משה ליכטמן וחיים שני מקימים קרן הון סיכון

ליכטמן: "אנחנו בשלבים מוקדמים של בדיקת אפשרויות ומאמינים שמדובר בהזדמנות משמעותי גם למשקיעים וגם לתעשייה; כדי לגדל חברות גדולות יש צורך בהשקעות משמעותיות"

גיא גרימלנד
גיא גרימלנד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גיא גרימלנד
גיא גרימלנד

משה ליכטמן, לשעבר נשיא מיקרוסופט ישראל, וחיים שני, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, בוחנים הקמת קרן הון סיכון שתשקיע בחברות היי-טק. בשלב זה הקרן טרם גויסה והמהלך העסקי נמצא רק בשלב ראשוני.

ליכטמן אומר הערב ל-TheMarker: "כדי לגדל חברות גדולות יש צורך בהשקעות משמעותיות. אנחנו בשלבים מוקדמים של בדיקת אפשרויות ומאמינים שמדובר בהזדמנות משמעותי גם למשקיעים וגם לתעשייה".

משה ליכטמןצילום: קובי קלמנוביץ'

כלל הנראה, השניים מתכננים לגייס קרן הון סיכון בהיקף שעולה על 150 מיליון דולר. עם זאת, במציאות הנוכחית של ההון סיכון העולמי, קרנות רבות מתייבשות וקשה לגייס כסף ממשקיעים מוסדיים, במיוחד עבור קרנות הון סיכון חדשות - ונראה שתהיה זו משימה קשה במיוחד.

ליכטמן, שהצטרף למיקרוסופט ב-1991, התקדם במעלה השדרה הניהולית ומילא תפקידים שונים עד שנהפך לאחד הישראלים הבכירים בהיי-טק העולמי. ביוני האחרון הוא הודיע על פרישה ממיקרוסופט לאחר חמש שנים כמנהל המרכז בישראל.

בראיון שהעניק ליכטמן ל-TheMarker בחודש אוקטובר האחרון סיפר: "אני חושב על יוזמות לגדל חברות היי-טק גדולות עם מחזור מכירות של מיליארד דולר ויותר בשנה. ב-15 השנים האחרונות המשק הישראלי לא הצליח להוציא הרבה חברות כאלה. הבסיס של התעשייה הולך ונחלש. ההון סיכון, הכסף שמושקע בחברות הסטארט-אפ, הולך וקטן. בתחילת 2000 פעלו בישראל 133 קרנות הון סיכון, ואילו כיום יש כאן פחות מ-30. האתגר הוא לגייס הון לקרנות הון סיכון באופן גלובלי, וזה מאתגר יותר מלגייס כסף לקרנות הון סיכון ישראליות. אחת הסיבות לכך שגופים מוסדיים לא משקיעים בקרנות הון סיכון ישראליות היא שהם לא ראו שיוצאות מכאן חברות בשווי מיליארדי דולרים. המצב הזה, בשילוב העובדה שהון סיכון נע להשקעות במזרח, כי יש שם שווקים מקומיים גדולים ואפשר לעשות שם תשואה מדהימה ביוזמות מקומיות, יצרו דינמיקה שפוגעת בסטארט-אפים הישראליים".

חיים שני, לשעבר מנכ"ל נייס מונה לאחרונה ליו"ר מרכז הטכנולוגיות בריטניה ישראל. בחודש אוגוסט האחרון פרש מתפקיד מנכ"ל משרד האוצר. הוא מונה לתפקיד בנובמבר 2009 והחליף את ירום אריאב בתפקיד.

מעט יותר משנה לאחר שהגיע למשרד, הגיש שני לממשלה ולכנסת תקציב דו-שנתי ראשון, ובו שולבה התכנית הנרחבת ביותר מעולם לתמיכה בהיי-טק ("יתרון יחסי"), בעלות של מיליארד שקל לשנתיים.

חיים שני צילום: עופר וקנין

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות