גיימינג ישראלי: המשחק מתחיל

תעשיית החדשנות הישראלית לא הצליחה לחדור היטב לתחום הגיימינג העולמי, עד שהגיעה מהפכת האינטרנט הנייד והסמארטפונים - ויצרה זירה שוקקת של יזמי תוכן מקומיים. תעשייה לקראת פריצה

ענבל אורפז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ענבל אורפז

"אם יש לכם חברה שעושה משחק למכשירים ניידים, ומשלבת במשחק גם רובד חברתי וגם מידע תלוי מיקום של המשתמש - בינגו! הבטחתם הצלחה" - דברים אלו, המבטאים היטב את הפוטנציאל הענק שגלום בתעשיית הגיימינג, נאמרו לפני שבועיים על ידי דון דודג', אחד הבכירים במחלקת הפיתוח העולמית של גוגל, בכנס DLD שהתקיים ביפו.

תעשיית הגיימינג משנה את אופייה בשנים האחרונות. לצד משחקי הקונסולות הכבדים והיקרים לפיתוח, מתפתחת זרוע חדשה של משחקים אינטרנטיים ניידים, הנסמכים על כוח העיבוד האדיר של האינטרנט. המשמעות היא כי חסמי הכניסה לתחום נפלו, וכעת ניתן לפתח משחק מוצלח, שמייצר הכנסות של מיליונים, בהשקעה קטנה יחסית. הדוגמה הקלאסית היא אנגרי בירדס. Rovio, חברה קטנה מפינלנד, הצליחה לסחוף את העולם ולייצר לעצמה הכנסות של יותר מ-70 מיליון דולר ממשחקים ומרצ'נדייז, לאחר שהשקיעה בפיתוח המשחק 140 אלף דולר בלבד.

עד היום, טרם נוצר בישראל מרכז המתמחה בגיימינג, ככל הנראה בגלל ההשקעות הגדולות שנדרשו כדי להקים חברות בתחום. אך השינוי שמתחולל בשנים האחרונות עשוי להכניס את ישראל לזירת המשחקים.

מתי נזכה לראות גרסה ישראלית של אנגרי בירדס? זו השאלה שמעסיקה מפתחים, יזמים ומשקיעים. כולם מחכים ליום שבו יצא מכאן סיפור הצלחה בתחום, ואפשר יהיה לומר שישראל היא לא רק אומת סטארט-אפ, אלא גם מדינת גיימינג. כולם מסכימים שאם מפינלנד הקטנה יצאה Rovio, אין סיבה שזה לא יקרה בישראל. נדמה שלאחר מכן יוכלו כולם להתרווח ולהתגאות בהכרה שתקבל תעשיית המשחקים כחול-לבן, שהולכת ונבנית. בינתיים, חברות הגיימינג הישראליות מנצלות את הטרנדים שמשנים את פני עולם הגיימינג, ומחפשות הזדמנות להצטרף למשחק.

"יש ניצנים, אבל אין עדיין תעשייה פורחת יציבה ומצליחה", קובע גדי תירוש, שותף בכיר בקרן JVP, קרן ההשקעות הירושלמית שמתמקדת במדיה וביצעה מספר השקעות בתחום המשחקים. לטענתו, יש כמה אינדיקציות להיווצרות תעשייה בתחום מסוים, שניתן לראות בתחומים אחרים בהיי-טק הישראלי, וטרם התרחשו בגיימינג, ובראשן רכישות של חברות וכניסה של חברות בינלאומיות גדולות.

"כשהדברים יתחילו לקרות יהיה ברור שיש תעשיית משחקים חיה ונושמת", אומר תירוש. הוא מוסיף כי בין הסממנים לכך שמתחילה להיווצר תעשיית גיימינג הוא קיומם של חוגי לימוד מיוחדים באקדמיה המתמחים בתחום. כמו כן, השנה לראשונה התאגדה קהילת הגיימרים הישראלים כעמותה רשומה, GameIS, לאחר שפעלה עד כה כקהילת פייסבוק פעילה המונה יותר מאלף חברים.

טכנולוגיות תומכות, מובייל וסושיאל

שוק המשחקים הוא שוק ענק הצומח בקצב מהיר. לפי דו"ח שפירסמה חברת המחקר גרטנר, ההוצאות הקשורות למשחקים יחצו ב-2011 רף של 74 מיליארד דולר, עלייה של 10.4% בהשוואה ל-67 מיליארד דולר ב-2010. עד 2015 ההוצאה על רכישת משחקים צפויה לגדול ל-112 מיליארד דולר. לפי גרטנר, כשני שליש מההכנסות יגיעו מקונסולות משחקים (חומרה ותוכנה). עדות לכך ניתן לראות בשיא שנשבר בסוף השבוע הקודם: סטודיו המשחקים אקטיויז'ן בליזארד הודיע כי הגרסה השלישית של המשחק המצליח Call of Duty מכרה יותר מ-6.5 מיליון עותקים והכניסה 400 מיליון דולר תוך 24 שעות מרגע השקתה. שיא נוסף נשבר כשהמשחק מכר ב-775 מיליון דולר בתוך חמישה ימים - ונהפך למשחק הנמכר ביותר אי פעם. לטענת אקטיויז'ן בליזארד, לא היה מעולם גם ספר או סרט שמכרו בסכומים כאלה.

אולם, אלה הם משחקים עתירי פיתוח ויכולות גרפיקה, שעלות הפיתוח שלהם מגיעה לעשרות מיליוני דולרים והם דורשים כוח אדם רב. "יכולנו להקים סטודיו משחקים לקונסולות, כשההוצאה הממוצעת היא 10-40 מיליון דולר לפיתוח ושיווק משחק. סטודיו כזה הוא השקעה ענקית, כמו סטודיו לסרטים. החלטנו שישראל היא לא מקום נכון למשחקים כאלה, כי זה דורש תשתיות יותר רחבות ברמה האנושית וגם מבחינת החזר השקעה", מסביר תירוש.

אז מהן האפשרויות העומדות בפני חברות ישראליות שמעוניינות להיכנס לעולם הגיימינג וליהנות גם הן מהשוק הענק הזה? אחת האפשרויות היא פיתוח טכנולוגיות שתומכות ומעשירות את המשחקים. באופן מסורתי, לחברות היי-טק ישראליות יש יתרון יחסי בפיתוח יכולות טכנולוגיות עמוקות, שבא לידי ביטוי גם בתחום הגיימינג. "הכוח הגדול שלנו הוא טכנולוגיה. אין לנו יתרון גדול בהקמת חברה שמוכרת מוצר על גבי האינטרנט שניתן להעתיק בקלות", טוען חיים סדגר, שותף מנהל בקרן סקויה, שביצעה מספר השקעות בתחום הגיימינג, בסטימגו וב-GameGround.

דוגמה לחברה ישראלית שמפתחת טכנולוגיה על גבי משחקי הוידיאו היא Overwolf. החברה פיתחה מוצר שמאפשר לשחקנים לגשת לרשתות חברתיות, לדואר אלקטרוני ולגלוש באינטרנט - לתקשר עם העולם החיצוני - בלי לצאת מהמשחק. באופן זה מגדילה החברה את זמן המשחק הממוצע ב-20%, ולכן היא בעלת ערך עבור מפיצות המשחקים.

לא במקרה אורי מרשנד, מייסד ומנכ"ל החברה, הקים חברה שנותנת שירותים לגיימרים. כבר בתור ילד היה חובב משחקים, אך הגיע להבנה שבישראל אין גב להפקות משחקים. "כרגע אין בישראל את היכולת ואת הסביבה התומכת להפקה של משחק בעלות של 70 מיליון דולר. אני גם לא בטוח שתהיה סביבה תומכת, כפי שלא בטוח שיפיקו כאן סרט ב-100 מיליון דולר בסגנון הוליוודי", אומר מרשנד. אך, לדבריו, "אין מניעה ש-Rovio (מפתחת אנגרי בירדס, ע.א.) הבאה תצא מישראל". משום שלדבריו, החברה צברה תאוצה פנומנלית והגיעה להכנסות יפות בזכות יישום של יצירתיות, שיכולה לצמוח גם בישראל.

אחד הגורמים שפועלים לטובת מפתחי המשחקים הישראלים הוא התחזקות משחקי המובייל והסושיאל (חברתיים). משחקי מובייל ניתן לפתח בזמן קצר יותר מאשר משחקי וידיאו ובעלות נמוכה יחסית, ולהוציאם כסדרת משחקים, במידה והמשחק מצליח. כמו כן, אין צורך להקים תשתיות יקרות ומערך שיווק והפצה מורכב. דוגמה לחברה כזו, ש-JVP סייעה בהקמתה, היא פאנטקטיקס, שגייסה עד היום 10 מיליון דולר ומפתחת משחקים חברתיים שמבוססים על מותגים. "החלטנו ללכת על נישה שיש בה סיכוי ופוטנציאל גבוה לסטארט-אפ ישראלי - משחקים שיכולים לצאת בהשקעה נמוכה יחסית. באמצעות כוח ההמצאה הישראלי יודעים להוציא משחקים ברמה גבוהה מאוד, בהוצאה סבירה שמאפשרת גם החזר השקעה סביר על כל משחק", מסביר תירוש את הבחירה להשקיע בחברה. לטענתו, בהשקעה של פחות ממיליון דולר ניתן ליצור משחק חברתי מלא.

"הערך נוצר ממשחק למשחק"

בשנים הקרובות יגדל כוחם של המשחקים המקוונים. לפי גרטנר, ההוצאה על משחקים מבוססי תוכנה צפויה לרדת לטובת הוצאה על משחקים מקוונים, הסגמנט בעל הצמיחה המהירה ביותר. גרטנר מעריכה כי הוצאות הצרכנים על משחקים מקוונים יראו שיעור צמיחה שנתי של 27% עד 2015. בגרטנר מדגישים כי הצמיחה המהירה ביותר תהיה במשחקים לפלטפורמות ניידות, כמו סמארטפונים וטאבלטים - חלקם היחסי יצמח מ-15% ב-2010 ל-20% ב-2015. "בעוד שהפופלריות של סמארטפונים וטאבלטים ממשיכה להתרחב, משחקים ישארו רכיב מפתח בשימוש במכשירים אלה. למרות שהשימוש העיקרי שלהם הוא לא משחקים, משחקי מובייל הם קטגוריית האפליקציות הפופלרית ביותר ברוב חנויות האפליקציות", אמר אנליסט בגרטנר.

אך גם בהשקעה הנמוכה יחסית שנדרשת למשחקי מובייל יש סיכון. "יש את אנגרי בירדס, ויש 200 אלף משחקים אחרים שלא יוצא מהם הרבה. לא נראה לי שנלך על השקעה בחברה שעושה משחק אחד. אנחנו מחפשים השקעות שבהן הערך נוצר ממשחק למשחק ונבנה לאורך זמן", אומר תירוש. בפאנל מפתחי אפליקציות מובייל שנערך לאחרונה במסגרת כנס הגיימינג 2011 GameIS חשפו מפתחים את הכנסותיהם ממשחקים. מפתח האפליקציות דן שמיר סיפר כי פיתח תוך שנה חמישה משחקי מובייל מז'אנרים שונים, ושיווק אותם עצמאית בתקציב אפסי. כיום הוא מרוויח מהמשחקים כ-2,000-3,000 דולר בחודש.

גם בעולם המובייל והסושיאל יש הזדמנות לחברות ישראליות שמפתחות טכנולוגיה ושירותים נלווים. מומיניס (MoMinis), למשל, מפתחת פלטפורמה שמספקת למפתחי אפליקציות כלים להתאמת אפליקציות לכל הפלטפורמות - iOS, אנדרואיד ובלקברי. כמו כן, מספקת החברה כלים לשיווק והפצת המשחקים.

"אנחנו עוזרים למפתחים להגיע לכמה שיותר אנשים. בסופו של דבר, אנחנו סוג של מוציאים לאור - גוף שמפתח משחקים, אך גם נותן כלים טכנולוגיים שמורידים את זמן הפיתוח והעלויות עבור אחרים", מסביר צבי רבינוביץ, ממייסדי מומיניס. העובדה שהחברה מפתחת פלטפורמה ולא משחק מקלה עליה לפנות למשקיעים, ועד כה גייסה 6 מיליון דולר. לדברי רבינוביץ, "למשקיעים בישראל קל להתחבר כשיש פחות תוכן או מדיה. תעשיית המשחקים הישראלית פחות מוכרת, ויחסית מעט משקיעים באמת מבינים אותה. בדרך כלל הם חוששים שלא יחזירו את ההשקעה".

מכשול מימוני

אחד החסמים שמנע את התרוממות תעשיית הגיימינג הישראלית עד היום הוא מכשול מימוני. למרות שמספר קרנות הון סיכון השקיעו בחברות בתחום, לא כל הקרנות רואות בו חלק טבעי מהרכב ההשקעות שלהן. חלק מהרתיעה נובעת מחוסר ידע והבנה. לדברי מרשנד, "אין מספיק גופים ממנים בישראל שמכירים גיימינג כדי להיות מוכנים להשקיע בביטחון ולתמוך בפעילות החברות אחר כך". הוא מוסיף: "אם מחר בבוקר ארצה לגייס 70 מיליון דולר ולהביא אותם לישראל, יסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח".

עד היום גייסה Overwolf קרוב למיליון דולר מיוסי ורדי ומאנג'לים נוספים. כיום החברה נמצאת בדילמה לגבי זהות הקרנות המשקיעות בגיוסים העתידיים שלה. למשקיעים האמריקאים יש יתרון ברור, בהיכרות עמוקה וארוכת שנים עם התעשייה, לעומת הקרנות הישראליות, שטרם צברו ניסיון כזה. לכן, לטענת מרשנד, "ההזדמנות עבור הקרנות הישראליות היא בשלבים המוקדמים יותר. ברגע שהחברה מצליחה, יכול להיות שהאלטרנטיבה להביא כסף חיצוני יותר טובה, בגלל הידע".

בקרן סקויה ישראל מגשרים על פער זה באמצעות תקשורת שוטפת עם השותפים האמריקאים בקרן, שיושבים בעמק הסיליקון. "סקויה מכירה את השוק באמצעות סקויה ארה"ב. בסופו של דבר, גיימינג פונה ללקוח, לכן אם יש שותפים שיושבים ליד המשתמשים הפוטנציאלים, זה אידיאלי", טוען סדגר.

המשקיעים הם לא היחידים שחסרים ידע וניסיון. "אנחנו בונים תעשיית משחקים. לא כל הידע נמצא כאן, וחלק צריך לייבא מחו"ל. ישראל באופן מסורתי חלשה יותר בצד הקריאטיבי מבחינת עיצוב, תכנון וגרפיקה למשחקים", טוען תירוש. כך, למשל, הוקמה בחממת JVP קליפסו, סביב היזם ישי פנואלי, שקודם לכן עבד בסוני פלייסטיישן. הטכנולוגיה של קליפסו מאפשרת חוויה תלת ממדית מסביב לשיתוף וידיאו ומשחקים אינטראקטיבי.

גם רינה שאינסקי, שותפה כללית בקרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס, מזהה קושי ביכולתם של יזמים ישראלים ליצור חווית משתמש מלאה ולקלוע לטעם של הצרכנים. אך היא רואה שינוי: "מתפתח דור של יזמים שיודעים לפנות ישירות לצרכנים, וגם לבנות מודלים עסקיים שהם טובים לעצמם ומייצרים עניין אצל משתמשים". כרמל ונצ'רס לא השקיעה בחברות גיימינג, אך, לטענת שאינסקי, הקרן בוחנת חברות בתחום. "במוצרים שפונים ישירות ללקוח אנחנו אוהבים לראות איך המשתמשים כבר מגיבים. בחברות טובות שפונות ישירות לצרכן צריך לראות את הצמיחה המואצת, כי אם יש משהו טוב מתחילה בדרך כלל צמיחת משתמשים, וזה השלב שמעניין אותנו", היא מסבירה. לטענתה, כיום בהשקעה נמוכה יחסית ניתן לבנות מוצר ראשוני ולהעמיד אותו למבחן לתגובת המשתמשים.

עוד בנושא:
בין אירועי חול המועד: כנס גיימינג ופיתוח משחקים
תעשיית הגיימינג הישראלית מחכה לסיפור הצלחה
56% מהגיימרים: משחקים כדי לפגוש אנשים חדשים ולהתערות בחברה

כתבות מומלצות

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים