"סטארט־אפים שמוקמים בענקיות האינטרנט מתרכזים רק במוצר ולא צריכים לרדוף אחרי גיוסי הון"

חברי הפאנל טוענים כי התפישה המסורתית לפיה חדשנות מתרחשת רק בסטארט־אפים קטנים ומהירים כבר אינה נכונה - וזה לא מאיים על היזמות ■ מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית הבנק הדיגיטלי פפר: "אנחנו נותנים לעובדים את החופש להחליט מה יקרה ואיך ייראה המוצר — זה משאב מנצח"

רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מימין: רונן ניר, מיכל קיסוס הרצוג, אלעד ערן ונעם ענברצילום: אוהד צויגנברג
רפאלה גויכמן

"יש תפישה שחדשנות מתרחשת רק בסטארט־אפים, שחברות גדולות אטיות מדי מכדי לחדש. התפישה הזאת נשברה, חברות גדולות למדו לעשות חדשנות בפנים" — כך אמר רונן ניר, שותף מנהל בוויולה ונצ'רס בוועידת ההיי־טק השנתית של TheMarker.

נעם ענבר, משקיעת פינטק  שהובילה בעבר את תוכנית הסטארט־אפים של אורקל, ציינה כי השאלה היא איך מגדירים חדשנות. "האם חדשנות מוגדרת רק באמצעות הטכנולוגיה? כי הרבה חברות עתירות טכנולוגיה מנסות גם להשיג חדשנות מבחוץ", אמרה.

מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פפר, הבנק הדיגיטלי של לאומי, טענה כי הם דוגמה למה שנקרא "דילמת החדשן". "פפר נותנים מענה לחברה מסורתית. חדשנות קורית בכל מקום וזאת מילה גנרית, כמו דיגיטל. זה אמצעי כדי לתת שירות וחוויית משתמש טובים. ויש עוד שכבה שחשובה לנו — אחריות חברתית, כלומר שהחדשנות לא תייצר פערים ואי־שוויון בין מדינות וגם בתוך קבוצות אוכלוסייה שונות".

אלעד ערן, מנכ"ל Wix Answers הסביר כיצד חדשנות מתפתחת בחברות גדולות: "כשוויקס עברה ב–2009 מבטא למוצר, לא היו לנו מספיק כלים לתמיכה במשתמשים. אז החלטנו על צוות פיתוח פנימי כי זיהינו צורך בארגון. הקמנו חברה עצמאית ולקח 5 שנים לרכז הכל למוצר אחד", אמר.

קיסוס הרצוג הוסיפה שכדי שחדשנות תתרחש בחברה מסורתית — חייבים תרבות ארגונית חזקה. לשאלה האם היא מתקשה בהתאם לכך לגייס עובדים, השיבה: "כשאני מגייסת עובד או עובדת זה לגייס לבנק — לא לסטארט־אפ. אנחנו לא נותנים חופשות למלדיביים, אבל יש אצלנו משהו אחר — יכולת לתת לעובדים אוטונומיה. חופש להחליט מה יקרה ואיך ייראה המוצר — זה משאב מנצח".

לדברי ענבר, "בחברות המסורתיות יש יכולת גם שאין לאחרים — חיבור לשוק איפה שסטארט־אפ לא יכול להגיע אליו בעצמו. השוק חם ויש הרבה כסף, וגם חברות מסורתיות צריכות להיות שם. חברה כזאת מבינה שצריך לעשות שיתופי פעולה עם סטארט־אפים. הן גם מקימות קרנות ומספקות לסטארט־אפים ארגז חול (סביבת ניסוי; ר"ג)".

"חברה גדולה גם יכולה לעזור לסטארט־אפ לצמוח באמצעות התשתית שלה", מסביר ערן. "כדי לייצר מוצר לשוק העסקי יש חסמים כמו אבטחה, תקנות פרטיות ועוד. הסטארט־אפ יכול להתרכז במוצר ולהתקדם איתו. נחסך ממנכ"לים לרדוף אחרי גיוסים וקרנות, הוא רץ קדימה".

לשאלה מה מקומן של הקרנות בשינויים בתעשייה, הסביר ניר כי "קרן לא מתאימה להכל. למשל, בתחום הפארמה והתרופות זה פחות מתאים. האם זה פגע בחדשנות? כן. פייזר קיימת 60 שנה ואורך הזמן שלוקח לפיתוח תרופה פשוט לא מתאים למודל של קרן הון סיכון. האם זה היה פספוס? לא. כיום יש הרבה הזדמנויות — אנחנו בשיא המהפכה הדיגיטלית וזה תחום קלאסי לקרן. אנחנו משקיעים איפה שיש חיבור ליזמים, אבל חייבות להיות עוד פלטפורמות של השקעה".

TechNovation, ועידת ההיי-טק השנתית של TheMarker, נערכת בשיתוף בנק לאומי וסטארט-אפ ניישן סנטרל, ובחסות מיקרוסופט, אינטל, רשות החדשנות וקומרה קפיטל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker