איך עושים 1.5 מיליארד דולר מבר-קוד

ערן צור כבר עשה את זה: הוא היה חלק מהצוות שמיסחר את פטנט הבר-קוד. עכשיו הוא מנסה למכור את הרעיון והניסיון לחברות ישראליות

אמיר הלמר
אמיר הלמר

השם ערן צור לא יאמר הרבה למילייה המשפטי של ישראל, ולא בכדי: צור הוא עורך דין צעיר (36) שגר ועובד באריזונה שבארה"ב. אלא שצור, למרות גילו הצעיר, הוא כבר היום "מי שעשה את זה". צור היה שותף בעשור האחרון לאחת ההצלחות הכלכליות הגדולות ביותר בתחום מיסחור הפטנטים.

המדובר בסדרת פטנטים הקשורים באופן פעולתה של שיטת הבר-קוד. פטנטים אלה נרשמו על ידי מי שהיה אחד הממציאים הפוריים ביותר בעולם, ג'רום למלסון, שנפטר ב-97' ממחלת הסרטן. למלסון רשם במשך חייו יותר מ-550 פטנטים - החל בצעצועים וכלה בתהליכי רובוטיקה שונים ומסובכים.

ב-54' החל למלסון בתהליך רישומם של הפטנטים לגבי שיטת הפעולה של הבר-קוד. הליך הרישום של הפטנטים הסתיים וקיבל את אישור רשם הפטנטים האמריקאי רק בסוף שנות ה-80, כאשר מרבית החברות בעולם כבר עשו שימוש יומיומי בשיטת הבר-קוד לסימון מוצרים ולסריקתם. בשלב זה החל למלסון, באמצעות הקרן שהקים, בתהליך הארוך של הגשת התביעות נגד מפרי הפטנט שבבעלותו.

למטרה זו התקבצה קבוצה של שבעה עורכי דין ידועים בתחום הפטנטים בארה"ב בראשותו של עו"ד ג'רי האוזר. הראשונות להיתבע היו חברות יפאניות איתן התפשרו על כמה מיליוני דולרים. לאחר ההצלחה מול היפנים החליטו עורכי הדין של למלסון לפנות לשוק האמריקאי, והגישו תביעה נגד שלוש חברות המכוניות הגדולות בארה"ב - פורד, קרייזלר ו-GM.

ב-98' נחתמו עימן הסכמי פשרה שהזרימו כספים רבים לכיסו של למלסון בגין השימוש שעשו החברות בשיטת הסריקה המגנטית. ואולם, לא פחות מכך, היו הסכמי הפשרה "צלצול השכמה" לכל החברות האמריקאיות שהשתמשו בפטנט והחלו לחשוש כעת מתביעה.

בשלב זה נכנס לתמונה צור, שבאותה עת עבד במשרד עורכי דין בפניקס שבאריזונה בתחום ניירות הערך. צור הכיר במקרה כמה עורכי דין מקבוצת עורכי הדין ששקדו על התביעות, והצטרף אליהם. בתחילה, ב-98', שימש צור עוזר לעורכי הדין בקבוצה, אך כשנה בלבד לאחר מכן נעשה לשותף ומונה לאחראי על מערך מתן הרישיונות לשימוש בפטנטים הללו. למעשה, היה צור ממונה על כל המערך העסקי של מסחור הפטנט ועל המשא ומתן עם החברות שעשו בו שימוש וביקשו לרכוש רישיון לשימוש בו.

"מאחר שהפטנט שנרשם לטובתנו היה על השיטה שעומדת ביסוד הפעולה של הבר-קוד, הרי למעשה כל החברות - כמעט בכל תחום: מכוניות, מזון ותרופות - הפרו למעשה את הפטנט, משום שכל מי שסורק באמצעות בר-קוד עושה שימוש בפטנט בלי לשלם", אומר צור.

"היינו צריכים להחליט במי אנחנו נאבקים - ביצרני הסורקים או בחברות שעושות שימוש בטכנולוגיה. בחרנו לרדוף את מי שעושים שימוש בטכנולוגיה על ידי איום בתביעה בהיקף כספי עצום ובמקביל - מכירת רישיון שימוש במחיר נמוך של כמה מיליוני דולרים בודדים, כך שלחברות לא יהיה משתלם להילחם בבית המשפט".

"השיטה פעלה בשני מישורים", אומר צור. "היה את מערך התביעה בראשותו של עו"ד לואים הופמן. מערך זה היה בוחר קבוצת חברות הפועלת במגזר מסוים, ומגיש נגד החברות תביעה בסכומים עצומים בגין הפרת הפטנט. במקביל, היה המערך העסקי פונה לאותן חברות ומציע להן - תחת איום התביעה - לרכוש רישיון לשימוש בפטנט".

לדברי צור, התוצאה היתה שעד 2000 מכר מערך הרישיונות של הפרויקט יותר מאלף רישיונות לשימוש בפטנטים. "קרן למלסון הכניסה לכיסה בשנתיים הללו יותר מ-1.5 מיליארד דולר ממכירת הרישיונות הללו. היו תקופות שחתמנו על עסקה של מיליוני דולרים בכל יום". זאת, על אף שאין מדובר ב"שועלים" אלא ב"אריות" שבחבורה - חברות כמו קוקה קולה, אינטל, וול מארט, טקסס אינסטומנט, יצרניות המכוניות וחברות התרופות הגדולות.

ב-2000 נעצרה "מדפסת הכסף" הזו, לאחר שיצרניות מכשור הבר-קוד - תחת לחץ הולך וגובר מצד החברות שהשתמשו בטכנולוגיה ונאלצו לשלם את דמי הרישיון - תקפו את הפטנט בבית המשפט, וטענו כי הוא אינו בתוקף. בינואר השנה זכו יצרניות הבר-קוד בפסק דין שקבע כי הפטנט אינו תקף. פסק הדין נמצא כעת בשלבי ערעור שהדיון בו ייארך עוד שנים ארוכות.

עם זאת, קרן למלסון ועורכי הדין השותפים - שניהלו את המאבק ואת מערך הרשיונות תמורת כ-40% מהסכומים ששולמו - כבר קטפו את הפירות. צור אינו מוכן, כמובן, לומר מה היה חלקו בנתח; אך ניתן להניח שמתוך כ-600 מיליון דולר שהתחלקו בין השותפים, הוא הרוויח יותר מ-10 מיליון דולר.

"מרבית השותפים בקבוצה פרשו, והם לא צריכים לעבוד עוד לעולם", אומר צור, שהחליט - ביחד עם שותף הליטיגציה בקבוצה, לואיס הופמן - להקים את משרד הופמן-צור באריזונה. השניים מבקשים להשתמש בידע שצברו יחד בפרויקט למלסון לטובת חברות אחרות המעוניינות לנצל את הפטנטים שברשותן.

פטנט כנכס

"בעבר", אומר צור, "חברות היו רושמות פטנטים כדי להגן על המוצרים שלהן. הן צברו פטנטים והשתמשו בהם רק כדי להתגונן. היום כללי המשחק השתנו, והחברות גילו שפטנטים הם נכס שאפשר להשתמש בו כדי לעשות כסף. המטרה שלנו היא לאפשר להן לעשות את זה".

"חברות שעשו עד כה שימוש בפטנטים שלהן לצורך פיתוח מוצריהן מגלות שניתן לעשות בפטנטים הללו עסקות ולמכור את זכות השימוש בהם לחברות בתחומים אחרים הזקוקות לפטנט", אומר צור. "בנוסף, יש חברות שמחזיקות בקניין רוחני והן כלל לא עושות בו שימוש, ולעיתים כלל לא יודעות שהפטנט בבעלותן ושהוא מופר על ידי חברות אחרות וניתן לתבוע אותן בגין ההפרה ולהרוויח כסף".

באחרונה החלו במשרד הופמן-צור לשתף פעולה בתחום עם משרד זיסמן אהרוני גייר ושות' בישראל, בו עשה צור את תקופת התמחותו. לדברי עו"ד שמואל זיסמן, השותף הבכיר במשרד, השאלה המרכזית של חברות טכנולוגיה כיום היא כיצד להרוויח מהקניין הרוחני שלהן.

"חברה צריכה להתמקד בליבת העסקים שלה ובמה שהיא עושה הכי טוב, אבל זה לא אומר שהפטנטים שלה לא יכולים לייצר עבורה כסף אצל מישהו אחר", אומר זיסמן. הניסיון של צור בניהול מו"מ עם אנשי מפתח במאות מהחברות הגדולות של ארה"ב בפרויקט הרישוי של הבר-קוד הוא נכס שיאפשר לחברות ישראליות להגיע מהר לתוצאה המקווה - תשלום עבור השימוש בפטנט.

לדברי צור, בישראל מסחור הפטנטים אינו מפותח דיו, על אף שמדובר באחד המקומות העשירים בעולם בתחום ההמצאות והטכנולוגיה. מדובר בפוטנציאל להכנסה נוספת של מיליארדי דולרים לחברות ישראליות.

"אנחנו מאפשרים לחברות לבחון את מערך הפטנטים שלהן ולקבוע כמה שווה הפטנט שלהן", אומר צור. לדבריו, מרבית העבודה נעשית במישור העסקי - כלומר בדיקת האפשרות למכור רישיונות לפטנט. "אם יש לך פטנט טוב, אנחנו כבר נפתח לך את הדלתות המתאימות", אומר צור.

"חברות כמו אינטל או מיקרוסופט מקבלות מדי יום עשרות הצעות למסחור פטנטים - אז מה. אבל כשאני פונה אליהן, הן כבר מכירות אותי ויודעות שאני רציני ושאני מגיע עם משהו שנבדק היטב, ושאני לא אפחד לתבוע אותן. אני מוכן להתערב איתך שתוך שבועיים מיום שאני מרים אליהן טלפון תהיה לי פגישה".

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"