להגיד קדיש על המשך השגשוג הכלכלי

האם יש סיכוי שקברניטי המדיניות הכלכלית יתעשתו ויגבשו מדיניות כלכלית מוטת צמיחה, מוטת היי-טק ויהפכו נושא זה לבעל עדיפות לאומית? נראה לי שהסיכויים לכך קלושים

זאב הולצמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
זאב הולצמן

כנראה שאנו עומדים לפני קואליציה חדשה, שבתוכה יהיה משקל נכבד למפלגות החרדיות אשר היו מחוץ לקואליציה בשנתיים האחרונות. תקופת היעדרותן של המפלגות החרדיות מהקואליציה איפשרה לנהל במידה מסוימת מדיניות כלכלית המצמצמת חלק ניכר מתשלומי ההעברה הציבוריים למפלגות החרדיות.

כנראה שתופעה זו תיעלם ואנו עשויים לחזור לתקופה בה הברז נפתח מחדש לתשלומי אתנן למפלגות החרדיות השונות. קשה להעריך את הסכומים שנחסכו עד היום, אך כנראה שבסופו של דבר כל מה שנכנס יוצא בשנתיים הקרובות כדי לשמור על שלמות הקואליציה.

הכתב לענייני חרדים של עיתון "הארץ", שחר אילן, עשה חשבון לפיו תקציב הישיבות ירד ממיליארד שקל לשנה ל-550 מיליון שקל כאשר סכום זה כולל בתוכו 110 מיליון שקל עודף תקציבי, שלא לדבר על כך שהועברו רפורמות רבות הקשורות לקיצוצים בתשלומי ההעברה למשפחות מרובות ילדים וכו'. השבוע אפילו התבשרנו על ידי משרת התמ"ת על התחלה של יציאת חרדים לעבודה ולהקמת עסקים קטנים, כתוצאה מצמצום מתנות החינם הממשלתיות.

ואולם גם סכום כסף עצום זה שנחסך (כמעט חצי מיליארד שקל לשנה) לא עזר לכלכלה הישראלית, משום שבמקביל לחיסכון זה חלו קיצוצים שונים משמעותיים בתקציב כמו המדען הראשי אשר הקטין בצורה משמעותית את היקף הסכומים המיועדים בעיקר לפיתוח תעשיית ההיי-טק בארץ. תקציב המדען הראשי והמענקים המחולקים על ידו לחברות התעשייתיות המובילות ולסטארט אפים הינו מאמות היסוד של הצמיחה הכלכלית והתפתחות תעשיית ההיי-טק בשנים האחרונות. אנו עלולים לראות המשך הקיצוצים בתקציבים אלו תוך כדי הגדלת המענקים לגופים הקשורים למפלגות החרדיות, כלומר בדיוק ההיפך ממה שכלכלת ישראל צריכה על מנת להבטיח המשך צמיחה כלכלית גבוהה בשנים הקרובות.

המשרדים השונים מדברים על צמיחה בהיקף של 4-4.5 אחוזים לשנה כאשר במדיניות כלכלית נכונה ניתן היה לשאוף ולהשיג מטרה להגיע לצמיחה של כ-7 אחוזים. אם נסתכל על מה שקורה בעולם, אין ספק כי ההתייצבות והצמיחה המסוימת בתעשיית ההיי-טק הגלובלית תרמה רבות להתעוררות התעשייה הישראלית, אך עדיין ניתן היה להיעשות רבות כדי להפוך את הצמיחה למרכיב מרכזי במדיניות הכלכלית של ישראל. למרכיב זה יש משמעות ישירה על הפערים החברתיים, צמצום האבטלה, גידול היצוא וגידול התל"ג. אם נסתכל מה עושים במדינות כמו אירלנד, נראה כי אירלנד חוזרת להיות מדינה מרכזית, אבן שואבת למפעלי היי-טק מובילים. ההוכחה החותכת ביותר לכך היא בחירתה של אינטל להקים את מפעל השבבים החדש שלה באיזור דאבלין. בשנים האחרונות גם אין אנו קוראים בעיתונות על כניסתן של חברןת רב לאומיות מובילות חדשות לישראל. קיימת כאן החמצה מאוד משמעותית בכל המדיניות הכלכלית.

יהיו מי שיתרצו את הסטגנציה הזו בבעיה הבטחונית המתמדת שלנו, המשפיעה לשלילה על המשקיעים השונים. אמנם חלה רגיעה מסוימת ומצבים של חוסר שקט בטחוני מתקבלים כנורמה בישראל, אך להערכתי יש עדיין אפקט שלילי ביותר של המצב הבטחוני על נכונותם של משקיעים וחברות רב לאומיות להרחיב ולהגדיל את פעילותן באופן משמעותי.

נשאלת השאלה מדוע להקים פעילות פיתוח וייצור בישראל, מדוע להשקיע בפעילות מו"פ בישראל. מדוע להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות. ישנן תשובות טובות לכל השאלות הללו. בסך הכל אנו רואים כי בישראל קיימת פעילות רבה בנושאים הללו, אך ישראל מתחרה במקומות לא פחות אטרקטיוויים בעולם. התחרות ממדינות כמו הודו וסין הולכת וגוברת, כוח האדם זול יותר, כספים רבים יותר מושקעים שם, איכות כוח האדם בעלייה כך שישראל עשויה למצוא את עצמה בחסרון יחסי בהשוואה למקומות אחרים בעולם ובכך ישנה החמצה גדולה בכל הקשור להזדמנות הייחודית שנוצרה לאחר שנות המשבר להפוך את ישראל למדינה מובילה בעולם ההיי-טק.

האם יש סיכוי שקברניטי המדיניות הכלכלית יתעשתו ויגבשו מדיניות כלכלית מוטת צמיחה, מוטת היי-טק ויהפכו נושא זה לבעל עדיפות לאומית? נראה לי שהסיכויים לכך קלושים. עם הצטרפות המפלגות החרדיות לקואליציה אפשר יהיה להגיד קדיש גם לתקווה לשינוי ולשגשוג כלכלי.

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?