איש המפתח בתעשיית המוסיקה נערך למלחמה בהורדות הפיראטיות

הוא חבר קרוב של פרינס, של פול סיימון ושל להקת U2 ונהנה מכל רגע בעבודה ■ ובכל זאת, דיוויד רנזר, שעומד בראש החברה המובילה בעולם לאיסוף זכויות היוצרים עבור מוסיקאים וכותבי שירים, נערך למלחמה

גליה ימיני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גליה ימיני

ברגע אחד במהלך הראיון משתנה הבעת פניו של דיוויד רנזר, מנכ"ל יוניברסל מיוזיק פאבלישינג, בדרך כלל איש נעים הליכות. זה הרגע שבו מתחילים לדבר על בעיית הפיראטיות ברשת. "הטכנולוגיה, המתפתחת בקצב מואץ, לא רק יוצרת אפיקי הכנסה חדשים, אלא גם גורמת בעיות קשות לתעשיית המוסיקה עם ההורדות הפיראטיות הגוברות של מוסיקה מהאינטרנט", מסביר רנזר, שמנהל את החטיבה האחראית על ההוצאה לאור של מוסיקה בתוך חברת יוניברסל.

מי שבקיא בתחום יכול להבין את הדאגה של רנזר. אחרי הכל, הוא עומד בראש החטיבה הגדולה והמובילה בעולם בכל הקשור לאיסוף זכויות יוצרים עבור יוצרי המוסיקה. במלים אחרות: זאת החטיבה שדואגת לעשות את הכסף עבור המוסיקאים. היא דואגת לכך שאמן המיוצג על ידיה יקבל תמלוגים.

החטיבה של רנזר מייצגת אמנים כמו U2, קולדפליי, אמינם, פול סיימון, פרינס ורבים אחרים. היא מייצגת גם יוצרים של מוסיקה קלאסית, וכן יוצרים שכותבים מוסיקה לסרטים ולטלוויזיה.

"אנחנו נמצאים בשורה הראשונה של העסקים שנפגעים מתופעת הפיראטיות", הוא ממשיך. "יש מיליארדי קובצי מוסיקה שעוברים ברשת באופן לא חוקי. מצד אחד זה טוב, כי זה אומר שהקהל אוהב מוסיקה. מצד שני, זה לא חוקי. צריך לחנך אנשים צעירים שפיראטיות היא גניבה".

אפשר בכלל להילחם בזה?

"כן. אפשר למשל ליצור דרכים לגיטימיות להורדת מוסיקה מהרשת, כמו חנות מקוונת בסגנון אייטיונס. באינטרנט יש ספריות עצומות של מוסיקה חוקית שאפשר להוריד תמורת תשלום דמי מנוי, או שהיא ממומנת על ידי פרסומות. כמובן שיש גם דרך לאכוף את העניין מבחינה חוקית. לדוגמה, תבענו את יוטיוב ולבסוף הגענו לסוג של פשרה והסכמה. גם עם מייספייס הגענו להסכם. נמשיך לתבוע את מי שצריך. אין מה לעשות. הם יצטרכו לקבל רישיונות מגופי הרישוי בכל העולם כדי להיות חוקיים.

"החוקים החדשים נגד פיראטיות, שנכנסו לתוקף באחרונה, אמנם טובים, אבל הבעיה הגדולה ביותר היא הקושי לאכוף אותם. בצרפת יש חוק שקובע כי בפעם הראשונה והשנייה שבהן אתה מנסה להוריד מוסיקה לא חוקית אתה מקבל אזהרה, ובפעם השלישית פשוט מנתקים אותך מהאינטרנט. כך החוק כפה על ספקיות האינטרנט להיות אחראיות לנושא הזה. צריך לתת לחוקים האלה יותר שיניים".

כדי להמחיש עד כמה בעיית ההורדות הפיראטיות חמורה, מצטט רנזר מחקר של חברת אנדרס אנליסיס על תעשיית המוסיקה. לפי המחקר, ב-2009 נמשכו הירידות החדות במכירות האלבומים בגלל פיראטיות פיסית (העתקת דיסקים) ופיראטיות אונליין (הורדת מוסיקה לא חוקית מהאינטרנט). המחקר מעריך כי ב-2011 יהיה היקפו של שוק האלבומים 19 מיליארד דולר, הרחק משיא המכירות של התעשייה ב-1997 - שהיה 45 מיליארד דולר.

לא פשוט לעבוד בעולם מקוון.

"בהחלט. האתגר הוא למצוא דרך ליצור רישיונות למודל החדש הזה של מוסיקה אונליין. אתה חייב לחשוב מחוץ לקופסה. הקמתי, למשל, צוות חדש בחברה שנקרא קבוצת המשא ומתן לניו מדיה. נוקיה המציאה מודל עסקי חדש, שנקרא Comes with Music: מחיר הרכישה של המכשיר הנייד כולל ספרייה גדולה של מוסיקה. יש לנו הסכם עמם.

"גילינו שאחד התחומים החמים ברשת הוא חיפוש מלות השירים, ויש לנו עסקות עם חברות שעוסקות באגרגציה של מלות שירים ברשת. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם איגודי היוצרים במדינות רבות, כולל אקו"ם בישראל, ואנחנו בונים כעת מודל עסקי סביב הרעיון הזה.

"הגופים האלה עובדים אתנו ממילא בשיתוף פעולה על איסוף הכנסות, וכעת אנחנו גם מערבים אותם באיסוף הכנסות מניו מדיה ויצירת רישיונות חדשים לשימוש במוסיקה בדרך הזאת. למעשה, הם מעין סוכנים שלנו בכל מדינה ומדינה".

ההכנסות של יוצרי השירים נחלקות לשני סוגים. הראשון הוא הכנסה מכנית - הצרכן קונה דיסק או שיר בודד באייטיונס, וחלק מההכסף מגיע אל היוצר. הסוג השני הוא הכנסה משידור - בכל פעם שהשיר מושמע בטלוויזיה, ברדיו, בחדר המתנה או בהצגה, היוצר מקבל כסף.

בימים אלה, עם השינוי בשוק המוסיקה והעלייה בהורדות מהאינטרנט, מתגבש מסלול הכנסה חדש בשם הכנסות דיגיטליות. "מדובר ברינגטונים, באפליקציות שונות למכשיר הנייד, במשחקי מחשב, במוסיקה שרוכשים באינטרנט", מסביר רנזר. "התחום הזה מכפיל את עצמו".

בנו של החזן נהפך למוסיקאי

את הקריירה שלו החל רנזר בזומבה, חברת הוצאה לאור של מוסיקה, שנרכשה לאחר מכן על ידי יוניברסל. הוא התקדם בסולם הדרגות, עד שהגיע לתפקיד סגן נשיא בכיר ומנכ"ל בחברה. לפני 14 שנה הוא עבר לחטיבת ההוצאה לאור של יוניברסל, תחילה כנשיא החטיבה ובחמש השנים האחרונות כמנכ"ל.

רנזר מעיד שנמשך למוסיקה מאז ומתמיד. אביו היה חזן בבית כנסת בדרום פלורידה, שם גדל. הוא בחר ללמוד משפטים בתחום הבידור והמוסיקה, וכבר אז נמשך לתחום ההוצאה לאור וזכויות היוצרים.

"הבנתי שבתחום ההוצאה לאור אתה יכול להיות יזם, ולהיות מעורב בכל סוגי המוסיקה. כמובן שאין עסקי מוסיקה בלי שירים, אבל זה היופי בתחום שלנו: בכל פעם ששומעים שיר, מי שכתב או שהלחין אותו צריך לקבל על זה כסף. אנחנו מייצגים את זכויות היוצרים, וזה זרם הכנסות שכל הזמן גדל ומכפיל את עצמו".

בסוף 2006 ניצח רנזר על מהלך חשוב במיוחד, כאשר תאגיד התקשורת ויוונדי, הבעלים של יוניברסל, רכש בעסקת ענק את BMG - חטיבת ההוצאה לאור של תאגיד ברטלסמן, תמורת 2.1 מיליארד דולר. העסקה הזו הפכה את החטיבה של יוניברסל לגוף הגדול ביותר בעולם בתחום זכויות היוצרים המוסיקליות. המתחרים הגדולים של יוניברסל מיוזיק פאבלישינג הם EMI מיוזיק פאבלישינג, וורנר צ'אפל מיוזיק ומחלקת המוסיקה של סוני. "אנחנו אחד מארבעת הענקים השולטים בתחום", מצהיר רנזר, "ופרט לנו פועלות בעולם אלפי חברות עצמאיות להוצאה לאור בגודל בינוני".

איך מתנהלת העבודה עם היוצרים?

"בחלק מהמקרים זכויות היוצרים נמצאות בידינו, ובחלק מהמקרים אנחנו רק מנהלים אותן. אמנים זקוקים לעזרה באיסוף הכסף שלהם ברחבי העולם, ולכן יש לנו יותר מ-50 סניפים. אנחנו עוסקים גם בזכויות היוצרים על המוסיקה של רשת הטלוויזיה אן.בי.סי ושל אולפני יוניברסל. אנחנו מייצגים גם את אולפני וורנר - אם הסרטים שלהם מוצגים בחו"ל, אנחנו אוספים את הזכויות עבור המוסיקה שנכתבה לאותם סרטים".

רנזר פוגש את האמנים שהוא מייצג על בסיס קבוע. "הם תמיד רוצים לדעת איך הם יכולים לעשות כסף מהמוסיקה שלהם, והתפקיד שלי הוא להסביר להם", הוא מספר. "זכיתי לפתח מערכות יחסים עם כמה מהאגדות של העסק שלנו, כמו פרינס, פול סיימון ו-U2. לפעמים הקשר נעשה דרך הנציגים והמנהלים שלהם, ולפעמים זהו קשר ישיר. אני קשור לחלק מהם דרך פעילות הצדקה שלי. אחד הזיכרונות האהובים עלי הוא ההופעה של סטיבי וונדר באירוע צדקה שאירגנתי עבור בית החולים 'סיטי אוף הופ' בלוס אנג'לס".

מביא את השמות הגדולים לישראל

הראיון עם רנזר התקיים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל התל אביבי, במסגרת ביקור בן כמה ימים. הסיבה הרשמית לגיחה שלו לכאן היא "השותפות התרבותית בין הקהילה היהודית של לוס אנג'לס והעיר תל אביב", כלשונו.

"שיתוף הפעולה קיים זה 10 שנים, והוא מתמקד בתחום הכוריאוגרפיה במרכז דוהל בתל אביב. הבאנו הנה באחרונה מנהלים בכירים מתעשיית הבידור בלוס אנג'לס, כמו מפיק 'סקס והעיר הגדולה' דארן סטאר ונשיאת חטיבת הבידור של סי.בי.אס, נינה טסלר, כדי שיעבירו לאנשי תעשיית הבידור הישראלית סדנאות בנות 10 ימים בעריכת טלוויזיה וסרטים. אנחנו רואים שיש פורמטים ישראליים שהצליחו בחו"ל כמו התוכנית 'בטיפול', ולא יכולנו להתעלם מהצלחת הסרט 'ואלס עם באשיר', ולכן יש לנו עניין לסייע להכשיר את התעשייה המקומית".

רנזר מספר כי החטיבה מתכננת להשיק ב-2010 תוכנית נוספת עבור מלחיני מוסיקה לטלוויזיה ולקולנוע. "דיברנו על כך עם יו"ר אקו"ם יוריק בן דוד. הנציגים של יוניברסל בישראל, MMG, גם הם שותפים לכך".

מעבר לנסיבות הרשמיות, לביקור של רנזר בישראל יש סיבה נוספת: בתו לומדת בישיבה בירושלים, בתוכנית בת שנה, ועם סיומה תחזור לארה"ב ללימודים באוניברסיטת ברנדייס שבפרברי בוסטון. אשתו אסתר, שליוותה אותו בביקורו בישראל, היא מייסדת-שותפה בארגון Stand With Us - עמותה המסייעת לישראל בכל הקשור לסוגיות משפטיות והסברתיות. הארגון, שהוקם לפני שמונה שנים על ידי יהודים אמריקאים, קם בתגובה להתקפות הרבות על ישראל באינטרנט ולדה-לגיטימציה שנעשית לה.

על תעשיית המוסיקה הישראלית אומר רנזר: "פגשתי את נציגי אקו"ם בישראל, והחדשות הטובות הן שההכנסות של הארגון גדלות והולכות. השותפים שלנו בישראל, MMG, דואגים לכך שגם ההכנסות שלנו יגדלו. כך שלמרות האווירה המאתגרת בישראל מבחינה ביטחונית ופוליטית, נראה שתעשיית המוסיקה המקומית מצליחה ומשגשגת".

לאחר הראיון התפנה רנזר לפגישה עם המוסיקאי הישראלי קותימן, שהתפרסם לאחר שאסף קטעי מוסיקה מסרטונים ביוטיוב, וחיבר אותם ליצירה אחת חדשה שזכתה לקהל אוהדים גדול. "זו היתה פגישה חיובית מאוד", אמר רנזר. "החלטנו לעבור על החומרים של קותימן ולראות אם יש משהו שיכול להוביל לעסקות בעתיד".

"תעשיית התקליטים חייבת להמציא את עצמה מחדש"

סטיב גרינברג, אחד האישים הבולטים בתעשיית המוסיקה האמריקאית, מאמין שיש דרך לשמור על הרווחיות בתחום - אם רק יימצא מודל עסקי מתאים

"בעידן האינטרנט תעשיית התקליטים חייבת להמציא את עצמה מחדש כחברת תוכן, שמקבלת הכנסות ממכירת מוסיקה מוקלטת ומכל הפעילויות הנלוות של האמנים שלה. ההכנסות ממכירת דיסקים מתכווצות, ולא יחזרו לגדול. עדיין לא ברור אם המכירות הדיגיטליות יפצו אי פעם על ההפסד מהתכווצות זו".

את הדברים האלה אומר סטיב גרינברג, מבכירי תעשיית המוסיקה בארה"ב, שישתתף בכנס "ממיליון למאה מיליון" של TheMarker ופלאפון, שיתקיים בקריית שדה התעופה ב-15 בנובמבר, ויעניק הרצאה תחת הכותרת "מכאוס להזדמנות - תעשיית המוסיקה במאה ה-21".

גרינברג הוא מפיק מוסיקלי שהיה עד לפני כשנתיים נשיא חברת התקליטים קולומביה רקורדס, וכיום מחזיק במותג עצמאי בשם Curve Records-S, שלו בעלות על אתר האינטרנט Nabbr, העוסק בהפצת סרטוני וידאו ויראליים. לפני כן עמד גרינברג בראש מחלקת פיתוח האמנים של חברת וורנר, והיה מבכירי חברת אטלנטיק ומרקורי רקורדס.

גרינברג סבור כי חצי הכוס המלאה היא התחומים שבהם פוטנציאל ההכנסות עדיין עצום, כמו ערוצי מוסיקה בתשלום באינטרנט, ערוצי מוסיקה בגבייה של דמי מנוי ומודלים המבוססים על פרסום, על מודעות או על חסויות. "תעשיית המוסיקה יכולה להיות רווחית מתמיד בתוך חמש שנים, אבל אנחנו חייבים למצוא תחליף למודל ההכנסות מתוכן חינמי", הוא אומר. "מודל עסקי חינמי אינו ראוי אם לא מוצאים לו חלופה, שבאמצעותה אפשר להרוויח".

גרינברג, 48, זכה להצלחה עם Curve Records-S, וב-2001 אף קיבל את פרס הגראמי על ההפקה הראשונה של המותג - הסינגל Who Let The Dogs Out של באהא מן, שמכר ארבעה מיליון עותקים מאלבומו. אלא שב-2005, כשהוצע לו להתמנות לנשיא קולומביה רקורדס, הוא לא יכול היה לסרב והקפיא את פעילותו בחברת ההפקות שלו. בתקופתו בקולומביה הוא הוציא אלבומים לברוס ספרינגסטין, לברברה סטרייסנד, לניל דיימונד ולאחרים - ואף נחשב לאיש שגילה את להקת הבנים שנהפכה להיסטריה, הג'ונאס ברדרס. ב-2007 עזב שוב את קולומביה, החזיר לחיים את Curve-S והחל לייצג אמנים שונים, בהם גם טום ג'ונס הוותיק.

כשגרינברג נשאל על נסיבות עזיבתו את קולומביה רקורדס, הוא מדבר בעיקר על הקושי לחדש בחברה גדולה וממוסדת כל כך. "כשמדובר בחברה גדולה, שעוסקת בעיקר בפרויקטים קיימים ובחוזים שנחתמו לפני זמן רב - קשה להמציא אותה מחדש באותה מהירות שבה התעשייה ממציאה את עצמה מחדש.

"כיזם, אתה מתחיל מאפס והחברה יכולה להיות כל דבר שאתה רוצה שהיא תהיה. אתה לא חייב לנהל את החוזים הישנים, ואתה לא חייב לקצץ הוצאות על ידי פיטורים של חצי מהצוות - וזה מה שחברות התקליטים הגדולות היו צריכות לעשות בשנים האחרונות. עזבתי את קולומביה אחרי שאנדי לאק, שעמד בראש סוניBMG מיוזיק גרופ, שאיחדה תחתיה כמה מותגים ובהם קולומביה רקורדס, והיה האיש ששכר אותי לעבודה, עזב את החברה".

מדוע?

"קיבלתי פחות תמיכה לחזון שלי, וכך היה לי קשה לקדם דברים".

גרינברג אומר כי הוא לא תומך בהפרדה המסורתית המתקיימת בתעשיית המוסיקה, בין חברות התקליטים לבין חברות ההוצאה לאור, האחראיות על זכויות היוצרים. "הייתי שמח אם חברת התקליטים וחברת ההוצאה לאור היו יחידה אחת. לצערי, הן לא. ההפרדה הזאת יוצרת מצב שבו יש לא מעט גורמים שאוחזים בזכויות היוצרים, ולעתים אין להם בדיוק אותה אג'נדה, מה שפוגע בניסיון למקסם את הערך העסקי ולבנות קריירות ליוצרים".

החלק הפיקנטי ביותר בקורות החיים של גרינברג הוא העובדה שהיה בעברו שדר רדיו בספינת "קול השלום" - תחנת הרדיו הפיראטית שניהל אייבי נתן והפסיקה את שידוריה ב-1993. המסע שלו לישראל החל עוד בתיכון, כשהיה חבר בתנועת נוער ציונית בשם יהודה הצעיר. ב-1981 עשה עלייה, וכששמע ברדיו שמחפשים טבחים ב"קול השלום" התנדב להיות שדר במקום טבח. נתן האזין לקלטת של גרינברג כשדר רדיו בארה"ב, והסכים לקבל אותו לעבודה.

כעבור שלושה חודשים מונה גרינברג לכתב בחדשות באנגלית של רשת א', והשלים הכנסה כדי.ג'יי במועדונים מובילים באותה תקופה, כמו הקולוסיאום, הפינגווין וקולנוע דן. ב-1984, בעקבות המשבר הכלכלי הגדול בישראל, חזר גרינברג לארה"ב ונרשם לתואר שני בתקשורת המונים באוניברסיטת סטנפורד.

גרינברג מקווה שימצא זמן בביקורו בישראל לצפות בהופעות של הזמרים הישראלים האהובים עליו - שירי מימון ודיוויד ברוזה. הוא אף הפיק לשירי מימון כמה משיריה באלבומה האחרון, ועם ברוזה הוא עובד כעת על פרויקט מיוחד שצפוי לצאת בשנה הבאה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה