מהפכת שידורי הרדיו הדיגיטלי בישראל

כולם בשוק התקשורת מדברים בשנה האחרונה על הצורך בהפרדת תשתית מתוכן. צעד זה יביא לכך שחברות התשתית יפתחו את שעריהן בפני חברות חדשות, שעיקר עיסוקן יהיה בהעברת תוכן ממוקד ומותאם לצרכן. על פי תפישה זו, לא תידרש עוד בעלות על תשתיות טכנולוגיות יקרות כדי לפעול בשוק - ספקיות התוכן יוכלו לרכוב על התשתיות הקיימות ולספק שירותים חדשים תמורת תשלום דמי מעבר לבעל התשתית.

כולם מדברים, אך לא פשוט ליישם מודל כזה. אף מפעיל תקשורת קיים, שכבר ביצע את ההשקעות האדירות הכרוכות בפרישת רשתות תקשורת לאורך המדינה, לא רוצה להפוך לחברת "צינור" בלבד - להתפרנס מדמי מעבר ולהותיר את זירת התוכן, שמהווה את פוטנציאל ההכנסות העיקרי, לאחרים.

בעוד שבמרבית תחומי הפעילות של חברות התקשורת הדרך עוד ארוכה עד שיעוצב בהן מבנה שוק שונה, הרי שהרדיו מסתמן כפורץ דרך לעניין זה. דווקא הרדיו, שנתפס כזירה ארכאית מעט בעידן הטלוויזיה והאינטרנט, צפוי להביא את הבשורה בכל הקשור להפרדה של תשתית מתוכן.

בתוך שנה אמורה לקום בישראל תשתית קרקעית לרדיו דיגיטלי - הכוונה היא לשיטת שידור (קידוד) דיגיטלית, להבדיל מהשיטה האנלוגית, המאפשרת להעביר הרבה יותר אינפורמציה והמחייבת שימוש במקלט דיגיטלי - באמצעות גוף עסקי שתבחר ועדת מכרזים בינמשרדית, שהתחילה את פעילותה ב-2005. התשתית שתוקם, בעלות הנאמדת ב-15 מיליון דולר, תשמש מערך עיקרי לכניסתן של עשרות תחנות רדיו חדשות לתחום הרדיו הארצי. התחנות החדשות ישלמו דמי מעבר למפעיל התשתית הקרקעית, כדי לשדר תוכן ייעודי בפרישה ארצית.

במקביל גם יתאפשר כבר השנה לשדר שידורי רדיו דיגיטליים בהפצה לוויינית. ככל הנראה באמצעות לוויין אפריסטר (Afristar), שמשרד התקשורת מנהל מו"מ מתקדם לשריון קיבולת לשם כך.

הרדיו בישראל ניצב בפני מהפכה של ממש בתוך שנה, אבל כמו בכל מהפכה יהיו כאלה שירוויחו ממנה וכאלה שיפסידו. כדי לנסות ולהבין מי צריך עשרות תחנות רדיו חדשות בישראל, ראוי ראשית למפות את מצב הענף נכון לעכשיו. תחום שידורי הרדיו הארציים נשלט על ידי שני גופים ממלכתיים - רשות השידור וגלי צה"ל - המפעילים את כל תחנות הרדיו הארציות בישראל (9 תחנות). בתחום הרדיו האזורי פועלות 14 תחנות. בתוך שנה רוצים קברניטי השוק להגיע ל-50 תחנות רדיו (40 במערך קרקעי ו-10 בלווייני) - כך שלמעשה יוכפל מספר התחנות בישראל.

היעד שהוגדר למהפכת הרדיו הדיגיטלי, על פי החלטת ממשלה מלפני כשנה וחצי, הוא להגדיל את היצע שידורי הרדיו לצרכן ולשפר את איכות הקליטה של השידורים. זו הסיבה שביצוע הרפורמה בתחום יצריך גם הסדרה שונה לגמרי, כשעולם הרדיו ייפרד מהזיכיונות ויעבור לשיטת הרישיונות. את היצע התחנות מתכוונים ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו להגדיל הן על ידי כך שיתאפשר לבעלי זיכיון אזורי לשידורי רדיו להתאגד, הן באמצעות הקמת תחנות רבות נוספות. כך מצפים שיעלו לשידור בעיקר תחנות שיעסקו באקטואליה ומוסיקה - אך גם תחנות נישה ותחנות למאזינים שאינם דוברי עברית.

בכמה מדינות בעולם כבר פועל הרדיו הדיגיטלי. הבולטות הן סינגפור, אנגליה, דרום קוריאה וצרפת. תחנות הרדיו הלווייני בארה"ב ממשיכות להגדיל את מספר המנויים. יותר מ-10 מיליון מנויים בארה"ב משלמים כ-10 דולר בחודש בממוצע בעבור שידורי הרדיו הלווייני - כך שהתחזית שם היא שהרדיו הלווייני יכפיל פי שלושה לפחות את מספר המנויים שלו ב-2006. זו הסיבה שחברת הרדיו בלוויין, סיריוס סטלייט רדיו, החליטה בימים האחרונים להעניק לשדרן הרדיו הפרובוקטיווי הווארד סטרן מניות בשווי כ-220 מיליון דולר, אחרי שהחברה עקפה את יעדי הגידול במספר המנויים.

ההבטחה למאזין הרדיו הישראלי גדולה. מגוון תחנות, איכות שמע טובה בהרבה, תחנות נישה ומעל לכל - העצמת חוויית האזנה לרדיו כשהפלטפורמה הדיגיטלית תאפשר לצרכן גם שימוש בשירותי ערך מוסף דוגמת העברת מסרים כתובים, בצד האזנה לשידורים.

מודל עסקי חדש

אבל בדיוק כמו שהיצע התכנים הגדול יותר בטלוויזיה הרב-ערוצית חייב את הצרכן לשלם יותר בעבור התענוג - כך גם ההאזנה לרדיו עשויה שלא להינתן עוד בחינם. ראשית, הפלטפורמה החדשה תצריך רכישת מקלטים מיוחדים לצורך כך. מחירם של המקלטים באנגליה, בה פועל הרדיו הדיגטלי זה 10 שנים, הוא כ-50 פאונד (כ-450 שקל).

ברשות השנייה מעודדים סבסוד של המקלטים באמצעות קרן שתאגד את כל ספקי התוכן שיסייעו במימון המקלטים, מתן הקלות מס וכן על ידי שיתוף פעולה עם יבואניות הרכב, שלהן אינטרס להציע את המקלטים החדשים בכלי הרכב. שנית, ההערכה היא שהמודל העסקי של תחנות הרדיו החדשות לא יתבסס רק על הכנסות מפרסום. אם התחנות יהיו חייבות בדמי מעבר על התשתית הדיגיטלית, הרי שהן ייטו לגבות דמי מנוי ממאזיניהן. שאלת מקורות המימון שיכולים להבטיח את עתידן של התחנות החדשות ושל הפועלות כיום - היא שאלת מפתח להצלחת מהפכת הרדיו הדיגיטלי בישראל.

רשות השידור, שאחראית על שידורי הרדיו של קול ישראל המפעיל רשתות רדיו ארציות, ממומנת מאגרה, המשולמת כחלק מאגרת רישיון הרכב, ומהכנסות מפרסום בשידורי הרדיו. מימון הפעילות של שתי הרשתות הצבאיות - גלי צה"ל וגלגל"צ - הוא מתקציב המדינה ומחסויות ותשדירים. 14 תחנות הרדיו האזורי ממומנות מפרסומות ומוגבלות לאזורי הזיכיון.

ואולם המודל של גביית דמי מנוי חודשיים, לצד כספי פרסום, אינו טריוויאלי בישראל. המאזין הישראלי לרדיו אינו מורגל בתשלום בעבור שירותי הרדיו ועל כן ההערכה היא שגביית דמי מנוי עשויה להיות בעייתית. די להיווכח כיצד הגיב אוהד הכדורגל בישראל כשהתבקש לשלם בעבור הצפייה במשחקים, כדי להבין שלא קל לגבות כסף בגין שירות הניתן עשרות שנים בחינם.

על כן, ככל הנראה, ייפול עיקר נטל המימון על החברות המפרסמות. אבל האם אלה יוכלו לממן תעשייה שלמה על 50 התחנות שיפעלו בה? ברשות השנייה מעריכים כי הרדיו שזוכה כיום לכ-7% מסך עוגת הפרסום, עשוי להגדיל את חלקו בעוגה בעקבות כניסת הרדיו הדיגיטלי בכ-3%-2% תוך שנתיים מהתחלת השירות - כך שהמדובר בתוספת הכנסה של כ-20 מיליון דולר על פני שנתיים.

אם מביאים בחשבון כי חלק גדול מהגידול בעוגת הפרסום ישמש את תחנות הרדיו המוכרות - הרי שמימון נמוך יחסית יוקצה לעשרות תחנות הרדיו הדיגיטליות החדשות. הקמת כל תחנה תצריך השקעה ראשונית של כ-2 מיליון שקל.

הרשות השנייה התחייבה לשמור על האינטרסים של הרדיו האזורי, אך מהפכת הרדיו הדיגיטלי עשויה לייצר זעזוע לא קטן בענף. הגידול המתון הצפוי בנתח הפרסום ברדיו לא יוכל לממן כמה עשרות תחנות רדיו חדשות, לצד התחנות הקיימות. למעשה, בכירים בענף כבר אומרים כי רק כ-6-5 תחנות רדיו אזורי מתכוונות לעבור לפורמט הדיגיטלי, ובאשר לאחרות - מעמדן מוטל בספק.

ההערכה היא שכמה מהתחנות האזוריות יתאגדו לקבוצות גדולות יותר, אך חלקן עשויות להיעלם. התחנות הגדולות הפועלות כיום יעברו לפורמט הדיגיטלי, ולכן סביר שימשיכו לזכות בכספי הפרסום הגדולים, גם לצד היצע התחנות הגדול בהרבה. גם חלוקת השוק מחדש בהתאם לתכנים ייעודיים מעלה ספקות, שכן לבטח יהיו תכנים שלא תהיה להם זכות מימון.

מאבקי יוקרה

הרגולטור יצטרך, על כן, לגבש מודל של מפת שידורי הרדיו הארצי-מסחרי תוך בחינת מצבן ועתידן של תחנות הרדיו האזורי במתווה החדש. אלא שבצד הרגולטורי מתנהלים בינתיים בעיקר ויכוחים על סמכות. אחרי שתי ועדות שדנו בקידום התחרות בתחום שידורי הרדיו הארצי באמצעות הטכנולוגיה הדיגיטלית, ואחרי שהתקבלה החלטת ממשלה באוגוסט 2004 והכנסת אישרה את הצעת החוק בעניין במארס 2005 - התכנסה לפני כמה ימים לראשונה "ועדת גיא". הוועדה, שבראשה עומדת אשת הרדיו הבכירה כרמית גיא, אמורה לדון ביישום הרעיון לקידום התחרות בתחום הרדיו הארצי.

אבל ועדת גיא נתקלת בכתף קרה מצד הרשות השנייה, שעמלה על הסדרת שידורי הרדיו הדיגיטליים זה חודשים רבים. ברשות השנייה מדגישים: "אנחנו רואים עצמנו כרגולטור המוביל בשידורים המסחריים ברדיו".

מאבקי היוקרה סביב הקרב על הרגולטור הבכיר לעניין הסדרת מדיניות הרדיו הדיגיטלי נחשפו כבר בדיון הראשון של ועדת גיא, כשברשות השנייה הודיעו כי לא יוותרו, אף לא על אחת מסמכויותיהם, לטובת הוועדה החדשה. במשרד התקשורת נותנים גיבוי מלא לוועדת גיא וקובעים כי היא זו שתקבע את המדיניות בתחום.

למאזיני הרדיו בישראל נותר רק לקוות שמשחקי האגו לא יכשילו את ההסדרה בתחום הרדיו הדיגיטלי בישראל.