עוד צעד שיש לעשות בדרך לכלכלה מערבית מפותחת

השקעות של המשקיעים המוסדיים הישראליים בגופים פרטיים תגדיל גם את היקף ההשקעות של המשקיעים הזרים בארץ

זאב הולצמן
זאב הולצמן

ממידע שפורסם לאחרונה, בין היתר בכנס משקיעים באירופה, התברר כי סך כל ההשקעות של קרנות פרטיות בעסקות ביי-אאוט בעולם ב-2003 היה כ-90 מיליארד דולר. בנוסף, ניתן להעריך כי היו השקעות בתעשיית ההיי-טק על ידי קרנות הון סיכון וקרנות פרטיות אחרות בסדר גודל של עוד כ-35 מיליארד דולר.

אם ניקח בחשבון גם השקעות פרטיות של קרנות שניוניות והשקעות פרטיות אחרות, סביר להניח שהיקף הפעילות של ההשקעות הפרטיות מגיע להרבה יותר מ-150 מיליארד דולר בשנה.

רוב הכספים המממנים את הפעילות הזו באים ממשקיעים מוסדיים מובילים - קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השקעה של מוסדות שונים (כמו למשל אוניברסיטאות) וכדומה. עיקר הפעילות ב-Private Equity מתבצעת בהשקעות בחברות מהכלכלה הישנה ועסקות ביי אאוט למיניהן והחלק הקטן יותר בקרנות הון סיכון, המשקיעות בעיקר בטכנולוגיה.

בישראל, סך כל היקף ההשקעות בקרנות פרטיות נמוך ביותר ולתופעה ייחודית זאת קיימים הסברים שונים, בין היתר ההסתמכות בעבר על האג"ח הייעודיות של האוצר, היכולת והנכונות של ועדות ההשקעה של הגופים השונים להבין את היתרונות של ההשקעות בקרנות הפרטיות, תקנות שונות של האוצר וכו'. אפילו דו"ח ה-OECD שיצא לפני שבועות אחדים, התייחס למיעוט ההשקעות המוסדיות בכלכלה הישראלית.

אין ספק כי הפעילות הכלכלית בכל מדינה מתפתחת מתבססת על יכולת המימוש והמימון של קרנות פרטיות, המהוות גורם שמניע את הפעילות הכלכלית בארץ והמגדילות את יכולת הנזילות של בעלי העסקים השונים ושל שוק ההון. בנוסף, ההשקעות הפרטיות מהוות מרכיב חשוב באסטרטגיית ההשקעות של כל גוף מוסדי גדול, אם כי לא החשוב ביותר בביצוע מדיניות השקעות מתוחכמת.

לאחרונה נעשו מספר צעדים משמעותיים על ידי האוצר במטרה לשפר את פני הדברים. צוות מיוחד שהוקם באוצר קבע את צורת ההתייחסות של הגופים המוסדיים לדמי הניהול וכך למעשה פוזרה אי בהירות משמעותית בכל הנושא של השקעות משקיעים מוסדיים בקרנות פרטיות. למעשה, הושוו ההוראות למוסדיים להשקעות בקרנות הון סיכון למצב השורר לגבי ההשקעה שלהם בקרנות נאמנות ובאמצעות מנהלי תיקים.

בכך לפחות נמנעת מגבלה טכנית של המשקיעים המוסדיים, יחד עם זאת, אין ספק כי עיקר הבעיה טמונה בשאלות מהי מדיניות ההשקעה הטובה והיעילה ביותר של המשקיעים המוסדיים הישראליים, והאם אכן נכון להשקיע גם בקרנות פרטיות כפי שמקובל בעולם. אנו עדים לאחרונה לתופעה חדשה יחסית בשוק ההון בישראל, לפיה היקף הפעילות של הקרנות הפרטיות שאינן הון סיכון הולך וגדל. לאחרונה, הוקמו או נמצאות בתהליך הקמה כעשר קרנות ביי-אאוט למיניהן, אשר בראשיהן עומדים אנשים מנוסים בעלי ידע רב והיכרות עמוקה של השוק הישראלי למרכיביו השונים.

בנוסף, אנו עדים לאחרונה להיווצרות קרנות ה-REIT שעשויות להיות מרכיב נוסף, אם כי ציבורי, בפעילות שוק ההון בארץ. פעילויות אלו יגבירו את היקף ההיצע העומד בפני חברי ועדות ההשקעה של המשקיעים המוסדיים השונים. המשקיעים המוסדיים הישראליים יהיו חייבים להתייחס ולקבוע מדיניות ברורה ביחס להשקעות בקרנות הפרטיות, מה אחוז ההקצאה האידיאלי ומה החלוקה הפנימית. ברגע שהדבר יתבצע, הרי שהעמיתים השונים של המוסדיים ייהנו מפעילות ששמורה כיום בעיקר לבעלי הון גדולים, ויש לקוות כי בסופו של דבר, התשואה לטווח ארוך של המשקיעים המוסדיים אשר אכן יפעלו בצורה אקטיווית בהשקעות הללו, תבוא לידי ביטוי בתוצאותיהם.

פעילות האוצר ועידוד המשקיעים המוסדיים לכיוון השקעות בגופים הפרטיים הינה צעד אשר צריך היה להיעשות מזמן, כחלק מפעילות השוק החופשי בכל כלכלה מערבית מפותחת. מעורבות המשקיעים המוסדיים תגדיל גם את היקף ההשקעות של המשקיעים הזרים. אלו יגדילו את רמת נוכחותם בישראל כאשר יראו היקף פעילות גדל והולך של משקיעים מוסדיים ישראליים.

זאב הולצמן הוא יו"ר גיזה הון סיכון ויו"ר חברת המחקר IVC. הכותב והחברה בה הוא מועסק עשויים להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך.

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?