שטרום: "מונופול דמי הקישוריות מושלם יותר מחברת החשמל; לחסל אותו הכי מהר שאפשר"

הממונה לשעבר על רשות ההגבלים העסקיים: "יש כשל שוק; העלות האמיתית צריכה להיות 3-4 אגורות" &#9632 "דמי הקישוריות הנוכחיים הם עיוות, ועיוות גומרים כמה שיותר מהר. צריך לזכור שסלולר זה לא עניין שולי - אלא 57% משוק התקשורת"

"אין מונופול מושלם כמו הקישוריות, אפילו לא חברת חשמל" - כך אומר עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על רשות ההגבלים העסקיים, בהתייחסות לרפורמת הקישוריות שמקדם בימים אלה משרד התקשורת, רפורמה שחברות הסלולר נאבקות בה בעוז.

"הקישוריות זה לא שוק הסלולר - זה מוצר נפרד של השלמת שיחה שנמצא בכשל שוק לפי כל הכללים וההגדרות", הוא אומר. "הצרכן לא יכול להגיב להעלאת מחיר בקישוריות, אין לו בחירה אמיתית בנושא. למונופול הזה יש השפעה מהותית מאוד על הוצאות השוטפת של משק בית, ולכן הטיפול בו הוא בעל חשיבות עצומה".

שטרום היה הממונה על ההגבלים העסקיים עד סוף 2005. בתקופתו נוהל המאבק הקודם של חברות הסלולר נגד מהלך הפחתת הקישוריות, שהסתיים ב-2008. כמו אז, גם היום, שטרום הוא תומך נלהב בטיפול החלטי בתעריפי הקישוריות והפחתתם לרמה שמשקפת את העלות של חברות הסלולר ואף פחות מכך. בעוד הממונה לפניו, דוד תדמור, הצטרף למעגל יועציו המתרחב של בעל השליטה בפרטנר, אילן בן-דב, שטרום נותר עצמאי ורואה מול עיניו בעיקר את טובת הצרכן והתחרות.

"למעשה, הקישוריות היא מונופול מוגן על ידי המדינה. אני טוען כבר שבע שנים שתעריפי הקישוריות שקבע בעבר משרד התקשורת הם מנופחים, שכן העלות האמיתית של תעריפים אלה צריכה להיות 3 4 אגורות. במשך שבע שנים גובות החברות פרמיה עצומה של מאות אחוזים על מקטע הקישוריות", הוא אומר, ומצביע על רווחים האדירים של החברות כאינדיקציה לכך.

שטרום טוען כי למדינה חלק במצב הנוכחי. "המדינה קבעה את המחיר של דמי השלמת השיחה (קישוריות) ברמה גבוה מהעלות שלהן ובכך הגנה על חברות הסלולר מפני תביעות. אם המדינה לא היתה עושה זאת, אלא רק ממליצה על רמה מסוימת עורכי דין מוכשרים היו יכולים לתבוע את חברות הסלולר על פי חוק ההגבלים העסקיים, ואולי אף זוכים בטענה לגביית יתר בשירות שהוא מונופול".

"החברות יצטרכו להתייעל"

שטרום מתנגד לדרישת חברות הסלולר למתן את קצב הפחתת הקישוריות, ותומך בהפחתה חד פעמית וחדה. "דמי הקישוריות הנוכחיים הם עיוות, ועיוות גומרים כמה שיותר מהר. צריך לזכור שסלולר זה לא עניין שולי - אלא 57% משוק התקשורת, לכן החשיבות העצומה של הדבר הזה.

"חיוב נפרד עבור קישוריות דומה למקרים שבהם ספקי שירותים מחייבים את הצרכן על רכיבי העלות שלהם. מתי זה קורה? כשיש להם כוח שוק, כלומר רק במקטעי שוק מעוותים, כמו, למשל, עמלת פקיד בבנק. נראה את רשתות השיווק מטילים על הצרכנים 'עמלת אריזה' או 'מס סדרנית'. בשוק תחרותי הספק סופג את העלויות האלה ומגלם אותן במחיר הסופי. חשוב להדגיש כי בתעריפי זמן האוויר הרגילים אין לי כל ציפייה שהחברות יקבעו מחיר המשקף רק עלות שולית. להפך, זמן האוויר לא נמצא בפיקוח מחירים ולא יימצא. שיגבו מאתנו מספיק כסף להשקיע ברשת, בשירות ובתכנים, רק כך השוק יתפקד בצורה היעילה ביותר".

מה ירוויח הצרכן מהרפורמה המתוכננת בהפחתת הקישוריות? הרי החברות מאיימות בהעלאת מחירים וזה מה שקרה גם בפעם שעברה שהורידו את דמי הקישוריות.

"אני חושב שהפעם החברות יוכלו לשחק פחות עם העלאה של תעריפים למרות שהן יכריזו על כך. קרו כמה דברים בשוק שהרימו מעט את התחרות: ראשית, ניידות המספרים רלוונטית להרבה בעלי עסקים. גם המעבר של פלאפון ל GSM הגבירה את התחרות מעט. יחד עם כניסה אפשרית של מפעילים וירטואליים, השוק עכשיו מעט יותר רגיש. בהחלט אין בו תחרות של 'שיסוף גרונות', אבל הוא יותר מאוים".

האם אין חשש שבקישוריות נמוכה כמו שמשרד התקשורת רוצה לקבוע יצמחו שירותי back call ואז באמת אפשר לסגור את חברות הסלולר?

"ברגע שמחיר הוא מנופח, תמיד צומחים שירותים חצי פיראטיים שנועדים ליצור מעקפים באמצעות טכנולוגיות שכנות. אם המחיר של הסלולר היה כלכלי ואמיתי, לא היו צומחים מנגנונים כאלה. חברות הסלולר בהחלט יצטרכו להתייעל, אבל זה דבר חיובי ולא שלילי. שים לב, כל פעם שפוגעים במונופול מתחילים לשמוע שזה אסון למשק, שהמונופול יצטרך לפטר אנשים, שייגרם אסון למשק, שכולנו נפשוט רגל ונרד מהמדינה. זה אפוקליפסה עכשיו בגרוש, קצת כמו איומי החשכת המסך או הורדת השאלטר. זו ישראל הישנה".

האם בכלל יש בעיה תחרותית בשוק הסלולר? החברות טוענות שלא ומציגות מדדי ריכוזיות כמו HHI (מדד ריכוזיות בינלאומי) שמוכחים את טענותיהן.

"HHI הוא לא תמיד אינדיקטור טוב. שים אותו בשוק הבנקאות ותקבל שזה שוק פורח ומשגשג מתחרות, כי יש שבעה בנקים. בשווקים של מיעוט מתחרים, מה שקובע הוא חסמי הכניסה לשחקן חדש, חסמי המעבר ללקוחות ורמת המאוימות, שבסלולר היא שואפת לאפס.

"בוא נסתכל בדו"חות חברות הסלולר, צריך לבדוק את נתוני השכר, מה שמכונה 'הנהלה וכלליות', ביחס למחזור. בדרך כלל אחד המאפיינים של חברות בעלות כוח שוק זה שהשיעור הזה גבוה יחסית. באופן עקבי, בחברות הסלולר השכר מוטה כלפי מעלה ביחס לחברות אחרות במשק, אבל במתאם גבוה למה שקורה בבנקים ובחברת החשמל.

"בחוות דעת שכתבתי ב-2007 עבור HOT", אומר שטרום, "אני מסביר כי מבחינה משפטית משרד התקשורת לא צריך להוכיח כשל שוק בשביל להתערב, אלא צריך להוכיח שהצעדים שלו תורמים לתחרות. אין ספק שהקישוריות נופלת להגדרה, ושוב, צריך להפריד בין הקישוריות לבין שוק הסלולר. שמעתי כבר בכנסת ובממשלה כי פיקוח המחירים המוצע הוא פיקוח על שוק דינמי וצומח - שום דבר לא צומח בקישוריות מלבד הרווחים.

"אני רוצה להדגיש שהפחתת הקישוריות מורידה באופן משמעותי את ניצול הצרכנים, אבל היא לא פותרת את הבעיה התחרותית בענף. לא נראה גאולה מהקישוריות לבדה בלי הגדלת מספר המתחרים בענף. המטרה העיקרית של הפחתת קישור הגומלין היא כניסת מתחרים חדשים, אם באמצעות MVNO או באמצעות מפעיל חדש בעל תשתית. יכול להיות שהאסטרטגיה של חברות הסלולר היא למקד את המאבק בקישוריות רק כדי להקשות על כניסת מתחרים, שזה היעד האמיתי שלהן.

"משרד התקשורת ניצב מול משימה לא פשוטה. הוא צריך לייצר רגולציה שתתמוך בכניסת MVNO, אך מולו עומדת קבוצת ריכוז של חברות סלולר. החברות יכולות להפעיל טקטיקות אנטי-תחרותיות, כמו אפליית מחירים. מאחר שהן קבוצת ריכוז ולא מונופול, לא ניתן לאכוף עליהן איסורים על אפליית מחיר. המשרד צריך לצפות דברים כאלה מראש, ולא להגיב בדיעבד", אומר שטרום. דברים אלה תומכים למעשה ברפורמות הנוספות שמובילים משרד התקשורת והאוצר באמצעות חוק ההסדרים.

"בג"ץ לא יתערב"

חברות הסלולר שוכרות סוללות של עורכי דין, יועצים כלכלים ולוביסיטים כדי להיאבק ברפורמות הקישוריות ובין היתר, שוכרות אנשי רגולציה לשעבר. זה לגיטימי בעיניך?

"יש חופש עיסוק בישראל ומהבחינה הזאת הכל לגיטימי. מה שנראה לי לא לגיטימי הוא בהיבט אחר: בספרות המקצועית של ההגבלים העסקיים יש התייחסות נרחבת לשמירה על מונופול. מדובר בעלות עצומה שמשקיעות חברות כדי לשמור על המונופול שלהן, ולא כדי לשפר את המוצר או השירות או להכניס תכנים חדשים. זה פשוט לאחוז בקרנות המזבח תוך בזבוז עצום של כסף שהיה אפשר להוציא על שיפור מוצרים ומחירים נמוכים לצרכן.

"הוצאות כספים לשימור מעמד מונופוליסטי בשוק הקישוריות זו תופעה ציבורית פסולה. מבחינת המומחים, ברור שהחברות רוצות מומחים לרגולציה. כל השאר זה תלוי באדם ובמוניטין שלו, ואם הוא מוכן לצאת נגד עמדה שהוא ביטא לפני זמן לא רב".

מה יקרה אם חברות הסלולר ילכו לבג"ץ, כפי שהן מתבטאות באחרונה?

"בג"ץ לא נוטה להתערב במהלכים שנועדו להגביר תחרות. הליך הורדת הקישוריות נעשה עם שימוע כמקובל, ואלא אם כן נפלו טעויות שערורייתיות בעבודה הכלכלית של המשרד, אני לא רואה סיבה של בג"ץ להתערב".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?