במקום לתרום שקל לקופסת קק"ל - שמים דולר בסטארט־אפ ישראלי

כאלף בני אדם מכל העולם השתתפו בכנס בירושלים של פלטפורמת המשקיעים האינטרנטית OurCrowd

ענבל אורפז
ענבל אורפז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ענבל אורפז
ענבל אורפז

באחד מלילות הסתיו בנובמבר 2012, בתחילת מבצע עמוד ענן, נורה מטח רקטות כבד לכיוון באר שבע. באותו הזמן נערכה בעיר חתונה שאליה הגיעו 300 אורחים. עם הישמע האזעקה הם מיהרו למרחבים מוגנים ותוך כמה רגעים החל בשמים מופע שבנסיבות אחרות היה מרהיב: מערכת כיפת ברזל יירטה בזה אחר זה 12 רקטות. הטילים המיירטים צבעו את השמים בפסים של אור ולאחר מכן נראה פיצוץ. צלם האירוע תפס את המופע והעלה אותו ליוטיוב.

ביום רביעי האחרון הוקרן הסרטון בסיומה של הרצאה שנשא ד"ר דני גולד, תא"ל במיל' שהיה ראש ענף מו"פ במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) והאיש שמזוהה יותר מכל אחד אחר עם פיתוחה של מערכת כיפת ברזל.

עם תום הקרנת הסרטון, ולאחר שמקבץ היירוטים הוקרן פעם שנייה, נעמד הקהל על רגליו ומחא כפיים בהתלהבות במשך רגעים ארוכים. "אני חייב ללכת ללחוץ לו את היד", אמר באנגלית בחור צעיר בשנות ה–20 המאוחרות לחייו, חובש כיפה, לחבר שעמד על ידו.

ג'ון מדוודצילום: מורג ביטן

כמה דקות לאחר מכן הקהל הנלהב המשיך הלאה לשלב הבא: סדרת מצגות של סטארט־אפים ישראליים חדשניים. באחד מהם, Vocalzoom, הושקעו 250 אלף דולר בתוך 10 דקות, בזמן שהציג את פעילותו על הבמה. בהמשך היום החברה קיבלה השקעות נוספות בסך 250 אלף דולר.

טכנולוגיה ישראלית, ציונות וכסף - שלושת רכיבים אלה משכו בשבוע שעבר קבוצה של כ–250 משקיעים מכל העולם לירושלים. המשקיעים, ברובם יהודים, הגיעו לכינוס העולמי השנתי הראשון של משקיעי OurCrowd, שבו השתתפו כאלף אנשים. בהם אורחים מסינגפור, אוסטריה, מקסיקו, דרום אפריקה וכמובן ארה"ב. היו בהם נדל"ניסטים, תעשיינים ובנקאים. למחרת, ביום חמישי, התחלקו האורחים לאוטובוסים ונסעו לטיול שנתי בזירות הטכנולוגיה הבולטות של אומת הסטארט־אפ.

OurCrowd היא פלטפורמת השקעות שמאפשרת למשקיעים פרטיים מכל העולם להצטרף להשקעות בסטארט־אפים. 4 מיליון דולר הושקעו באמצעות הפלטפורמה ביום הראשון של כנס המשקיעים. הפלטפורמה מצטרפת לאחד הטרנדים החמים בעולם המימון - equity crowdfunding. כלומר, השקעה בהון מניות בחברה פרטית על ידי קבוצה גדולה של משקיעים בלי שנדרש תשקיף.

6,000 משקיעים פרטיים מ–90 מדינות

כנס OurCrowd בירושליםצילום: מורג ביטון

אפשרות השקעה זו נפתחה הודות לשילוב בין רשת האינטרנט לשינויים רגולטוריים בעולם ההשקעות. תוך פחות משנתיים הושקעו באמצעות הפלטפורמה 80 מיליון דולר ב–55 חברות, 80% מהן ישראליות. OurCrowd דורגה שנייה ברשימת המשקיעים הפעילים בישראל שפירסמה בשבוע שעברת חברת המחקר האמריקאית PitchBook.

בפלטפורמה של OurCrowd רשומים 6,000 משקיעים פרטיים מיותר מ-90 מדינות. המשקיעים מקבלים את מרב הפרטים הדרושים להם כדי לקבל החלטה האם להצטרף להשקעה - כולל מצגת, בדיקת נאותות של החברה ואפשרות לשוחח עם היזמים. תנאי ההשקעה זהים לכל המשקיעים והם לא צריכים לבצע את המשא ומתן לקראת ההשקעה, מנהלי הפלטפורמה עושים זאת עבורם.

באופן זה מקצרת OurCrowd את תהליך ההשקעה עבור המשקיעים ופותחת להם הזדמנויות השקעה שהיו מתקשים להגיע אליהן באופן עצמאי. כל מה שנותר למשקיעים להחליט הוא האם להצטרף לסבב הגיוס. סכום ההשקעה ההתחלתי בפלטפורמה הוא 10,000 דולר. המשקיע העצמאי הבודד הגדול ביותר בפלטפורמה השקיע 5 מיליון דולר מהונו בחברות.

גלעד, שמנהל משרד השקעות משפחתי, מספר שביצע השנה ארבע השקעות באמצעותOurCrowd בחברות ישראליות. לדבריו, הפלטפורמה קיצרה עבורו שעות רבות של חיכוכים והתעסקות עם ניירת משפטית, עורכי דין ומשא ומתן על תנאים משפטיים.

למרות הקשר הישראלי החזק, רוב המשקיעים בפלטפורמה מגיעים מחוץ לישראל. למעשה 90% מההון שהושקע דרך הפלטפורמה מקורו במשקיעים זרים, רובם יהודים. בשנה הקרובה, עם השינויים הרגולטוריים שמובילה הרשות לניירות ערך שמקלות על משקיעים פרטיים בסטארט־אפים, מתכוונת OurCrowd לנסות לגייס יותר משקיעים ישראלים. הרשות מתכוונת להוריד את הרף המינימלי הנדרש ממשקיעים כשירים לנכסים בשווי 8 מיליון שקל (בהשוואה ל-12 מיליון שקל כיום) או שווי נכסים נמוך יותר בשילוב הכנסות גבוהות.

דיוויד גודטרי, שהגיע לכנס מבוסטון, השקיע בסטארט־אפים, בעיקר בסביבת המגורים שלו, עד שנשבר מהתהליך שקדם להשקעה וחדל מכך. "צריך להסתכל על הרבה צפרדעים כדי למצוא נסיכים. צריך להסתכל מתחת לסלעים בכל מקום. עד שמוצאים חברה מעניינת צריך לעבור תהליך מתיש עם היזמים. החלק הכי פחות אהוב עלי הוא לעשות משא ומתן על התנאים - מבלים הרבה זמן עם היזמים ועורכי הדין שלהם ובסופו של דבר מסיימים עם השקעה של סכום כסף קטן, בשלב מוקדם מאוד עם הרבה סיכון. מבזבזים הרבה זמן בשביל מעט כסף", אומר גודטרי. לדבריו, תיק ההשקעות שלו הוא קרוב לעשר חברות, והוא הגיע למצב שהוא קצת יותר ממאוזן.

"תהליך הגילוי של חברות שמעניינות אותי ואני מוכן להשקיע בהן התקצר מכמה שבועות לדקות. הולכים לאתר, רואים את מצגת המנהלים, שומעים אותם, רואים את תנאי העסקה ואת בדיקת הנאותות. לאחר מכן אני יכול לבצע עוד מחקר, אבל חוסכים את כל מה שהייתי עושה בכל מקרה", אומר גודטרי. כמו כן, הוא מציין את היתרון שבחשיפה להשקעות במגוון שלבים - משלבים מוקדמים מאוד ועד שלבים מתקדמים ולמגוון סוגי טכנולוגיות. חלק מהחברות שגייסו בפלטפורמה בסבבים מוקדמים חזרו אליה לגיוסי המשך. ביולי היו המשקיעים ב–OurCrowd שותפים להנפקה של חברת ReWalk, הישראלית שהיתה החברה הראשונה שהונפקה ומומנה קודם לכן מהקהל הרחב. OurCrowd פתרה עבור גודטרי בעיה זו והוא השקיע דרך הפלטפורמה ב-12 חברות.

"זו לא צדקה - זה ביזנס טהור"

האירוע שערכה בשבוע שעבר OurCrowd חיבר בין צורת השקעה וירטואלית לעולם הממשי. "אנשים חושבים שקראוד פאנדינג הוא רק וירטואלי ואין מגע. אנחנו חותרים למגע כדי לקבל מהמשקיע עזרה בבניית החברות", אומר ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל OurCrowd ואחד מאנשי ההון סיכון הוותיקים בישראל.

אחד הדברים שבלט לעין של כל מי שנכנס לכנס היה ריכוז חובשי הכיפה הגבוה בהשוואה לאירועי היי־טק בישראל. ולא במקרה: קהל המשקיעים של OurCrowd מורכב ברובו יהודים ציונים ממדינות דוברות אנגלית.

האם ההשקעה בסטארט־אפים היא המקבילה המודרנית מבחינתם לתרומת כסף לתיבות קק"ל כחולות? גודטרי מתרעם מעצם השאלה. "זו לא צדקה - זה לעשות כסף. זה ביזנס טהור", הוא קובע. "זו השקעה במובילאיי הבאה, צ'ק פוינט הבאה או טבע הבאה. ישראל ידועה בעולם כמקור מוביל של חדשנות שפותרת בעיות גלובליות. למשקיעים אינדיווידואלים זרים לא היתה גישה לחברות, אז בעצם מביאים ככה לשוק הגלובלי משהו שהשוק הגלובלי רוצה. מבוסטון יש לי גישה רק לחברות בבוסטון", הוא מוסיף.

ג'ף לוי האוסטרלי מוכן להודות כי הציונות היא אחד משיקולי ההשקעה בחברות דרך הפלטפורמה. הקהילה האוסטרלית השקיעה באמצעות הפלטפורמה 20 מיליון דולר בסטארט־אפים, רובם ישראליים. לדבריו, ההשקעה בחברות אינה מחליפה תרומות לגופים ציוניים. בשבוע שעבר המשלחת האוסטרלית לירושלים מנתה כ–15 משקיעים.

מדבד הגיע לפגוש את הקהילה היהודית באוסטרליה, וכך נוצר החיבור הראשוני עם המשקיעים. "ליהודים יש הטייה להשקיע בחברות ישראליות - אבל רק אם זו השקעה טובה. רצינו להשקיע בסטארט־אפים קודם כל בגלל השיקול כלכלי", טוען לוי. לדבריו, אם ניתנת לאנשי הקהילה היהודית אפשרות בחירה בין השקעה טובה בישראל או בעמק הסיליקון, הם יעדיפו את החברה הישראלית. "אם יש בחירה שתעשה אותך גאה כיהודי, זה חשוב", מוסיף לוי.

לאחר תקופה שבה ההשקעות ב–OurCrowd בוצעו בעיקר על ידי יהודים אוסטרלים, בחצי השנה האחרונה הצטרפו גם משקיעים אוסטרלים שאינם יהודים, שכבר השקיעו כ–30% מההון שזרם מאוסטרליה. ללוי, יו"ר OurCrowd אוסטרליה, ניסיון נרחב בעולם ההשקעות - הוא המייסד של מונש פרייבט קפיטל והיה היו"ר והמנכ"ל של בנק ההשקעות האוסטרלי Investec Bank. הוא צירף למשקיעים בפלטפורמה בעלי ממון שאותם הכיר מניסיונו הקודם. "עברנו את השלב הראשון. כיום גם לא יהודים מסתכלים על השקעות. זו אחת ההזדמנויות הכי גדולות בעולם", הוא אומר.

לדבריו, גם שר התקשורת האוסטרלי גילה עניין בפלטפורמה לאור תרבות הסטארט־אפים המתעוררת במדינה ובקרוב תינתן אפשרות השקעה בפלטפורמה גם בחברות אוסטרליות.

OurCrowd מייצגת את המודלים החדשים שנולדים בעולם ההון סיכון שעבר טלטלה בעשור האחרון. קיימים בעולם ובישראל גופים נוספים, בהם iAngels, פלטפורמה שמאפשרת להצטרף להשקעות אנג'לים בישראל, ו–SeedIL, שרואה את עצמו כגוף "בוטיק" שסף ההשקעות המינימלי בו יותר גבוה.

בשנים הקרובות, עם התקדמות הרגולציה ועלייה באימוץ הפלטפורמות, השחקנים החדשים עתידים להפוך לחלק אינטגרלי מעולם ההשקעות. אם החזון של OurCrowd יתגשם, חלקן של חברות שאינן ישראליות בפלטפורמה יגדל והיא תהפוך לערוץ שמחבר משקיעים מכל העולם להשקעות בכל רחבי העולם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים

נועם וימן

מתוחכמים ומסתוריים: האנשים שהבלעדיות הפכה אותם לעשירים מאוד