פיתוח תכנים דיגיטליים למערכת החינוך - ההצלחה הישראלית הבאה

חמש חברות ועמותות ישראליות מנסות להביא את בשורת המחשוב לכיתות הלימוד ■ "בכל הנוגע לתוכן וניהול הלמידה אנחנו מהמובילים בעולם" ■ "בתחום תשתיות המחשוב בבתי הספר יש עוד כברת דרך", אומרת גילה בן-הר מנכ"ל המרכז לטכנולוגיה חינוכית

>> ב-2009 הכריז נשיא המדינה שמעון פרס על התחומים שבהם הוא צופה שישראל תיהפך למעצמה. לצד תחום הננו-טכנולוגיה ותחום הקלינטק, התייחס פרס לפיתוח תכנים חינוכיים דיגיטליים המיועדים לכיתה המתוקשבת וללימוד מהבית.

בשלושת התחומים האלה, קבע הנשיא, תיהפך ישראל למובילה עולמית. בהמשך השנה המשיך פרס לפעול לפיתוח עתידה של תעשיית התכנים המקוונים וציין כי נפגש עם מייקל דל, מייסד ומנכ"ל חברת דל העולמית, במטרה לשכנע את ענקית המחשוב לפתוח בישראל מרכז פיתוח ייעודי לנושאים האלה. בינתיים, תוצאות ברורות לעין אינן נראות באופק ועד שישראל תיהפך לספקית תוכן חינוכי עולמית עשויות לעבור לא מעט שנים.

בינתיים עוסק משרד החינוך במרץ לריכוזם ופיתוחם של תכנים דיגיטליים עבור מערכת החינוך הישראלית, בהתאם לתוכנית תקשוב מוסדות הלימוד אותה אישרה הממשלה לאחרונה. תקציב התוכנית יהיה 420 מיליון שקל בשנתיים הקרובות.

בהתאם לתוכניות משרד החינוך, עד 2011 יותאמו כ-870 בתי ספר ברחבי ישראל לעידן החינוכי המתוקשב, חלקם על ידי ציוד כיתות הלימוד בעמדת מחשב בודדת למורה, שתחובר גם למקרן, ואחרות ככיתות מרושתות שבהן יהיה לכל תלמיד עמדת מחשב אישית. השקעה זו, כמובן, לא תוכל לעשות מהפכה באופי הלימוד ללא תכנים ייעודיים שיותאמו לכיתות החדשות ולאפשרויות שאותן מציע האבזור הטכנולוגי.

לשם כך מתכנן משרד החינוך להקים מאגר תכנים לאומי תחת השם "חוות הדעת" - מאגר זה ירכז תכנים חינוכיים שהותאמו לפורמט דיגיטלי - בהם ספרים, מערכי שיעור ותכנים אינטראקטיביים. בפיתוחם של תכנים אלה מועסקים כיום בישראל כ-700 עובדים בחמישה גופים מרכזיים הפועלים בתחום, שתי עמותות ושלוש חברות פרטיות.

ישראל עדיין לא נהפכה למרכז עולמי בתחום, אך ניכר כי נצבר והולך בישראל ידע איכותי בתחום המציב אותה כאחת המובילות בעולם.

"בכל הנוגע לתוכן וניהול הלמידה אנחנו מהמובילים בעולם. בתחום התשתיות המדינה התחילה אמנם את התהליך, אך יש עוד כברת דרך משמעותית לעשות", כך אומרת גילה בן-הר העומדת בראש המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח). במדינות כמו סינגפור, אוסטרליה ובריטניה אפשר למצוא היום בתי ספר מתוקשבים שבהם מסתובבים תלמידי כיתה א' עם מחשב נייד, אך מציאות כזו אינה צפויה בקרוב בישראל.

לצ'וטט עם המורה

מט"ח הוא גוף ותיק מאוד, שמוכר לתלמידים רבים והוקם לפני כ-40 שנה. הגוף, שפועל כמוסד ללא כוונת רווח, מעסיק כ-300 עובדים, מתוכם 50 אנשי טכנולוגיה וכ-250 עובדים נוספים העוסקים בהיבטים פדגוגיים. כ-40% ממימון פעילותו של הארגון מגיע ממכירת ספרי לימוד מודפסים ודיגיטליים. 16% מתקציב הארגון מגיע מקרנות, בהן קרן יד הנדיב, שעושות שימוש בשירותי מט"ח בפרויקטים שונים. 44% מתקציב המוסד מגיע ממתן שירותים למשרדי ממשלה ורשויות.

לקראת שנת הלימודים החדשה פיתחו במט"ח את מערכת אופק - מערכת לימוד מתוקשב מקוונת הכוללת ספרי לימוד מלאים ברשת, שמורכבים מטקסטים אינטראקטיביים. קטעי הטקסט כוללים קישורים לסרטוני וידיאו, הרצאות, מצגות והסברים, שמעשירים את הלמידה מעבר לכתוב.

בהתאם לטרנד הרשתות החברתיות ששוטף את העולם, המערכת כוללת גם אפשרות ליצירת פורומים ותקשורת בין מורים ותלמידים. "תלמיד שיש לו שאלה לקראת בחינה מחר, יכול לפתוח פורום ולהיעזר בחברים או לחילופין להתכתב עם המורה", מסבירה בן-הר. שיעורי הבית גם הם אינטרנטיים והמורה יכולה לכלול בהם מצגות והדגמות. "התלמיד מגיע הביתה ומתיישב לעשות שיעורים, תוך צפייה בסרטון על הצהרת בלפור או הקמת המדינה", היא הוסיפה.

לצד אופק השיק השנה מט"ח את כותר, ספרייה מקוונת הכוללת מאגר נרחב של ספרי לימוד במהדורה דיגיטלית המציעים לתלמיד ולמורה איתור מהיר של מידע, מרחב עבודה אישי ואפשרות לסימון קטעים בתוך הטקסט, ממש כפי שמאפשרים קוראי הספרים הדיגיטליים של ימינו, דוגמת קינדל של אמזון וסוני-רידר של סוני.

לפי המודל הכלכלי אותו מציע מט"ח, רכישת מחשבים ניידים לתלמידים תתאפשר על ידי סבסוד שייסתייע מהחיסכון התקציבי המתקבל ממעבר לספרים מקוונים. "מחירו של ספר ברשת יהיה נמוך בכ-50%-60% ממחיר ספר מודפס, כך שבתוך שלוש עד ארבע שנים תוחזר ההשקעה על המכשיר", אומרת בן-הר, שמוסיפה כי יש מקום לסבסוד ממשלתי עבור תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת.

עיניים ללוח

גוף נוסף הפועל במתכונת דומה לזו של מט"ח היא עמותת סנונית המפעילה את אתר גלים. העמותה פועלת ללא כוונות רווח במטרה לקדם את החינוך המתוקשב בישראל. גלים מהווה סביבת למידה אינטרנטית לתלמידי בתי ספר יסודיים ומספקת מענה לכל מקצועות הלימוד, בהם גם תחומים כמו כישורי חיים ומורשת.

גלים כולל משחקים, סרטונים, מצגות ושאלונים ועושים בו שימוש כ-25,000 מנויים פרטיים ויותר מ-750 בתי ספר. לצד גופים אלו, פועלות בארץ מספר חברות, שעוסקות בפיתוח תכנים חינוכיים דיגיטליים. הגדולה שבהן היא חברת עת הדעת, שמעסיקה כ-300 עובדים. פעילותה של החברה, שהוקמה לפני שש שנים, מומנה עד עתה על ידי השקעה של 60 מיליון דולר שבוצעה על ידי איש העסקים שמואל מיתר.

בראש עת הדעת עומד המנכ"ל ד"ר יוסי בן-דב, איש היי-טק ותיק. דמות דומיננטית נוספת בחברה היא דובי וייס, הפדגוג הראשי. המערכת המפותחת בחברה מוצעת בישראל בחינם ובחו"ל בתשלום.

בשונה מן התכנים המוצעים על ידי מט"ח, בעת הדעת מפתחים מערכת תוכנה ותכנים המיועדים לכיתות שבהן יש מחשב לכל תלמיד, כיתות המאפשרות שיטת לימוד אינטראקטיבית וצמצום של הצגת התכנים פרונטלית.

שנת הלימודים תשע"א נפתחה כשהמערכת של עת דעת מותקנת כבר ב-20 בתי ספר ברחבי ישראל - שישה בתי ספר באשדוד, אחד בנתניה, שניים בתל אביב, ארבעה בחבל מודיעין, ארבעה במטה אשר, אחד בלוד, ואחד בעמק חפר. תשעה בתי ספר נוספים יצטרפו לתוכנית אחרי חנוכה: חמישה בירושלים, שני בתי ספר ערביים בגליל, ושני בתי ספר נוספים בנתניה.

בנוסף למערכי שיעור אינטראקטיביים במקצועות הליבה של משרד החינוך, שמיועדים לכיתות ד' עד ו', כוללת המערכת שפותחה בעת הדעת תוכנה המסייעת לניהול מערך השיעור, הכוללת אפשרויות שליטה ושיתוף. כך למשל, מציעה התוכנה למורים פעולת שליטה המכונה עיניים ללוח, החוסמת את הגישה מן המחשבים של התלמידים לרשת. "גלריית הדיון, מערכת שיתוף תכנים בין מחשבים בכיתה, מאפשרת לתלמידים בלחיצת כפתור לשלוח למורה ציור שהם הכינו, והיא יכולה להציג אותו לכל הכיתה ולפתח דיון", מוסיף וייס.

שתי חברות נוספות הפעילות בתחום - Lnet ו-BrainPop - מציעות גם הן חוויית לימודים מקוונת למורים ולתלמידים. הראשונה, שהוקמה ב-2000, מציעה סביבה מתוקשבת הכוללת מערכי שיעור, תרגולים ופלטפורמה לעבודת תלמידים מהבית במקצועות מתמטיקה ואנגלית.

החברה, שפועלת בשיתוף עם קיו מולטימדיה, מעמידה לרשות המשתמשים גם סיוע מקצועי לחומר הנלמד, לצד תמיכה טכנית, ושמה דגש על עבודה ברמות שונות במטרה לתת מענה להטרוגניות של כיתות הלימוד.

BrainPop מציעה מאגר נרחב של סרטונים שעושים שימוש באנימציה כדי להעביר ידע ולהמחיש מושגים. החברה הוקמה ב-1999 בארה"ב ע"י ד"ר אברהם קדר, רופא ילדים ישראלי, ועשתה עלייה לישראל ב-2005. בין לקוחותיה נמנים בתי ספר ברחבי המדינה ומשפחות המבקשות להעשיר את ילדיהן בעזרת הסרטונים.

סימני נפט

ישראל אמנם לא צפויה ליהפך בשנים הקרובות למרכז ייצור התוכן אותו חזה נשיא המדינה, וגם מרכז הפיתוח של דל לא נראה באופק. אך כבר עתה ניתן לזהות ניצנים של יצוא הידע בתחום מערכי הלימוד הדיגיטליים.

באחרונה הסתיים ביצוע של פיילוט למערכת של עת הדעת בשמונה כיתות ד' בשני בתי ספר בטקסס. אחד מבתי הספר קיבל את המערכת בחינם והשני בתשלום. במיזם שותפה חברת התקשורת האמריקאית AT&T. בימים הקרובים תתחיל המערכת לפעול ב-26 בתי ספר בניו יורק.

"היוזמה להטמעת המערכת במערכת החינוך בניו יורק היתה של ג'ואל קליין, מנהל החינוך בעיר", מסביר וייס. לדבריו, האתגר המרכזי נובע מהצורך בהתאמה מקומית של תוכני הלימודים. "לא די בידיעת השפה", ציין וייס. "פיתוח התכנים דורש היכרות עמוקה עם התרבות המקומית. לצורך כך אנחנו נמצאים כעת בתהליך של איתור שותף מקומי".

עם זאת, לדבריו, לשם הנעת הפרויקט, "פיתחה עת הדעת את התכנים המיועדים לבתי הספר בניו יורק בכוחות עצמה". נשיא המדינה עצמו ממשיך לנסות לקדם את היוזמה החינוכית-כלכלית. באחרונה התלוו אנשי עת הדעת לנשיא בעת ביקורו בדרום קוריאה.

"החזון עליו מדבר פרס עוד רחוק, אך אני חושב שהוא זיהה את נקודות החוזק של התעשייה הישראלית בצורה נכונה", מסביר וייס. "המרחק לתעשייה שמגלגלת מיליארדים בהחלט רב, אך כבר היום אפשר לדבר על סימנים של נפט", הוא מוסיף.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"