ולקבל אפשרות לפעול כקבוצת תקשורת. HOT פועלת כקבוצה מלאה כבר שנתיים, לאחר שנכנסה לתחום הסלולר. סלקום תתחיל בשבועות הקרובים להציע סלי שירותים הכוללים אינטרנט, לאחר שנכנסה לתחום הטלוויזיה בתחילת השנה. פרטנר פעילה בשוק הסיטוני של בזק, ושיתוף הפעולה שלה עם HOT בתחום התשתיות הסלולר עשוי להתרחב גם לטלוויזיה.

7. מה יעלה בגורלן של החברות הקטנות יותר?

מצד אחד, השוק הסיטוני על תשתיות בזק הוא הזדמנות גדולה לחברות הקטנות בשוק, שכן חברה כמו אקספון יכולה להציע שירותי אינטרנט בלי להשקיע בתשתיות משלה. מנגד, ההתגבשות של שלוש או ארבע קבוצות תקשורת גדולות תשאיר את השחקנים הקטנים מחוץ לתמונה. מבחינת חברות כמו אקספון ההזדמנות היא בעיקר בנישות. לא כל המשתמשים ירצו לרכוש חבילות הכוללות טלוויזיה, סלולר, אינטרנט וטלפון. חברה קטנה, רזה וזריזה כמו אקספון תוכל להציע שירותים ממוקדים בלקוחות הנישה, ואף להרוויח מכך.

באשר לגולן טלקום, קשה לראות את מיכאל גולן מתמקד בנישות. הוא רוצה לבנות חברה גדולה, וכבר עושה סימנים כי בכוונתו להתרחב מסלולר לטלוויזיה ולאינטרנט הקווי. גולן צפוי להתחרות ראש בראש מול הקבוצות הגדולות, ובשלב מסוים הוא עשוי להתמזג עם אחת מהן. בכל מיזוג מסוג זה, ייתכן שדווקא גולן יהיה בצד שיקנה את המתחרה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

הווילה של משפחת סעדה ברמות מאיר

וילת ה-Airbnb של משפחת סעדה - ובריכת השחייה שמסעירה את המושב

משבר בשווקים

לראשונה: מדד קריטי של שוק האג"ח העולמי מאותת על משבר