עיניים ישראליות בחלל

אימג'סאט הישראלית מצלמת מהלוויין בסיסים צבאיים ומוכרת אותם לכל דורש / הארץ

לוגו הארץ
הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו הארץ
הארץ

מאת אמנון ברזילי

חברת אימאג'סאט הישראלית ניצבת במרכזה של סערה, בעקבות ידיעה שהופיעה השבוע בעיתון "דיילי ניוז" הרואה אור בטייפה, בירת טייוואן. אימאג'סאט, נכתב בידיעה, חתמה חוזה עם משרד ההגנה של טייוואן המאפשר לה להשתמש בתצלומים של סין, שצולמו באמצעות לוויין הצילום האזרחי ארוס (A-1) של החברה. בעיתון "מורנינג פוסט" הרואה אור בהונג קונג ומקורב לשלטון בסין, דווח על זעם השורר בבייג'ין. "טייוואן זכתה ליתרון בתחום הריגול", נכתב בו.

בישראל תהו על העיתוי של פרסום הידיעה. כבר לפני שנה פנתה ממשלת סין לישראל בבקשה לקבל הבהרות על החוזה. משרד הביטחון מסר בתגובה כי הלוויין משדר תמונות ברמת רזולוציה אזרחית המקובלת בעולם. מעבר לכך, אימאג'סאט הציעה את שירותיה לממשלת סין, אך זו העדיפה את שירותי לוויין הצילום האמריקאי אייקונוס, שבבעלות חברת לוקהיד מרטין.

נשיא אימאג'סאט אינטרנשיונל, ד"ר משה ברלב, סירב להכחיש או לאשר את הפרסומים. הלקוח העיקרי של החברה, שהיא גוף פרטי ומסחרי, הוא משרד הביטחון של ישראל, הרואה במיזם האזרחי גיבוי עיקרי לתוכנית החלל שלו. גם יתר לקוחות החברה הם כנראה משרדי ההגנה של מדינות אחרות.

החברה אינה מסתירה את העובדה כי לתצלומים יש ערך צבאי-מודיעיני. בחוברת שהכינה על פעילותה צורפו תצלומים שצילם הלוויין מבסיס שריון, מתקני תקשורת, מחנות צבא וביצורים, לצד ערים וכבישים. לאתרים המצולמים בחוברת לא צורף זיהוי.

ואולם מעבר לסערה, אימאג'סאט פועלת כארגון עסקי. כך, באחרונה קיבלה החברה כמה החלטות אסטרטגיות. הראשונה שבהן, לעבור מיד לפיתוח דור שני של לווייני צילום מדגם B-1 ולא להמשיך ולפתח את הלוויין שכבר מרחף בחלל מדגם ארוס, שהוא נגזרת של לוויין הריגול הישראלי אופק 3.

כמו כן הוחלט בחברה לדחות בכשנתיים את התוכנית לגיוס הון באמצעות הנפקה ציבורית בבורסה של ניו יורק או תל אביב. במקביל נפתח בבנק לאומי קו אשראי בהיקף מרבי של 70 מיליון דולר. בעקבות זאת, נחתם בין החברה למפעל מב"ת של התעשייה האווירית הסכם לבניית שני לוויינים מדגם B-1 . היקף העסקה כ-110 מיליון דולר.

ההחלטה האסטרטגית השלישית היתה להשעות, בשל האי ודאות בכלכלה העולמית, את ההחלטה לבנות מקבץ של שבעה לוויינים ולהסתפק בשלושה. "עד 2004 ירחפו כל הלוויינים בחלל", אומר ברלב.

קו פרשת המים של החברה היה שיגור לוויין הצילום ארוס. ב-5 בדצמבר 2000 שוגר הלוויין מאתר הטילים בסבובודני שברוסיה, באמצעות משגר הלוויינים הרוסי START-1. כבר עתה, פחות משמונה חודשים לאחר תחילת שידורי הלוויין, תזרים המזומנים של אימאג'סאט חיובי וההכנסות מכסות את ההוצאות השוטפות.

ברלב מציין כי גם אם יהיה ברשות החברה רק לוויין צילום אחד, היא תוכל בתוך 4-3 שנים לכסות את ההשקעה ולהתחיל להרוויח. הצהרה זו אינה מובנת מאליה לנוכח עלויות הבנייה, השיגור והביטוח של הלוויין, הנאמדות ב-70 מיליון דולר.

חשב החברה, אורי בן אמוץ, אומר כי המודל העסקי של אימאג'סאט שונה מזה של חברות אחרות. לדבריו, החברה זקוקה להשקעה ראשונית גבוהה לשם מימון בניית הלוויין ושיגורו. ואולם, הוא מוסיף, לצורך מכירת זמן הצילום מעל האתרים שבוחרים לקוחותיה כמעט לא נדרשות ממנה השקעות נוספות, ולכן היא נהנית מהכנסות מיידיות. כיום נמצא בידי החברה צבר הזמנות לטווח ארוך בהיקף 300 מיליון דולר, ועל פי הערכות ייחתמו במשך השנה חוזים נוספים בסך של כ-200 מיליון דולר.

אימאג'סאט מעסיקה כ-40 עובדים, בהם מפעילי תחנת הבקרה של הלוויין הממוקמת במפעל מב"ת ביהוד, עובדי ארכיון התצלומים הנמצא בלימסול שבקפריסין, וכן מפעילים בתחנות הקולטות את התצלומים בעולם. בעלי התפקידים העיקריים בחברה הם ברלב, המנכ"ל ג'ייקוב וייס, והסמנכ"ל ד"ר פטריק רוזנבאום, שהיה ממקימי מינהל החלל בתעשייה האווירית ביחד עם ברלב. ראש האגף לשיווק ולפיתוח עסקי בחברה הוא תא"ל מיל' חיים יפרח, לשעבר מפקד חיל המודיעין. "את החזון של החברה גיבש יועץ המנכ"ל, סטיוון וילסון, שגם ייסד אותה", אומר רוזנבאום. "ללא וילסון, המיזם הזה לא היה קם".

בנוסף על הלוויין של אימאג'סאט מרחף בחלל הלוויין אייקונוס של חברת לוקהיד מרטין האמריקאית, שהקדימה בשנה את אימאג'סאט בתוכניתה המסחרית. בין שתי החברות התפתחה תחרות. ההערכה היא כי ההתחרות תגביר את המודעות בעולם לשימוש בתצלומים מהחלל, וחברות ממדינות נוספות ישגרו לווייני צילום.

על היקפו של שוק התצלומים מהחלל אין הערכה חד משמעית. "עד עתה זה היה שוק צבאי, כלומר, התצלומים הועברו לצבא שיזם את שיגור הלוויין ולמדינות אחרות לא ניתן היתר לרכוש אותם", אומרים באימאג'סאט. מכיוון שהשוק נמצא עדיין ראשית דרכו, מתבסס האומדן על הביקוש הנוכחי לתצלומי אוויר ממטוסים, הנאמד ב-2 מיליארד דולר בשנה. עם זאת באימאג'סאט מתכוונים לפתח נישות שיווקיות בתחום הנדל"ן והחקלאות. לדוגמה, תצלומים שיוזמנו על ידי חקלאים התובעים חברות ביטוח על פגיעה של מזיקים בגידולים שלהם, או תצלומים שיוגשו בתביעה לכיסוי נזקים בעקבות סופות קשות.

כמו כן אפשרית כניסה לתחום התקשורת באמצעות אספקת תצלומים ממקומות שצלמי עיתונות מתקשים להגיע אליהם. הלוויין ארוס, למשל, צילם את מטוס הביון האמריקאי שקורקע לפני כמה חודשים בבסיס חיל האוויר בסין, אך הוחלט לא לפרסם את התצלומים. בתקשורת הופיעו תצלומים שצולמו על ידי הלוויין של לוקהיד מרטין.

על פי ההערכה באימג'סאט, עד 2005 יגיע הביקוש לתצלומי לוויין בעולם לכ-7 מיליארד דולר בשנה. המודעות לפוטנציאל הגלום בתצלומים מהחלל והיעדר טכנולוגיה זמינה לבניית לוויינים, יוצרים את ההזדמנות הגדולה של החברה. "במקום להיכנס להשקעות גדולות, הלקוחות יכולים לפנות אלינו ולקבל שירות כאילו שיש להם לוויין", אומר בן אמוץ. החברה שואפת להשתלט במשך העשור על כ-%30 משוק התצלומים מהחלל.

עם זאת, הגידול בקצב המכירות אינו יכול להתממש בשלב זה בשל מכשולים טכנולוגיים. על אף שתצלומים מהחלל משודרים לתחנות הקרקע בזמן אמת, קיים קושי להעביר אותם ללקוחות באמצעות האינטרנט. תצלום מהחלל מכסה שטח של 12.5 קמ"ר, אך בשל מגבלות התקשורת ברשת יש לחלק אותו לקטעים ולשלוח אותם בזה אחר זה. לכן, ההתפתחות של אימאג'סאט כספק עולמי של תצלומים מהחלל לכל נקודה על פני כדור הארץ בזמן אמיתי, תלויה בקצב חדירת הפס הרחב לשימוש בקרב הלקוחות. ההערכה היא כי רק בעוד כשנתיים תפעל במלוא היקפה רשת ההפצה, המתבססת על ארכיון התצלומים בלימסול.

באחרונה הצטרפו למיזם משקיעים זרים מקבוצת L.P Pegasus Capital Advisors , קרן הון סיכון פרטית מקונטיקט שבארה"ב הקשורה לבית ההשקעות מריל לינץ, וקבוצת משקיעים מצרפת. בעקבות מהלך זה דוללו האחזקות בחברה של התעשייה האווירית ושל אלביט מערכות בעלת אלאופ, יצרנית המצלמה הטלסקופית המותקנת בלוויין, ורוב המניות נמצאות בידי המשקיעים הזרים.

ייתכן כי השילוב הזה בבעלות החברה הוביל להחלטה לרשום אותה באיים האנטיליים ההולנדיים. עניין זה לא נעלם מעיניו של נציב מס הכנסה ועלה חשש כי החברה מנסה להשתמט מתשלום מסים. העניין יושב לאחר שהוברר כי אין כוונה להתחמק מתשלום מסים כחוק.

הטכנולוגיה של שני לווייני הצילום מדגם B-1, הנמצאים עתה בשלב ראשוני של בנייה, תהיה מתקדמת יותר מזו של הלוויין מהדגם הקודם. המצלמה תפיק תצלומים ברזולוציה גבוהה יותר מזו הנוכחית - היא תצלם מגובה 600 ק"מ עצמים בגודל 85 ס"מ ואפילו 50 ס"מ. משקל הלוויינים יגדל מ-250 ק"ג לכ-350 ק"ג והם יצוידו בשני מכלי דלק שיעניקו להם משך חיים של יותר מעשר שנים. פיתוח הלוויינים האזרחיים שופך אור גם על יכולתה של ישראל בתחום לווייני הביון, שאף הם מיוצרים במפעל מב"ת של התעשייה האווירית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

לס נייט הכחדה אנושית מרצון

"נחיה חיים ארוכים ואז ניכחד": האיש שרוצה שלא יהיו יותר אנשים בעולם

FILE PHOTO: Twitter logo and a photo of Elon Musk are displayed through magnifier in this illustration taken October 27, 2022. REUTERS/Dado Ruvic/Illustration/File Photo

כיכר העיר המטורפת של אילון מאסק עוד עלולה להרוג אותנו