אובג'ט מתמזגת עם סטרטסיס לפי שווי של 630 מיליון דולר; המנכ"ל: איש לא יפוטר

יצרנית מדפסות התלת-ממד הישראלית תתמזג עם מתחרתה האמריקאית סטרטסיס ותיהפך לחברה בשווי של 1.4 מיליארד דולר ■ העסקה משקפת לאובג'ט שווי של 630 מיליון דולר - הגבוה בעד 230 מיליון דולר מהשווי שלפיו תיכננה לצאת להנפקה ■ מניית סטרטסיס הגיבה להודעה על עסקת המיזוג בעלייה של כ-20%

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

>> יצרנית מדפסות התלת-ממד הישראלית אובג'ט (Objet) הודיעה היום כי תתמזג עם מתחרתה סטרטסיס (Stratasys). זאת, פחות מחודש לאחר שפירסמה תשקיף לקראת הנפקה שבה תיכננה לגייס 75 מיליון דולר. שווי החברה הממוזגת, שתיווצר בעסקת מניות, מוערך ב-1.4 מיליארד דולר.

כיום נסחרת סטרטסיס בנאסד"ק לפי שווי של 765 מיליון דולר. העסקה משקפת לאובג'ט הישראלית שווי של 630 מיליון דולר - שווי הגבוה מהסכום שלפיו תיכננה להנפיק, שהוערך ב-400-500 מיליון דולר. לפי תנאי העסקה, בעלי המניות של סטרטסיס יקבלו 55% מהחברה הממוזגת, ובעלי אובג'ט 45%. לאחר פתיחת המסחר בוול סטריט הגיבה מניית סטרטסיס בעלייה של כ-20%.

החברה הממוזגת תיקרא סטרטסיס ותפעיל מטה כפול - במינסוטה בארה"ב, וברחובות בישראל. דיוויד רייס, מנכ"ל אובג'ט, יכהן כמנכ"ל החברה המשותפת. מנכ"ל סטרטסיס סקוט קראמפ יהפוך ליו"ר החברה הממוזגת. בעקבות העסקה לא מתוכננים פיטורים של עובדים בישראל, והחברה עתידה להמשיך לצמוח.

ההחלטה של אובג'ט ללכת למיזוג ולוותר על המשך דרכה העצמאית אינה מובנת מאליה. אולם המנכ"ל רייס סבור כי בחירה זו מבטיחה את מעמדה העתידי של החברה בשוק. "תיכננו ללכת להנפקה במשך תקופה ארוכה, קרוב לשנה, והגשנו את המסמכים לרשות לניירות ערך האמריקאית", מספר רייס. "במקביל, לפני כמה חודשים התחלנו לבדוק את האפשרות לחבר את שתי החברות. לאחר תהליך ארוך ובדיקת נאותות הדדית של שתי החברות (דיו דיליג'נס), הגענו למסקנה שמבחינת הערך לבעלי המניות זו הדרך הנכונה ביותר, ולכן בסופו של דבר חתמנו על החוזה בשבוע שעבר".

רייס מסביר את הערך בעסקה למשקיעים בכך ש"לוקחים שתי חברות מצליחות, מחברים והופכים את אובג'ט לחברה ציבורית. הנפקה מחווירה לעומת זאת". לדבריו, "חשבנו שחיבור של החברות ייצור חברה שמוכנה טוב יותר לגדול קדימה ולפרוץ מאשר ששתי החברות יכולות לגדול כל אחת לבד".

מדפסות התלת-ממד של אובג'ט מאפשרות ליצרנים ולמעצבים תעשייתיים לקצר את פרק הזמן שנדרש משלב תכנון המוצר עד שלב השיווק, על ידי בנייה של אובייקטים תלת-ממדיים באופן ממוחשב. החברה הוקמה ב-1998 על ידי רמי בונן, גרשון מילר וחנן גוטהייט. מבין השלושה, רק מילר עדיין עובד בחברה בתור אחראי טכנולוגיות.

כחלק מן העסקה, בעלי המניות בסטרטסיס יקבלו מניות של אובג'ט. לאחר שיושלם המיזוג בין החברות, סטרטסיס תימחק מן המסחר בבורסה, והמניות של אובג'ט יירשמו למסחר. ארז שמחה, סמנכ"ל הכספים באובג'ט, מסביר כי החברה שתמשיך להתקיים לאחר השלמת העסקה היא אובג'ט, אך היא תיקרא מעתה סטרטסיס. החברה האמריקאית תהפוך לחברת בת של החברה הישראלית. את אובג'ט ייצגו בעסקה עורכי הדין דיוויד שרתוק ודיוויד גלאט, שותפים במשרד מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין.

הדפסות תלת ממד של אובג'ט - לחצו להגדלה

אובג'ט תיכננה לגייס בהנפקה 75 מיליון דולר, אך אלה לא יגויסו בעקבות האיחוד עם סטרטסיס. בתשקיף החברה ציינה אובג'ט כי היא מתכננת להשתמש בכסף לצורכי הון גדולים יותר, שנובעים מהצמיחה העסקית הצפויה. אולם לטענת שמחה, "בקופה המאוחדת של שתי החברות יש יותר מ-100 מיליון דולר נכון לסוף 2011. שתי החברות מייצרות מזומן בקצב מהיר מאוד. החוזק הפיננסי של החברה יציב מאוד כי אין חוב, היא מייצרת מזומן ויש לה יתרות מזומן שאפשר להשתמש בהן".

"יהיה מקום לכולם"

אחד החששות המרכזיים לאחר ביצוע עסקות מכירה ומיזוג הוא פיטורים נרחבים של עובדים ישראלים, בעיקר בתפקידים שבהם יש כפילות כמו עובדי שיווק ומכירות. רייס מרגיע כי "המטרה של המיזוג אינה לחסוך בעלויות ולהפוך שתי חברות מפסידות למרוויחות. שתי החברות נמצאות בתהליך מואץ של גיוס עובדים". עם זאת, הוא אומר, "אולי ביחד נגייס בקצב פחות מואץ".

אובג'ט פועלת בישראל בעיקר במחקר ופיתוח, ובפעילות ייצור בשני מתקנים ברחובות ובקרית גת. "אובג'ט הישראלית תמשיך לייצר בארץ, והחברה האמריקאית תמשיך לייצר בארה"ב, אין כוונה לאחד את קווי הייצור", מצהיר רייס ומוסיף כי אובג'ט לבדה עתידה לגייס השנה 70-100 עובדים לכל התפקידים, ובהם שיווק ומכירות.

דייויד רייס, אובג'טצילום: מתוך אתר אובג'ט

ייצור המדפסות נעשה ברחובות, וייצור החומרים הנלווים מתבצע בקרית גת. אובג'ט מעסיקה כ-440 עובדים, מתוכם כ-290 בישראל. החברה הגדילה את מספר המועסקים שלה בישראל מ-244 ב-2010 ו-210 ב-2009.

גם בשכבת ההנהלה לא צפויים קיצוצים בשלב זה, למרות כפל התפקידים הבכירים. "החברה גדלה מהר וצריכה תשתית ניהולית רחבה. הכוונה היא שלא יהיו פיטורים. יהיה כפל תפקידים ואנשים יצטרכו להיות גמישים במה שהם עושים. אבל יהיה מקום לכולם", אומר רייס.

מועד השלמת העסקה הצפוי הוא הרבעון השלישי של 2012. המרוויחים מעסקת המיזוג הם המשקיעים העיקריים בחברה, היו"ר אלן (אלחנן) יגלון וקרן גלנרוק של ליאון רקנאטי. היו"ר יגלום מחזיק ב-31% ממניות אובג'ט ויהפוך ליו"ר ה-Executive Committee, שבה כלולים ארבעה חברי דירקטוריון, ובהם אלן. מנכ"ל החברה רייס מחזיק ב-4.19% ממניות החברה, בעוד שנשיא החברה וסגן יו"ר הדירקטוריון אילן לוין מחזיק ב-2.16% ממניותיה. עדינה שור, ששימשה מנכ"לית החברה במשך שש שנים עד 2009, מחזיקה 1.68% ממניות החברה. לטענת רייס, ישנם עובדים בעלי אופציות שיוכלו לממש את אחזקותיהם בחברה.

מהנתונים שחשפה אובג'ט בתשקיף שהגישה עולה כי הכנסותיה צמחו ב-2011 ל-121 מיליון דולר - גידול של 38% בהשוואה ל-2010 - והחברה הציגה צמיחה של 30% בהכנסות ב-2010. החברה הציגה גם צמיחה ברווח התפעולי: ב-2011 הרווח התפעולי של אובג'ט היה 17.5 מיליון דולר - צמיחה של 44% לעומת 2010 - וב-2010 רשמה צמיחה של 45% ברווח התפעולי לעומת 2009. הרווח הנקי של החברה ב-2011 היה 14.7 מיליון דולר - עלייה של 41% לעומת 2010 - וב-2010 הרווח הנקי עלה ב-36% לעומת 2009. החברה ציינה בתשקיף כי היא רווחית זה שבע שנים.

בדומה לאובג'ט, גם סטרטסיס הינה חברה רווחית. סטרטסיס הודיעה אתמול כי היא צופה הכנסות של 45 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2012 - עלייה של 31% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אז הכנסותיה היו 34.3 מיליון דולר. כמו כן, היא צופה כי הרווח הנקי לרבעון הראשון יהיה 4.3-4.7 מיליון דולר, או רווח של 0.20-0.22 דולרים למניה. זאת, בהשוואה לרווח נקי של 5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, עם רווח של 0.23 דולרים למניה.

יו"ר אובג'ט, אלחנן יגלוםצילום: יח"צ

הכנסות סטרטסיס ב-2011 הסתכמו ב-155.9 מיליון דולר, בהשוואה ל-117.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 32%. הרווח הנקי של החברה ב-2011 עמד על 20.6 מיליון דולר, או רווח של 0.95 דולרים למניה, בהשוואה ל-9.4 מיליון דולר, או 0.44 דולרים למניה ב-2010.

27 אלף מדפסות תלת-ממד בעולם

"שוק ההדפסות בתלת-ממד עומד בפני פריצה גדולה קדימה", טוען רייס. עד פרסום עסקת המיזוג, סטרטסיס היתה אחת המתחרות העיקריות של אובג'ט בתחום. מתחרה נוספת היא החברה האמריקאית הציבורית 3D Systems Corporation, ששווי השוק שלה הוא 1.4 מיליארד דולר.

לדברי רייס, עם מיזוג החברות יהיו לחברה הממוזגת כ-20 אלף מערכות הדפסה מותקנות ברחבי העולם, אצל יותר מ-10,000 לקוחות. חלק מהלקוחות משותפים לשתי החברות, ובהם לגו, HP, הונדה, קרייזלר וב-מ-וו. לאובג'ט 2,800 לקוחות, לפי התשקיף שהגישה. אובג'ט מכרה 3,378 מערכות הדפסה מאז 2002, וחשפה בתשקיף כי מכרה 569 מדפסות ב-2010 ו-929 ב-2011. כ-20% מהמדפסות שנמכרו ב-2011 יועדו ללקוחות קיימים.

לפי נתונים מהתשקיף שפירסמה אובג'ט במארס, המתבססים על דו"ח של חברת המחקר Wohlers Report, שוק מדפסות התלת-ממד גדל בשיעור שנתי של 20% ב-2004-2009. עד 2009 הותקנו בעולם כ-27 אלף מערכות הדפסה תלת-ממדית.

לפי דו"ח של חברת המחקר IBISWorld, שוק ייצור מדפסות התלת-ממד נהנה מצמיחה בשנים האחרונות הודות לשינויים טכנולוגיים מהירים, ירידה בעלויות ושימושים חדשים לטכנולוגיה. ההכנסות בשוק צפויות לצמוח מ-1.4 מיליארד דולר ב-2011 ל-3 מיליארד דולר ב-2016 עם שיעור צמיחה שנתי ממוצע של 15.9%. המגזרים שידחפו את הצמיחה הם המכשור הרפואי ותעשיית החלל. ב-2012 צפויה צמיחה של 20.4% בהכנסות, ל-1.7 מיליארד דולר.

"הזדמנות גדולה מאוד"

רייס אומר כי "המיזוג בין שתי החברות יוצר שילוב של שני קווי מוצרים משלימים שגדלים מהר. מיזוג שני ערוצי שיווק ייצור ערוץ שיווק חזק מאוד שיאפשר מכירה של המוצרים בין החברות (cross selling). צירוף של ערוצי השיווק וארסנל המוצרים ימקם את החברה הממוזגת במקום יותר טוב. זו הזדמנות גדולה מאוד".

רייס מוסיף כי "המהות של המיזוג היא נושא הצמיחה והגדילה. שתי החברות צומחות בשיעורים גבוהים, אנחנו גדלנו ב-38% ב-2011 ויש ציפייה שהחברה החדשה תצמח בשיעור שנתי של 20%". אמנם שתי החברות מייצרות מדפסות תלת-ממד, אך רייס מסביר כי שתי החברות משלימות זו את זו מבחינת צורכי הלקוחות.

לדבריו, המדפסות של אובג'ט מדפיסות דגמים ברמת דיוק וחלקות גבוהה מאוד, שדומה למוצר האמיתי, באמצעות טכנולוגיה המבוססת על סוג של הזרקת דיו - בדומה למדפסות ביתיות ומשרדיות. לאובג'ט שלושה קווי מוצרים, שהמתקדם שבהם, Objet Connex, מאפשר הדפסה של כמה חומרים ביחידה אחת. ההדפסה נעשית באמצעות חומרים פוטופולימריים אקריליים, שיוצרים חלקים המדמים חומרים פלסטיים סטנדרטיים והנדסיים, ברמות גמישות ושקיפויות שונות.

רייס מסביר כי גם תהליך ההדפסה של סטרטסיס מבוסס על שכבות, אך לתוצרים המודפסים שלה יש חוזק ועמידות פיזית גבוהים יותר. "אנחנו מתאימים לשלב של תהליך עיצוב. בשלב הראשון חשוב איך נראה המוצר, איך הוא מתנהג ואיך הלקוח בקבוצת מיקוד רוצה שייראה המוצר", מסביר רייס, "סטרטסיס מתאימים לשלב הבדיקות הפונקציונליות, ובמקרים מסוימים יודעים לייצר את המוצר הסופי".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ירוחם אקסלרטור מיינדסט 2019

"סבב הגיוס הראשוני התבסס על חלום, עכשיו הוא התחבר למציאות"

גילעד אלטשולר. "זקן אחד, אלטשולר, הזהיר - ואף אחד לא שמע"

הוא צדק? הסיכון גדל, ונבואת הזעם של אלטשולר עלולה להתגשם