רשות ני"ע מסדירה גיוס הון לסטארט־אפים ממשקיעים עשירים ללא תשקיף

משקיעים מתוחכמים בעלי נכסים בשווי 8 מיליון שקל או הכנסות שנתיות של 1.5 מיליון שקל יוכרו כמשקיעים הכשירים לרכוש מניות שיוצעו לציבור בסטארט־אפים ■ המדיניות החדשה תאפשר להקים מועדוני משקיעים, כמו OurCrowd

ענבל אורפז
ענבל אורפז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ענבל אורפז
ענבל אורפז

רשות ניירות ערך מתאימה עצמה לטרנדים החמים בעולם ההשקעות, ומבצעת שורה של מהלכים שנועדו להקל על כניסת משקיעים פרטיים להשקעות בסטארט־אפים.

הרשות פירסמה באחרונה עמדת סגל (עמדה פרשנית המשקפת עמדות מקצועיות אודות יישום דיני ניירות ערך) שמסדירה השקעות פרטיות בחברות דרך מועדוני משקיעים במקביל, כצעד משלים, הגישה הרשות תיקון לחוק ניירות ערך, שמוריד את הסף שבו נדרש לעמוד משקיע מתוחכם - משקיעים הרשאים להצטרף לסבב השקעה בחברה, שכולל יותר מ–35 משקיעים, מבלי שהחברה נדרשת להגיש תשקיף.

השינויים האחרונים, עם חוק האנג'לים שעבר בשבוע שעבר כחלק מהתוכנית הכלכלית ל–2015, אמורים להגדיל את היצע הכסף שמיועד להשקעות בחברות טכנולוגיה בסיכון גבוה בשלבי החיים המוקדמים שלהן.

יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזרצילום: דניאל בר און

השינויים הרגולטוריים הם במידה רבה יישור קו עם שינויים שנעשו בארה"ב בשנים האחרונות, והתאמה של התקנות בישראל למודלים החדשים להשקעות. המודלים נוצרו הודות לאינטרנט ולפלטפורמות השקעה מקוונות, שפותחות את ההשקעות לקהל הרחב של משקיעים מסביב לעולם.

עמדת הסגל שפורסמה, שמשקפת את ההחלטות והעמדות של רשות ניירות ערך בנוגע להצעה פרטית למשקיעים מתוחכמים, מסדירה דרישות שלא הובהרו עד היום ביחס למשקיעים פרטיים בסטארט־אפים. זאת, תוך הגנה על המשקיעים ויצירת ודאות משפטית לגבי הדרישות מהם.

הכוונה היא להשקעות שנעשות דרך מועדוני משקיעים, כלומר השקעות שפתוחות דרך פלטפורמות אינטרנטיות לקבוצה גדולה של משקיעים מתוחכמים (כך שהחברה פטורה מהגשת תשקיף).

לפי התקנות החדשות, חברה יכולה לחשוף את פרטי הצעת ההשקעה בפני משקיע מתוחכם מבלי שהוא יידרש להוכיח שהוא עומד בדרישות שקובע החוק למשקיע מתוחכם. המשקיע יידרש להמציא הוכחה שהוא משקיע מתוחכם רק בשלב ביצוע ההשקעה.

ג'ון מדבד

ברשות מסבירים שהנוהל נועד למנוע הסתננות לתוך ההשקעה של מי שאינו משקיע מתוחכם, אך במקביל לא לחסום גיוסים בשל ביורוקרטיה מסורבלת. האישור למשקיע יכול להינתן בכמה צורות, בין היתר על ידי עורך דין או רואה חשבון.

כמו כן, הרשות קבעה שהאישור שיוצג לגוף שמבצע את ההשקעה יהיה בתוקף לשנה. המטרה היא למנוע סרבול ממשקיעים שמבצעים כמה השקעות דרך פלטפורמה. כמו כן, ניתן יהיה להציג את אותו אישור לגוף השקעות נוספות בתוך שלושה חודשים.

במהלך מקביל, פירסמה הרשות הצעה לתיקון לחוק ניירות ערך שמשנה את ההגדרה של משקיע מתוחכם (לקוח כשיר בלשון החוק), שמטרתה להגדיל את מספר האנשים שיכולים להצטרף למועדוני משקיעים. כיום צריך משקיע מתוחכם לעמוד בשניים מתוך שלושה מבחנים: נכסים נזילים (מזומנים ופיקדונות) בשווי של לכל הפחות 12 מיליון שקל, ניסיון תעסוקתי של לפחות שנה במקצוע שדורש מומחיות בשוק ההון וביצוע לפחות 30 השקעות ברבעון בארבעת הרבעונים האחרונים.

לפי הצעת תיקון החוק, יבוטלו שני המבחנים האחרונים (מומחיות ועסקות). מבחן הנכסים, שכיום מעטים עומדים 
בו, יופחת לנכסים בשווי 8 מיליון שקל. בנוסף, לראשונה הרשות תוסיף מבחן של הכנסות: למשקיע יהיו הכנסות שנתיות של 1.5 מיליון שקל בכל שנה בשנתיים האחרונות, או שילוב של הכנסות שנתיות של 750 אלף שקל בשנה בכל שנה בשנתיים האחרונות ונכסים נזילים בשווי 5 מיליון שקל.

בכך למעשה הרשות מתאימה את החוק לרוח החוק האמריקאי, שדורש נכסים נזילים בשווי מיליון דולר או הכנסות שנתיות של 200 אלף דולר.

"צעד גדול 
בכיוון הנכון"

הפלטפורמה הבולטת בישראל להשקעות של קבוצות משקיעים פרטיים בסטארט־אפים היא OurCrowd של ג'ון 
מדבד, מוותיקי תעשיית ההון סיכון בישראל. מאז הוקמה הפלטפורמה, לפני שנה וחצי, היא גייסה 70 מיליון דולר מ–6,000 משקיעים ב–60 מדינות. הסכום, שלא היה מבייש קרן הון סיכון מסורתית, הושקע ב–51 חברות, רובן ישראליות. עם זאת, עד כה, בין היתר בשל רגוציה מחמירה, פחות מ–10% מהסכום הושקעו על ידי ישראלים.

מדבד מעריך כי השינויים האחרונים יגדילו את כמות ההון הפרטי בישראל שמופנה להשקעות בסטארט־אפים. לדבריו, "זהו צעד גדול בכיוון הנכון. ואולם, עדיין דורשים בישראל פי 2 ממה שקובע החוק האמריקאי מבחינת הנכסים וההכנסה".

עם זאת, מדבד מציין הישג בכך שלראשונה משקיע מתוחכם נמדד לפי הכנסותיו. "רף של 12 מיליון שקל מנע מאיתנו לגייס את מלוא התמיכה האפשרית ממשקיעים בישראל — זה לא מבחן קל. הקריטריונים היו קפדניים מאוד ונוצר מצב שבו אנשים נדרשו להראות מבחנים נזילים של כ–14 מיליון שקל. זה גרם לתופעה שרוב הכסף שגוייס ב–OurCrowd הגיע בעיקר מארה"ב", הוא אומר.

הוא מעריך כי מספר הישראלים שיעמדו כעת בהגדרה של משקיע כשיר יוכפל ויכלול אלפים רבים של משקיעים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

Doctor illustration.

סוף לחותמת גומי של רופאים: אישורי מחלה יעברו לקופות החולים

סוכני הכאוס שיתוף

זה לא התחיל בבחירות: סוכני הכאוס שסללו את הדרך להפיכה המשטרית