בזק היא המתחרה היחידה שלנו

כך אומר עמוס לסקר, מנכ"ל מד-1

צורי דאר
צורי דאר

"מד-1 ממצבת עצמה כספקית תשתיות למפעילים השונים - שירותי תמסורת, החכרת רוחב פס ושירותי אירוח - ואין בכוונתה להתחרות בלקוחותיה - מפעילים פנים ארציים, חברות טל"כ, חברות סלולריות, חברות אינטרנט, מפעילים בינלאומיים ואחרים", כך אמר היום מנכ"ל מד-1, עמוס לסקר, שהתארח היום בפורום תקשורת של TheMarker.com.

מד-1, המנוהלת על ידי לסקר (המשמש גם כמנכ"ל גלובסקום), "חתומה" כיום על הנחת כבל התקשורת לב ועל רשת התקשורת מד-נט, ומבחינת שירותי תמסורת עשויה לתת לבזק ~230011-MRQ~ סיבות טובות להזיע.

השימוש ההולך וגדל בתקשורת נתונים ווידיאו בתחילת המילניום השלישי יצר גידול משמעותי בדרישה לנפחי תקשורת. לביקוש זה שמו לב לפני כארבע שנים בחברת מד-1 והפשילו שרוולים.

קצת פרטים: לב הוא מערכת מתוחכמת של כבלים אופטיים שהונחו ממזארה שבסיציליה דרך ירוסקיפוס שקפריסין, ועד לתחנת עגינה ברחוב הירקון בתל אביב.

ללב פוטנציאל תעבורה של 20 ג'יגה ביט - פי 20 מסך שוק התקשורת הבינלאומית הישראלית בכל האמצעים המנוצלים כיום: כבלים, לוויינים, ואמצעים יבשתיים, והוא נועד לפתוח את "צוואר הבקבוק" של תקשורת הנתונים הישראלית, והעלאתה לרמת מהירות אירופית. הכבל קרוי על שם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, גדעון לב ז"ל, שהיה מיוזמי הפרויקט.

פרויקט הנחת כבל לב, שהוא פרויקט פרטי בהשקעה של 80 מיליון דולר, מוזכר באותה נשימה עם פרויקטים לאומיים. אורכו של כבל לב הוא 2,550 ק"מ, והנחתו, שהושלמה בנובמבר 1998, היתה מבצע הנדסי מסובך. מחפר תת ימי וצוללת ננסית הורדו מאונייה, וקברו את הכבל בקרקעית הים התיכון - לעתים בעומקים של מספר ק"מ.

הכבל נחנך רשמית במארס 1999, וכיום חלק מחברות התקשורת הבינלאומיות כבר קונות שירותי תמסורת ממד-1.

במקביל לכבל לב 1, החלה החברה הבת של מד-1 - מד-1 איי.סי1 - בהקמת רשת מד-נט - רשת כבלים תת ימית במקביל לחופי ישראל (מנהריה בצפון ועד אשקלון בדרום) שהנחתה הושלמה בספטמבר 2000, וכן סיבי רוחב בחמישה תוואים יבשתיים המונחים בימים אלה בתוך מדינת ישראל.

רשת מדנט נועדה לספק שירותי תמסורת לשוק התקשורת הישראלי לאחר הרגולציה, ואמורה להיכנס לשימוש מסחרי החל מהרבעון הראשון של 2001.

במד-1 שותפות טלקום איטליה - 51%, כללקום וגלובסקום - 15% כ"א, גאמא תקשורת - 10% ועורק - 9%.

אבל כאן לא תמו עסקי הכבלים של לסקר. לסקר משמש גם כמנכ"ל החברה האחות של מד-1, מד נאוטילוס הממוקמת באירלנד, והאחראית על הנחת מערכת כבלים תת ימית מיוון, טורקיה, ומצרים לסיציליה, ומשם למערב אירופה.

שירותי הכבלים והתמסורת המנוהלים על ידי לסקר עוררו שאלות רבות לגבי עתידו של שוק התקשורת הישראלי. על שאלה בפורום בדבר תוכניות להרחבה ושדרוג המערכת ענה לסקר כי הדבר ייעשה על פי הביקוש. "יש להניח שעם פתיחת השוק לתחרות ומתן אינטרנט מהיר על קווי בזק ובאמצעות מערכת הטל"כ, יגדלו הביקושים באופן מהיר ושדרוג המערכת יתבצע בהתאם", אמר לסקר.

"פרויקט מד-נאוטילוס הנבנה בימים אלה הוא בעל קיבולת מתוכננת של 3.84 טרה ביט, יש להניח שקיבולת זאת תספק את צורכי מדינת ישראל והמזרח התיכון לפחות בחומש הקרוב", הוסיף לסקר.

בריתות נחתמות בין חברות תקשורת לקראת פתיחת השוק לתחרות אולם חברת מד-1 פועלת לפי שעה לבד. כשלסקר נשאל האם נשקל שיתוף פעולה ברמת התשתיות, בין מד-1 לסלקום ו/או רכבת ישראל, ענה לסקר כי בשלב זה לא מתקיימים מגעים לשיתוף פעולה עם גופים אלה.

"מד-1 הינה חלוצה בתחום הקמת תשתיות אופטיות תת-ימיות ויבשתיות", אומר לסקר. החברה פועלת בשוק זה משנת 1997, ולמעשה משקיעה בארבע השנים האחרונות בשוק המקומי מתוך מטרה להיות מוכנה עם פתיחת השוק לתחרות פנים ארצית.

כיום מתפרסמות ידיעות שונות על גופים נוספים המעוניינים להכנס לתחום שירותי תמסורת, אך למד-1 יש יתרון ברור - הקדמת כל המתחרים בלפחות שנתיים. האם מתכוננת מד-1 להתחרות בבזק רק בשירותי תשתית? האם התחרות תתרחש גם בתחום הנתונים וגם בתחום הקול? "חברת מד-1 איי.סי1 הקימה שדרה אופטית תת-ימית, ומקימה בימים אלה את רשת מד-נט שתכלול לקראת סוף השנה הנוכחית כ-1,500 ק"מ של סיבים. מערכת זאת מהווה כבר היום תחרות לבזק בתחום שירותי תמסורת.

"בכוונת מד-1 איי.סי1 לשמור על מעמדה במפת התקשורת המקומית כ'מפעיל המפעילים' (CARRIER CARRRIERS), כלומר לספק תשתיות ושירותי תמסורת למפעילים פנים ארציים, חברות טל"כ, חברות סלולריות, חברות אינטרנט, מפעילים בינלאומיים ואחרים". ידוע כי ספקיות השירות אינן מסוגלות להעניק לגולשים את המהירויות התיאורטיות בגלל מגבלת קיבולת בתשתית המרכזית שלהן. האם מד-1 ערוכה לספק פיתרון לצוואר בקבוק זה? "השדרה האופטית התת-ימית מוכנה לשימוש מסחרי החל מחודש ספטמבר האחרון, ומחברת את ערי החוף הבאות: נהריה, חיפה, נתניה, הרצליה, תל אביב, ראשל"צ ואשקלון. גוש דן יחובר לירושלים בציר מרכזי הכולל את כל מרכזי העסקים, בחודש הבא. מרכזי העסקים בצפון הארץ ובדרומה יהיו מחוברים במהלך הרבעון השני והשלישי של שנת 2001" . כיצד ייתכן שמתוך קיבולת של G5 מנוצלים אחוזים נמוכים בלבד? האם חוקי הכלכלה של שליטה בהיצע מהווה שליטה במחיר, מכתיבים את הניצולת הנ"ל? הרי רוב תושבי המדינה נחנקים באינטרנט כתוצאת לוואי של המחיר הגבוה לתמסורת. "חברת מד-1 מאפשרת לכל לקוחותיה רוחב פס שאינו מוגבל. במחירים תחרותיים. מאז הקמת החברה מחירי התמסורת ירדו בעשרות אחוזים. בעיית צוואר הבקבוק נובעת מהתשתיות המקומיות מבית הלקוח לספקיות האינטרנט, ומהעיכובים בפתיחת השוק לתחרות. כאמור, מד-1 מספקת כל רוחב פס שנדרש לאירופה ולארצות הברית". האם ישנן הגבלות רגולטוריות המשפיעות על המחיר, האם כדאי שהציבור יפעיל לחץ על הרגולטור וכך ירד המחיר? "מחירי הקיבולת הבינלאומית ירדו בצורה משמעותית בשלוש השנים האחרונות, כך שמרכיב התשתית במחיר השיחה הבינלאומית הופך להיות משני".

כתבות מומלצות

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין

רוסיה הגיעה לחדלות פירעון — לראשונה מ-1918

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה