משה ליכטמן וחיים שני מקימים קרן הון סיכון

ליכטמן: "אנחנו בשלבים מוקדמים של בדיקת אפשרויות ומאמינים שמדובר בהזדמנות משמעותי גם למשקיעים וגם לתעשייה; כדי לגדל חברות גדולות יש צורך בהשקעות משמעותיות"

גיא גרימלנד
גיא גרימלנד
גיא גרימלנד
גיא גרימלנד

משה ליכטמן, לשעבר נשיא מיקרוסופט ישראל, וחיים שני, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, בוחנים הקמת קרן הון סיכון שתשקיע בחברות היי-טק. בשלב זה הקרן טרם גויסה והמהלך העסקי נמצא רק בשלב ראשוני.

ליכטמן אומר הערב ל-TheMarker: "כדי לגדל חברות גדולות יש צורך בהשקעות משמעותיות. אנחנו בשלבים מוקדמים של בדיקת אפשרויות ומאמינים שמדובר בהזדמנות משמעותי גם למשקיעים וגם לתעשייה".

משה ליכטמןצילום: קובי קלמנוביץ'

כלל הנראה, השניים מתכננים לגייס קרן הון סיכון בהיקף שעולה על 150 מיליון דולר. עם זאת, במציאות הנוכחית של ההון סיכון העולמי, קרנות רבות מתייבשות וקשה לגייס כסף ממשקיעים מוסדיים, במיוחד עבור קרנות הון סיכון חדשות - ונראה שתהיה זו משימה קשה במיוחד.

ליכטמן, שהצטרף למיקרוסופט ב-1991, התקדם במעלה השדרה הניהולית ומילא תפקידים שונים עד שנהפך לאחד הישראלים הבכירים בהיי-טק העולמי. ביוני האחרון הוא הודיע על פרישה ממיקרוסופט לאחר חמש שנים כמנהל המרכז בישראל.

בראיון שהעניק ליכטמן ל-TheMarker בחודש אוקטובר האחרון סיפר: "אני חושב על יוזמות לגדל חברות היי-טק גדולות עם מחזור מכירות של מיליארד דולר ויותר בשנה. ב-15 השנים האחרונות המשק הישראלי לא הצליח להוציא הרבה חברות כאלה. הבסיס של התעשייה הולך ונחלש. ההון סיכון, הכסף שמושקע בחברות הסטארט-אפ, הולך וקטן. בתחילת 2000 פעלו בישראל 133 קרנות הון סיכון, ואילו כיום יש כאן פחות מ-30. האתגר הוא לגייס הון לקרנות הון סיכון באופן גלובלי, וזה מאתגר יותר מלגייס כסף לקרנות הון סיכון ישראליות. אחת הסיבות לכך שגופים מוסדיים לא משקיעים בקרנות הון סיכון ישראליות היא שהם לא ראו שיוצאות מכאן חברות בשווי מיליארדי דולרים. המצב הזה, בשילוב העובדה שהון סיכון נע להשקעות במזרח, כי יש שם שווקים מקומיים גדולים ואפשר לעשות שם תשואה מדהימה ביוזמות מקומיות, יצרו דינמיקה שפוגעת בסטארט-אפים הישראליים".

חיים שני, לשעבר מנכ"ל נייס מונה לאחרונה ליו"ר מרכז הטכנולוגיות בריטניה ישראל. בחודש אוגוסט האחרון פרש מתפקיד מנכ"ל משרד האוצר. הוא מונה לתפקיד בנובמבר 2009 והחליף את ירום אריאב בתפקיד.

מעט יותר משנה לאחר שהגיע למשרד, הגיש שני לממשלה ולכנסת תקציב דו-שנתי ראשון, ובו שולבה התכנית הנרחבת ביותר מעולם לתמיכה בהיי-טק ("יתרון יחסי"), בעלות של מיליארד שקל לשנתיים.

חיים שני צילום: עופר וקנין

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"