יו"ר הפדרציה היהודית של ניו יורק: "אלה שיש ביכולתם לתרום - צריכים לתרום"

אם אתם יהודים, חיים בניו יורק ופוטרתם באחרונה מוול סטריט - אתם יכולים להתנחם ■ הפדרציה היהודית של ניו יורק תסייע לכם במזון, מלגות לילדים ואפילו בייעוץ פסיכולוגי ■ ג'ון ראסקיי וג'רי לוין, העומדים בראש הארגון, טוענים שהגיעו מוכנים למשבר, מה שלא מונע מהם להמשיך לחזר אחרי פילנתרופים

אשר שכטר, פרשנות
אשר שכטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אשר שכטר, פרשנות
אשר שכטר

בפעמים הקודמות שבהן ביקרו בישראל ג'רי לוין וג'ון ראסקיי, שני ראשיה של הפדרציה היהודית של ניו יורק, הם הרגישו כאילו הם נוסעים לחזית. ואולם כעת, הם אומרים, כשנראה כי המיתון בארה"ב יהיה עמוק וממושך, המצב השתנה. "כיום אני מרגיש שעזבתי את החזית ויצאתי לחופשה בישראל", אומר ראסקיי.

הפדרציה הניו יורקית, המגבית היהודית הגדולה בארה"ב וארגון ההתרמה המקומי הגדול בעולם, מיהרה להגיב למשבר הכלכלי. הארגון, שמסייע ל-4.5 מיליון בני אדם בניו יורק, בישראל וברחבי העולם, הכריז מיד עם ההסלמה במשבר האשראי על צעדי חירום. שני הצעדים הבולטים היו הקצאת מיליון דולר למועצה המטרופוליטנית לטיפול בעוני בקהילה היהודית בניו יורק, כדי להבטיח שמחסני המזון לנזקקים יישארו מצוידים; ופתיחה בתוכנית מלגות בסך מיליון דולר למשפחות יהודיות שלא יעמדו בתשלומי שכר הלימוד של ילדיהן. בנוסף, ערך הארגון סמינרים כדי לסייע לעובדים בוול סטריט שאיבדו את עבודתם להתמודד עם אובדן היציבות ולמצוא תעסוקה.

"אחת מהסוכנויות שלנו, FEGS, שמטפלת בשירותי ייעוץ למשפחות - סוכנות ענק עם תקציב של 150 מיליון דולר בשנה - הקימה רשת לעובדים שפוטרו מחברות בוול סטריט", מספר ראסקיי. "הרשת נוסדה באמצע ספטמבר, ומאז מספר הפונים גדל והולך".

ואולם בעבור ארגוני הצדקה המשבר אינו מסתכם רק בהענקת סיוע לנזקקים. הוא מדרבן אותם לשכנע את התורמים להמשיך להעביר כספים גם כשהם בעצמם נאלצים להתמודד עם אי-ודאות בנוגע לעתיד. לוין, לשעבר יו"ר קמעונית הגאדג'טים שארפר אימג', הוא בעצמו אחד מקורבנותיו של המשבר לאחר ששארפר אימג' קרסה בתחילת השנה. רבים מהתורמים היהודים הגדולים בעולם, כמו שלדון אדלסון ורוברט גולדברג, רשמו הפסדים כבדים בעקבות משבר האשראי והפחיתו באופן משמעותי את תרומותיהם.

כמה שיחות קשות

ראסקיי ולוין אינם מכחישים את העובדה שהם ייאלצו לנהל כמה שיחות קשות בעתיד הקרוב, אך טוענים בתוקף כי הפדרציה הניו יורקית, שגייסה בשנה שעברה 225 מיליון דולר, ערוכה מראש להתמודדות עם המשבר - בניגוד לקרנות צדקה אחרות.

"כמובן שהעולם השתנה, והמשבר ישפיע על כל החלקים של החברה האמריקאית, כולל ענף הפילנתרופיה", אומר ראסקיי. "התקופה הנוכחית היא קצת סוריאליסטית, משום שעוד לא חשנו את מלוא ההשלכות של המשבר. בכל הנוגע לתורמים שלנו - חסרים לנו רק כמה מיליוני דולרים להשלמת קמפיין הגיוס השנתי שלנו, כאשר חלק ניכר מהכסף גויס לפני אוקטובר. אף תורם לא אמר לנו עדיין שהוא אינו מתכוון לתת, אבל רבים מהם מאטים כעת את קצב התרומות, בהמתנה שהשוק והכלכלה יתייצבו. מהדיווחים בתקשורת ברור ששלדון אדלסון ואחרים הושפעו קשות מהמשבר, וישנם עוד רבים אחרים".

כיצד ישפיע המשבר על עולם הפילנתרופיה היהודי?

ראסקיי: "אנחנו מאמינים שהפדרציות היהודיות נמצאות בעמדה ייחודית להגיב לדברים כמו קיצוצים בתקציבים ממשלתיים, האטה כלכלית ואבטלה באמצעות סיוע לחלקים הפגיעים ביותר של האוכלוסייה. אנחנו מאמינים שנוכל לבקש מהתורמים לתת כמה שיוכלו. בעבור ארגונים מתחילים, שאין להם את המשאבים והרזרבות שיש לנו, זאת תהיה תקופה מאוד מאתגרת ורבים מהם לא ישרדו.

"כשהפדרציה של הארגונים היהודיים בארה"ב עברה את השפל הגדול לא היתה לה קרן השקעות שתדאג למאגר מזומנים לתקופות קשות. בשל כך, החל משנות ה-40 אנחנו מקפידים לשמור רזרבות ולכן נכנסנו למשבר הנוכחי עם קופה של 800 מיליון דולר. ערך הקרן אמנם ירד, אך יש לנו משאבים למקרה שנצטרך להגדיל את הסיוע לאלה שייפגעו מהמשבר בניו יורק ובעולם".

לוין: "חשוב לציין שבניו יורק נותנים הפילנתרופים היהודים המון כסף לתחומים כמו אמנויות והשכלה גבוהה. חשיבותם של התחומים האלה תרד בעקבות המשבר, מאחר שאלה שתורמים לנו יודעים שהכסף שהם מעבירים נועד להאכלת הרעבים ומציאת מקום מגורים לחסרי בית. משום כך אנחנו מעריכים שלא ניפגע כמו ארגוני צדקה אחרים".

ראסקיי: "במובן מסוים, תקופה כזאת דורשת מכולנו לארגן מחדש את סדר העדיפויות שלנו, גם בתחום הפילנתרופיה. בזמנים של שגשוג ניתן להיות חופשיים יותר בהקצאת הכספים, אבל לא כשהמשאבים מוגבלים".

לוין: "אני לא חושב שהתורמים שלנו רוצים לראות את הכסף שלנו מושקע כיום באותו אופן שהיה מושקע לפני המשבר. הם מצפים שנתייעל ושכל פני יועבר למטרות החשובות ביותר".

ראסקיי: "בכל ארגון שאתו יצרתי קשר בששת השבועות האחרונים היה קיפאון מוחלט בגיוס עובדים חדשים וקיצוץ בהוצאות. גם הפדרציה שלנו, שנוהגת לגייס 18-20 אנשי צוות חדשים בשנה, נאלצה לחסוך ולגייס הפעם שישה אנשי צוות, כי ייתכן שנצטרך לתרום את הכסף הזה". בין נפגעי תרמית הענק של בית ההשקעות של ברנרד מאדוף היו גם משקיעים יהודים רבים. האם הפדרציה היתה מושקעת בחברה שלו?

לוין: "אף אחת מהקרנות שלנו לא הושקעה, ישירות או בעקיפין, באחת מקרנותיו של מאדוף. אנו מאמינים כי כמה תורמים של הפדרציה ברחבי ארה"ב הושפעו בחריפות וליבנו יוצא אליהם, כמו אל אחרים שנפגעו בעקבות הפרשה. עדיין לא ניתן לקבוע מה תהיה ההשפעה העתידית על הפילנתרופיה היהודית, אך היא עשויה להיות משמעותית בקהילות אחדות".

כשיש מיתון עולמי שמשפיע על קהילות יהודיות בכל העולם, ממוסקווה ועד ארה"ב, כיצד נקבע סדר העדיפויות? האם יהודי בארה"ב עולה כעת בסדר העדיפות לעומת יהודי בישראל או ברוסיה?

לוין: "האחריות שלנו היא לוודא שהכספים יופנו לצרכים החשובים ביותר. אנחנו פועלים בניו יורק באופן נרחב, אבל כמוסד גלובלי יש לנו גם אחריות לקהילה היהודית העולמית. אנחנו מעריכים שנצטרך לקיים כמה שיחות קשות, ואנחנו נערכים לקראתן".

ראסקיי: "בעשור האחרון היה לנו את המשבר בניו יורק שלאחר נפילת מגדלי התאומים, והגבנו אליו במהירות. היה לנו משבר כלכלי בארגנטינה, והקצינו משאבים אדירים כדי להגיב אליו, והיו לנו גם את האינתיפאדה בישראל ואת מלחמת לבנון השנייה. בכל המקרים האלה הקצינו יותר משאבים או גייסנו יותר כספים, אך לא חתכנו את הסיוע ליהודים בארה"ב.

"רשת הסוכנויות שלנו מתפעלת רשת המספקת שירותים חיונייים ליהודים בברית המועצות לשעבר, בארגנטינה, בישראל ובניו יורק. יש 110 אלף יהודים קשישים שאנו מאכילים כיום בברית המועצות לשעבר, ו-12 אלף ילדים בברית המועצות לשעבר שאנו שולחים למחנה קיץ יהודי מדי שנה - והכל בזכות מערכת התרומות של הפדרציה. אולי נצטרך להוריד השנה את מספר הילדים ל-10,000, אבל אין בכוונתנו לוותר על הפעילות הגלובלית שלנו".

"הצרכנים לא ישתנו"

מהי ההשפעה הפסיכולוגית של המשבר על הנדבנים היהודים? האם אכפת להם פחות ממצבם של יהודים בישראל או בבואנוס איירס כשהם סובלים בעצמם?

לוין: "אני בהחלט לא חושב שאכפת להם פחות, אבל ידוע לנו שיש אנשים שפשוט לא יכולים לתת ולמעשה עשויים להזדקק לסיוע שלנו. גיוס הכספים שלנו מבוסס על הרעיון שאלה שביכולתם לתרום - צריכים לתרום. יש לנו מזל, משום שיש לנו קבוצה מגוונת של תורמים. הרבה אנשים לא הושפעו מהמשבר הנוכחי, וחלקם אפילו מחזיקים בעסקים פורחים. אני למשל מייעץ לעסקים במצוקה, כך שמצב העסק שלי טוב יותר ויכולתי להגדיל השנה את כמות התרומות שלי. רובנו איבדנו חלק ניכר מההון שלנו, אבל יש לנו מספיק כדי לשמור על סגנון החיים שלנו ורובנו מחויבים למטרה.

"אנשים מפחדים, ואין ספק שזה יחמיר בחודשים הקרובים. אף אחד לא יודע מתי נגיע לתחתית, ואנשים הפסיקו לקנות בארה"ב משום שהם לא יודעים אם הם יכולים להרשות זאת לעצמם, או אם זה ראוי לקנות שמלה חדשה כשייתכן שמי שיושב לידם איבד את כל כספו. העולם השתנה, וייקח הרבה מאוד זמן עד שנחזור לתרבות שהיתה קודם לכן".

יש הטוענים כי המשבר הפיננסי הנוכחי הוא כר פורה בעבור אנטישמים. האם לדעתכם המשבר עשוי להוביל להתפרצות גל חדש של שנאת יהודים?

לוין: "אני יכול להגיב רק באופן לא ישיר, משום ששמעתי שכמה בלוגים נקטו בנימה אנטישמית, אך אני אישית לא ראיתי את זה".

האם המשבר הגביר את תחושת הקהילה בקרב היהודים בניו יורק?

ראסקיי: "אני רוצה לציין שוב שהתקופה הנוכחית היא סוריאליסטית, משום ההשלכות עוד לא הורגשו במלואן. בבניין הדירות שבו אני גר במנהטן אף אחד לא איבד את העבודה שלו, ולא רואים יותר קבצנים ברחוב - אף שזה יקרה במשך הזמן - ועדיין, יש תחושה של חשש ואי ודאות. יש לנו סוכנויות רבות שמספקות ייעוץ משפחתי, סיוע במציאת תעסוקה או קבלת דמי אבטלה וסיוע משפטי בהתמודדות עם מעסיקים וחברות משכנתאות. המחויבות שלנו גורמת לנו לדאוג גם לאנשים שאינם חלק מהקהילה היהודית, אך מרבית השירותים הנוספים יוצעו בעיקר באזורים שבהם יהודים מתגוררים".

לאחר קריסת שארפר אימג' ורשת מוצרי האלקטרוניקה סירקט סיטי, האם יהיו עוד פשיטות רגל במגזר הקמעונות?

לוין: "כן. אני לא יכול לומר מי לדעתי יפשטו רגל, אבל יהיו עוד".

חוץ מוולמארט, האם יש קמעונית שיכולה להצליח באקלים הכלכלי הנוכחי?

לוין: "כמובן. יש את קוסטקו וטארגט וכמה קמעוניות אחרות שממוצבות נכון בעבור תקופות שכאלה. שארפר אימג' היא ככל הנראה דוגמה לחברה שהיה לה את המיצוב הגרוע ביותר לתקופה כזאת. נכנסנו לחברה הזאת משום שחשבנו שיש לנו סיכוי לשנות את מצבה, אבל בפועל לא היה במוצרים שהיא מכרה שום דבר שמישהו היה צריך באמת. אלה היו רק צעצועים".

קמעונית האלקטרוניקה בסט ביי הזהירה בחודש שעבר מפני שינויים גדולים שיתחוללו בהתנהגות הצרכנים בארה"ב בעקבות המשבר. האם לדעתך הצרכן האמריקאי הממוצע למד לקח, וישתנה בעקבות המשבר?

לוין: "לדעתי בסט ביי תסתדר היטב, אבל אני לא יודע מה הסיבות לתחזית הרבעונית העגומה שהחברה פירסמה. הצרכנים לא ישתנו, אבל התרבות תשתנה. הבעיה העיקרית היא שהיו יותר מדי קמעוניות שמכרו את אותה הסחורה לאותם אנשים. המשבר יוביל לשינוי גדול בתחום הקמעונות - החזקים יותר ישרדו ואלה שיידעו לנצל את המשאבים שלהם באופן נכון ולמצב את עצמם היטב יתחילו לחזור מוקדם יותר לתנאי שוק נורמליים. זה תהליך שככל הנראה היה צריך להתרחש בכל מקרה, ופשוט הואץ בכמה חודשים בגלל המשבר. כשהמשבר ייגמר יהיו פחות קמעוניות. אני חושב שבאופן כללי מדובר בדבר טוב, אף שחברות הבנייה ודאי לא יסכימו אתי. לא היינו זקוקים לכל מרכזי הקניות האלה".

כמו בתא וידוי

מתי להערכתכם יסתיים המשבר?

לוין: "כמו כל אדם אינטליגנטי, אני אגיד שאיני יודע. אני חושב שבחודשים הקרובים המצב יחמיר. אני לא יודע מתי המשבר יסתיים, אך המצב יחמיר לפחות עד סוף האביב. זה לא אומר בהכרח שבשווקים הפיננסיים המצב יחמיר, משום שהם מקדימים לרוב את ההתפתחויות בכלכלה הריאלית בשישה חודשים".

כלכלנים רבים צופים שהמשבר הבא יגיע מכיוונו של מגזר כרטיסי האשראי. האם אתה מסכים עם ההערכות האלה?

לוין: "אני חושב שמגזר האשראי אכן יהיה בעייתי. החברות כבר מקצצות בהנפקת כרטיסי אשראי חדשים מזה כמה חודשים, ואמריקן אקספרס נהפכה לבנק משום שנזקקה לסיוע ממשלתי. תעשיית כרטיסי האשראי של חנויות - לטארגט יש כרטיס משלה, לשארפר אימג' היו כרטיסים משלה - ככל הנראה תיצור בעיות ועשויה להאיץ את הקשיים במגזר".

ייתכן שחברות כמו רבלון, המייצרות מוצרי צריכה זולים בהרבה מאלה שהציעו סירקט סיטי או שארפר אימג', ייקלעו לקשיים בגלל המשבר?

לוין: "קוסמטיקה דווקא מצליחה מאוד בתקופות מיתון. ההסבר המקובל הוא שאשה שלא יכולה להרשות לעצמה שמלה חדשה קונה במקום זאת איפור כדי לשדרג את המראה שלה. בכל תקופת מיתון שבה עבדתי בתעשיית הקוסמטיקה - המכירות עלו. אני לא עובד בתעשיית הקוסמטיקה כבר כמה שנים, אבל אני מניח שזה גם מה שקורה עכשיו".

מה בנוגע לרוחניות? האם יהודים בניו יורק הולכים יותר לבתי כנסת בתקופות כאלה?

ראסקיי: "לאחר אירועים כמו ה-11 בספטמבר יותר יהודים פנו לבתי כנסת, אבל אני לא חושב שהמשבר הוביל לעלייה משמעותית במספר המבקרים. באמריקה הורגשה באופן כללי ב-20 השנים האחרונות פריחה של התרבות היהודית והמודעות למורשת, ואין לי ספק שאנשים ימצאו דרך לנתב את המודעות הזאת גם להתמודדות עם המצב הכלכלי".

לוין: "גם מספר הפונים לטיפול נפשי צפוי לעלות".

אם כך, אתם מתכננים להעסיק גם צוות של פסיכיאטרים ויועצים פסיכולוגיים?

ראסקיי: "אנחנו שוקלים לספק ייעוץ פסיכולוגי לאנשים שמתקשים להתמודד עם פיטורים, עם אובדן היציבות או עם אובדן הפנסיה. אנשים שהפסידו את הפנסיה שלהם כעת ייאלצו לדחות את הפרישה ולעבוד יותר, וזה יקשה על בוגרי אוניברסיטאות טריים. משרדי עורכי הדין הקפיאו כמעט לחלוטין את גיוס העובדים - מה זה אומר לגבי סטודנטים שיסיימו לימודי משפטים ביוני?"

לוין: "הטיפול באדם בן 70 שאיבד את כל הונו ולא יכול למצוא עבודה הוא דבר שונה, ומצריך גם ייעוץ כדי לסייע לו לשרוד את הדבר הזה".

האם תספקו סיוע לטווח הארוך לבני 70 שאיבדו את כל הונם או לבני 65 על סף פרישה שהפנסיה שלהם ירדה לטמיון עקב המשבר?

ראסקיי: "באמריקה, השילוב בין הביטוח הלאומי לסוגי הביטוח הרפואי שהממשלה מציעה מספק רשת ביטחון לאנשים רבים. האנשים שג'רי דיבר עליהם קודם לא ציפו להסתמך על הדברים האלה - וזה יוצר בעיה אחרת, של אנשים שגאים מכדי לעשות זאת. אבל פילנתרופיה לא יכולה להחליף את הממשלה - אין לנו את האמצעים לשם כך. גייסנו 225 מיליון דולר בשנה שעברה. זה סכום אדיר, אבל לא ניתן להחליף את הממשלה אתו. אנחנו מתמקדים בסיוע ותמיכה כמידת יכולתנו, ועלינו לראות כיצד המשבר יתפתח בחודשים הקרובים".

לאחר מלחמת לבנון השנייה, שבה המגזר הפרטי ונדבנים שונים הגיבו מהר יותר למאורעות מאשר הממשלה, התעורר דיון ער בישראל בנוגע לשאלה האם זה מתפקידה של הפילנתרופיה לספק לאזרחים שירותים שהממשלה לא מצליחה לספק. מה דעתכם בעניין?

ראסקיי: "קריסת העורף בזמן המלחמה היתה טראומטית, ואני חושב שהעובדה שהקהילה היהודית בצפון אמריקה נקראה לסייע בהעברתם של 45 אלף תושבים מהצפון לאזור המרכז ובאיתורם של אלה שלא יכלו לעזוב בכוחות עצמם היא משהו שממשלת ישראל צריכה לחקור וללמוד כיצד להימנע ממנו בעתיד. אבל זה היה סיוע נקודתי, גם אם רחב היקף, ולטווח הקצר. פילנתרופיה לא יכולה להחליף את הממשלה בטווח הארוך. יש לנו מחלקת קשר עם הסוכנויות הממשלתיות, שמגייסת עשרות מיליוני דולרים לסוכנויות שלנו שמשרתות את הקהילה היהודית ואת הקהילות האחרות בעיר, אבל בשלב הזה אין לנו משאבים לדאוג לכל העיר ניו יורק".

לוין: "לדעתי זאת בכלל לא שאלה. כמובן שעלינו לתמוך גם בקהילה הלא יהודית. זה חלק חשוב מהתרבות שלנו והרבה מהתורמים שלנו היו מתאכזבים אם לא היינו מסייעים לכולם".

חלק ניכר ממערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב עסק בשאלה האם הבחירה בברק אובמה תזיק לישראל, ופה הורגש חשש מסוים בנוגע לניצחון שלו בבחירות. האם ישנו "אפקט אובמה" בתחום התרומות לישראל, של אנשים שחוששים לגורל המדינה וממהרים לתרום?

לוין: "מה שהיה ברור יותר מכל במערכת הבחירות הוא שנושאים כמו מדיניות חוץ, הפלות וישראל נפלו לתחתית סדר העדיפויות בגלל העניין הכלכלי".

ראסקיי: "78% מהיהודים האמריקאים הצביעו לאובמה. אף שבחוגים החרדיים 90% הצביעו למקיין, מחוץ לקהילה החרדית 83% הצביעו לאובמה - ושם נמצאים רוב התורמים שלנו".

האם קשה לעסוק בגיוס כספים כשאתם בעצמכם סופגים הפסדים בגלל המשבר?

לוין: "לא. אף פעם לא קל לגייס כספים, אבל זה לא משפיע על המוטיווציה שלי לעשות את זה. גיליתי שיותר ויותר אנשים פשוט רוצים לדבר על הבעיות שלהם, כמו בתא וידוי, והדבר הוביל לשיחות קשות עם חלק מהתורמים שלנו משום שהם סבלו כל כך. ובכל זאת, כולם תרמו".

ראסקיי: "אני מרגיש בר מזל, משום שאני מנכ"ל של ארגון שיכול לספק סיוע אמיתי לקהילה שלנו - אף שכמובן אף אחד לא רצה את המשבר הזה. כשאנשים חוששים הם נוטים להסתגר, הם לא רוצים לשמוע, הם מפחדים. חלק מהעבודה שלנו היא לומר להם: 'אני מבין, אבל למרות הכל מצבם של היהודים כיום טוב יותר מאי פעם' - וזה הטיעון שלרוב גורם להם להיפתח. ואגב, אם הבאת פנקס צ'קים אנחנו מאוד זקוקים לעזרתך".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה