לא הכל טוב בדלאוור

סכסוך משפטי שמתנהל בימים אלה מהווה תמרור אזהרה לכל יזם ישראלי שנעתר לבקשת המשקיעים האמריקאים לרישום החברה במדינה זו

גיא גרימלנד
גיא גרימלנד
גיא גרימלנד
גיא גרימלנד

סכסוכים בין יזמים הם מחזה שכיח בסצינת הסטארט-אפים. אחד הפתרונות לכך הוא הסכמי מייסדים שנערכים בין יזמים המקימים חברה. אבל הסיפור האישי של יעל לרנר לוי, יזמת שנושלה לטענתה מהמיזם שהקימה, מלמד שבסופו של דבר כל יזם צריך לסמוך רק על עצמו בכל הקשור לשמירה על זכויותיו בחברה.

סיפורה של לרנר לוי נחשף בכתב תביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה ב-12 באוקטובר 2009 באמצעות עו"ד רון דרור ממשרד עורכי הדין אדם. כתב התביעה הוגש נגד עמרי לביא ושלו חוליו, צמד יזמים שהיו עד לסכסוך שותפיה של לרנר לוי להקמת חברת מדיאנד (MediAND). בכתב התביעת טוענת לרנר כי שני שותפיה ניסו לשכנע אותה לוותר על אחזקותיה או לדלל אותן משמעותית, וזאת לאחר שהגיעו למסקנה כי הם אינם זקוקים עוד לכישוריה. כשהדבר לא צלח, רקמו השניים לטענתה מהלך להקמת חברה חדשה בארה"ב בשם מדיאנד מרג'ר קורפ, ומיזגו אליה את חברת מדיאנד שהוקמה בישראל - שבה היו ללרנר לוי מניות - ובכך רוקנו את המניות שלה מתוכן. לטענתה, לא רק שלא היתה מודעת לתוכניות של לביא וחוליו, אלא שהיא נותרה ללא אחזקות בחברה החדשה הממוזגת. לרנר לוי פנתה לבית המשפט בבקשה להורות על אכיפת הסכם המייסדים ולשמור על זכאותה להחזיק במניותיה בשיעור של שליש במדיאנד מרג'ר ובמושב הדירקטוריון.

סיפור השותפות שעלה על שרטון החל ב-2006. לטענת לרנר לוי, פנה אליה יובל סוסקינד וסיפר לה שלחבר שלו, עמרי לביא, יש רעיון למיזם בתחום המדיה שהיא יכולה לסייע לו. לביא ייסד בעבר את חברת ClockWise ומנהל את קבוצת הקהילה הישראלית באתר eBay. השניים החלו לפתח את הרעיון לסטארט-אפ: לאפשר לצופים בטלוויזיה לרכוש מוצרים ופריטים מתוכניות משודרות. בהמשך התפתח הרעיון להקמת אתר אינטרנט שיאפשר קנייה ישירה באמצעות הטלוויזיה. השם הראשוני שהוצע לפרויקט היה Showamba. באפריל 2007 חתמו לרנר, לביא וארז בן-ארי, יזם נוסף שהיה אמור לספק את הצד הטכנולוגי בפרויקט, על הסכם מייסדים שנועד להסדיר את היחסים בין הצדדים.

במאי 2007 הצטרף למיזם שלו חוליו, ובמקביל החליט בן-ארי לעזוב את הפרויקט. באותו חודש הקימו השלושה - לרנר לוי, לביא וחוליו - את חברת מדיאנד שהתאגדה בישראל. לרנר לוי טוענת כי חתמה על מסמכי ההקמה במשרד עורכי הדין, אך לא ניתן לה הסבר רציני לגבי זכויותיה וחובותיה בחברה במקרה של פירוק ומיזוג. על פי כתב התביעה, לרנר לוי טוענת כי הצליחה להשיג השקעות לחברה שהיתה בראשית דרכה, בעיקר בזכות כניסתה למסיבה שערך ג'ף פולבר -שבהמשך הובילה להשקעה של 50 אלף דולר מצדו של פולבר. לרנר לוי מציינת כי בזכות פנייתה לאדי שלו מג'נסיס פרטנרס החברה זכתה להשקעה נוספת של 250 אלף דולר. אלא שלטענתה, בשלב מסוים החליטו לביא וחוליו למדר אותה מכל פעילות בחברה ולדחוק בה להפחית את סך אחזקותיה ומניותיה בחברה משליש ל-5%. ב-25 במארס 2009 התבשרה לרנר כי הוחלט להדיחה מדירקטוריון החברה.

באפריל 2009 התבשרה כי בוצע מיזוג בין מדיאנד אינק למדיאנד מרג'ר, חברה שהוקמה בדלאוור. במסגרת המיזוג הועברה כל פעילותה העסקית והכלכלית של מדיאנד אינק אל החברה הקולטת. כמה ימים לאחר מכן קיבלה לרנר הודעה כי אינה משמשת בעלת מניות בחברה מדיאנד אינק בעקבות המיזוג.

כתב ההגנה: ניסיון לסחיטה

לרנר לוי טוענת כי בית המשפט בחיפה אמור לדון בסכסוך בינה לבין היזמים, אלא שלביא ושלו טוענים אחרת. בכתב ההגנה טוענים השניים, באמצעות משרד עורכי הדין ארדינסט בן נתן, כי יש לסלק את התביעה, מכיוון שמדובר בניסיון ציני של לרנר לוי לסחוט אותם על מנת לזכות שלא כדין בתשלום כספי. לטענתם, הסכם יסוד השותפות שנחתם באפריל 2007 התייחס בכלל לפרויקט Showamba, שכבר נזנח, ואינו נוגע למדיאנד. על כן הסכם המייסדים הישן אינו תקף. השניים מציינים בכתב ההגנה כי לרנר לוי לא עמדה בהתחייבות שלה להתפטר מעבודות אחרות ולהשקיע את זמנה במדיאנד, הפגינה זלזול בפרויקט החדש ונעדרה מפגישות רבות.

לטענתם, בשל הסכסוך, ובשל העובדה שלא ניתן היה להמשיך לתפקד במסגרת תאגידית באותה העת, החליטו השניים, בעצת עורכי דין אמריקאים, להקים חברה חדשה שתמזג לתוכה את פעילות מדיאנד ולרשום אותה במדינת דלאוור. כעת מחכים הצדדים להכרעה אם ההליך המשפטי יתקיים בישראל או בארה"ב. להחלטה משמעות רבה, שכן ללרנר לוי אין האמצעים הפיננסיים לנהל מאבק משפטי בארה"ב ובנוסף, חוקי דלאוור מאפשרים מיזוג שכזה וחלוקה של מניות לפי רצונם של היזמים.

הסכסוך המשפטי מוכיח כי על יזמים להיות מודעים לא רק לכך שבהקמת סטארט-אפ הם צריכים לקבל ייעוץ משפטי פרטני - עליהם לדעת גם שקשה לנהל מאבק משפטי כשחברת הסטארט-אפ מוקמת בדלאוור. מאות חברות ישראליות, בעידוד משקיעים אמריקאים, מקימות חברות בדלאוור בגלל הקלות מס, אך כשהעניינים מסתבכים הן אינן מבינות עד כמה הרישום של מיקום החברה הוא מהותי. גם ההוצאות הכספיות על ניהול שתי חברות גובות מחיר מהיזמים.

לעתים, כמו במקרה של פולבר, אין ברירה ליזמים אלא להקים חברה בדלאוור. פולבר, כמו משקיעים אחרים, מחייב יזמים להקים חברה אמריקאית. כשליזם יש רק מצגת ורעיון, וכל מה שמפריד בינו לבין קבלת השקעה זו ההתחייבות להקים חברה בדלאוור - אז לעתים אין ברירה. בנוסף, מהלך מהסוג שביצעו היזמים של מדיאנד, שמאפשר נישול של יזם מהחברה, לא תמיד ניתן לביצוע והוא מחייב נסיבות מיוחדות מאוד.

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"