פרומוד האק, משקיע ההון סיכון המצליח בעולם: "אנחנו חושבים להקים שלוחה בישראל"

האק הגיע לעמק הסיליקון מהודו, כשרק 4,000 דולר בכיסו. מאז 1990 הוא שותף בקרן ההון סיכון המפורסמת נורווסט של וולס פארגו, ובשנה שעברה אף נבחר למקום הראשון ברשימת "מידאס" של המגזין "פורבס" - רשימת משקיעי ההון סיכון בעלי מגע הזהב בעולם

עודד חרמוני
עודד חרמוני
עודד חרמוני
עודד חרמוני

"יש שני דברים חשובים למנהל קרן הון סיכון - היכולת לראות את התמונה הרחבה והיכולת לרדת לרמת המיקרו", אומר פרומוד האק, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון האמריקאית נורווסט, מהקרנות המצליחות בעמק הסיליקון. "הרבה מאוד אנשים בעלי רקע אופרטיבי בלבד הם בעלי תכונה אחת מבין השתיים. מנהל קרן צריך גם להיות מנהיג ושתהיה לו יכולת ליצור רשתות של קשרים טובות, כי בכך נמדדת הצלחתו בסוף היום", כך עונה פרומוד האק על שאלת מיליון הדולר - מהו הפרופיל של משקיע הון סיכון מוצלח - בראיון ל-TheMarker שנערך עמו בעת ביקור בזק שערך בישראל.

האק הגיע לעמק הסיליקון מהודו, כשרק 4,000 דולר בכיסו. מאז 1990 הוא שותף בקרן ההון סיכון המפורסמת נורווסט (Norwest) של וולס פארגו, ובשנה שעברה אף נבחר למקום הראשון ברשימת "מידאס" של המגזין "פורבס" - רשימת משקיעי ההון סיכון בעלי מגע הזהב בעולם. האק זכה בכתר בזכות מעורבותו בעסקות בהיקף של 12 מיליארד דולר, הכוללות את מכירת טיבולי ל-IBM, מכירת פורטה סופטוור לסאן מיקרוסיסטמס, פיפל סופט לאורקל, סיארה לרדבק (ב-4.7 מיליארד דולר) וסרנט, שנמכרה לסיסקו תמורת כ-7 מיליארד דולר. "מאז שנבחרתי שום דבר לא השתנה בחיי", הוא אומר, "אבל יותר עיתונאים רוצים לפגוש אותי. אני עדיין רעב ונהנה מהעבודה שלי בכל יום מחדש".

האק הגיע בשבוע שעבר לביקור בזק בישראל, שבסיומו נאם על האיום ההודי והסיני בפני פורום מנהלי פורום ההיי-טק של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל), לאחר שמנכ"ל הפורום, שלמה גרדמן, הצליח לשכנע אותו בנחיצות הדבר.

אולם את מרבית זמנו בישראל העביר האק בחברת ה-VOIP וראז, שהוקמה ב-2003 ממיזוג בין חטיבת ה-NGTS של ECI ל-NexVerse Networks האמריקאית שבה השקיע. האק הוא יו"ר הדירקטוריון של החברה, שבין בעלי המניות שלה היום, לצד נורווסט, נמצאות ECI והקרנות קליינר פרקינס, באטרי ונצ'רס, לוונסון קפיטל מנג'מנט וארגונאוט.

"זו חברה טובה מאוד", מפרגן האק, "אנחנו מאוד מתרגשים ממנה והיא כבר היום שחקן מפתח בשוק שפורח". הוא מסרב להתייחס לגבי מכירתה או הנפקתה הקרובה. "אני לא יודע עדיין מה העתיד, אך המטרה היא לבנות חברה גדולה".

וראז, אומר האק, היא החברה הישראלית הראשונה שבה הוא מעורב באופן ישיר, מאז רכשה פוליקום, שבה השקיע, את אקורד הישראלית. "זה ללא ספק פתח לנו את העיניים והתיאבון לגבי ישראל", הוא אומר. "אנחנו חושבים להקים בעתיד גם שלוחה מקומית בישראל להשקעות. מבחינתנו זו אחת המדינות החשובות ביותר להשקיע בהן, ואנחנו כל העת בוחנים השקעות בחברות ישראליות. לא סתם קמו פה חברות כמו צ'ק פוינט, אמדוקס ומרקורי". לדעתו, הפעילות של נורווסט בארה"ב, הודו וסין תהיה מושלמת עם נוכחות בישראל, שתמנף את הקשרים הגלובליים של הקרן עד תום.

"כל העת חוששים פה ובעמק הסיליקון מהאיום ההודי והסיני, אך צריך להבין שישראל מקדימה את הודו וגם את סין בחמש עד עשר שנים", מרגיע האק. "המצב בהודו היום דומה למה שהיה בישראל לפני עשור, בקנה מידה גדול יותר כמובן. בישראל יש הבנה של נושאים שייקח זמן להבין בהודו ובסין, כמו חלוקת אופציות לעובדי חברות הסטארט-אפ במקום העלאה בשכר. זה מקטין עלויות לחברות כאלה. בהודו העובדים לא מעוניינים בכך, ובעתיד, כשהשכר יעלה שם, הם יהיו פחות תחרותיים".

לדברי האק, למרות החשש מחברות סיניות ענקיות כמו ואווי בתחום התקשורת או לנובו בתחום המחשבים, הן עדיין עונות בעיקר על הצרכים הפחות מתוחכמים. "מפעל מחשבים עובד על מתח רווחים נמוך, בדיוק כמו מפעל למטריות. אין הבדל. השווקים הסיני וההודי יחד הם פחות משליש מהשוק האמריקאי בתחום הטכנולוגי לבדו".

האק דוחק בחברות הישראליות והאמריקאיות להקים מרכזי פיתוח זולים בהודו, בסין ובמזרח אירופה. "הן חייבות למנף את היכולת לבצע שם מיקור חוץ של חלק מתהליך הפיתוח, במקביל לפיתוח אצלן". לדבריו, העידן החדש של ההיי-טק, שבו חברות נמכרות ב-150 מיליון דולר, מחייב ניהול הון בצורה יעילה הרבה יותר - חברות תוכנה צריכות להיבנות בעלות של עד 20 מיליון דולר, חברות מערכות וחומרה עד 35 מיליון דולר, וחברות שבבים עד 40 מיליון דולר. "הנדל"ן עדיין זול, הציוד פחות יקר מבעבר ויש יותר הזדמנויות למיקור חוץ. אין סיבה שהן לא יצליחו בכך", הוא אומר.

ברמת המיקרו-טכנולוגיה האק מצטרף למשקיע מפורסם אחר, וינוד קושלה מקליינר פרקינס, בטענה שסביב הננו-טכנולוגיה נוצרה בועה קטנה של השקעות. "היה הרבה מאוד רעש סביב הנושא הזה. אני בטוח שבעתיד הוא יהיה מוצדק, אך כרגע זה שלב מאוד מוקדם לאנשי הון סיכון. אפשר לומר שהוא עדיין בשלב המעבדה".

גם לגבי הפריחה של ההשקעות בתחום האלקטרוניקה לצרכני הקצה ("Electronics Consumer") יש להאק ביקורת. "זה לא מתאים להון סיכון. מתח הרווחים נמוך מאוד, ואין מקום ליותר מדי מוצרים. אנחנו חייבים להישאר בתחומים הטכנולוגיים שמתאימים להשקעות הון סיכון".

האק מאמין שהתחום הטכנולוגי ישוב לעניין את המשקיעים ושהנאסד"ק ישוב לפרוח. "תהיה יותר התלהבות מטכנולוגיה חדשה, שהיתה בשנים האחרונות פחות מדי מוערכת על ידי המשקיעים. השוק הטכנולוגי יחזור להראות צמיחה גם בשוק הציבורי. האווירה כבר היום טובה יותר. אני מאמין שקרנות ההון סיכון של 2004-2003 יראו ביצועים מאוד טובים לעומת אלה של 2000".

כתבות מומלצות

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה הגיעה לחדלות פירעון — לראשונה מ-1918

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה