השבוע בטקניישן |

מה הקשר בין משקיעי רובין הוד לחדי הקרן הישראליים ולמה טאבולה קונה ביוקר?

כתבות ותובנות מהשבוע שחלף ■ תמצית שבועית עבור קוראי ההיי-טק של TheMarker

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אדם סינגולדה, מייסד טאבולה
אדם סינגולדה, מייסד טאבולה.צילום: David Pexton

מה הקשר בין משקיעי רובין הוד לחגיגת חדי הקרן בישראל?

שוק המניות בארה"ב נהפך בימים האחרונים לזירת קרב בין משקיעים קטנים לקרנות גידור גדולות. המשקיעים, שסוחרים בדרך כלל דרך אפליקציית רובין הוד הפופולרית וממליצים אחד לשני על מניות בפורומים באתר רדיט ובטיקטוק, שמו על הכוונת את המניות שעליהן יתרות השורט (מכירה בחסר) הן הגבוהות ביותר, כלומר משקיעים רבים מאמינים שהמניות האלה יירדו. 

מאחורי ההימור נגד המניות האלה עומדות גם קרנות השקעה גדולות, מהמשקיעים המתוחכמים ביותר בוול סטריט, שמנהלות כספים לעשירי ארה"ב. זינוק של המניות עליהן פתחו המשקיעים פוזיציות שורט יכולים להסב להם הפסד אינסופי, ולכן חלקם מיהרו לסגור את הפוזיציות האלו. 

גיא רולניק מסביר: למה רובין הוד לא באמת נותנת כוח להמונים?

דפנה מאור מסבירה: האם גיימסטופ מובילה את הרצת המניות הגדולה בהיסטוריה? מדריך בנכבי הפרשה

אפליקציית רובין הוד צילום: בלומברג

המניה שסימלה את אירועי השבוע האחרון היתה גיימסטופ, רשת קמעונאית למשחקי וידיאו, שזינקה בקרוב ל-6,000% בשנה האחרונה (8,000% בשיא) והשווי שלה קפץ מ-378 מיליון דולר בתחילת 2020 ל-17.5 מיליארד דולר כיום.

המאבק הזה בין המשקיעים הצעירים למשקיעים המתוחכמים נתפש אצל רבים כמאבק בין דורי, בין הדור שהוריו נפגעו מהמשבר הכלכלי ב-2008 לאלה שאחראים לאותו משבר. אחרים מדברים על דמוקרטיזציה של ההשקעות - זה למעשה מה שחברות כמו רובינהוד ו-eToro הישראליות עושות - הן מאפשרות לקנות מניות בקלות, עם חוויית משתמש טובה. 

דמוקרטיזציה כזאת נחשבת לדבר חיובי. נכון, חלק מהמשקיעים הלא מקצועיים אמנם מצליח להרוויח בטווח הקצר, אחריות על הכסף שלהם היא חשובה ואי אפשר לנקוט בפטרונות, אולם התוצאה היא שאותם משקיעים מפסידים את חסכונותיהם. משהו מעוות בשיטה, אבל הבעיה לא מתחילה אצלם.

אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, חברת בית הנבחרים הדמוקרטית הפרוגרסיבית, צייצה כי היא "חייבת להודות שזה ממש משהו לראות את אנשי וול סטריט, שמחזיקים בהיסטוריה ארוכה של התייחסות לכלכלה שלנו כאל קזינו, מתלוננים על כך שאנשים שכותבים בפורומים שהם מתייחסים לשוק כאל קזינו". לידיעה של דפנה מאור בנושא

אי אפשר להגיד שכל השקעה בשוק ההון היא כמו מהלך בקזינו, אבל חייבים להודות שמה שקורה בחודשים האחרונים בשוק ההון מזכיר מאוד הימורים. גם המשקיעים המתוחכמים לא בהכרח מתמקדים בהצלחת החברה בטווח הארוך, אלא רק צריכים לוודא שהמחיר שבו הם ימכרו את המניה יהיה גבוה מהמחיר שבו הם קונים אותה.

לצורך העניין, אם השקעתם בחברה במחיר מנופח, תוודאו שאתם מצליחים לצאת לפני שהבלוף מתגלה.

יש קשר בין משקיעי רובין הוד למשקיעים המוסדיים - לאחר שהמשקיעים הצעירים מנפחים את מחיר המניה, חברות רבות מנצלות זאת לגיוסי הון מהמשקיעים המוסדיים, שמאמינים כי יהיה מי שימשיך לנפח את המניה והם לא יפסידו מכך.

בשנים האחרונות המשקיעים בשוק ההון היו יחסית בצד הרציונלי, בעוד שההשקעות בסטארט-אפים היו בשוויים מנופחים. לכן, חברות לא מיהרו לבצע הנפקה - הן ידעו שלא יצליחו לגייס בשווי גבוה. הקורונה הובילה להזרמת סכומי עתק לשוק ההון ולהסטת כספים מענפים שנפגעו מהמשבר אל תעשיית ההיי-טק, וניפחו את שוק המניות. לא במקרה מדדי המניות נמצאים בשיא דווקא בתקופה של משבר עולמי.

>> לקבלת הסיכום השבועי במייל

במידה רבה, זהו חבל ההצלה של משקיעי ההון סיכון. חברות שבמשך שנים לא הצליחו לסדר למשקיעים שלהן מפגש מספיק רווחי עם הכסף מצליחות לעשות זאת כעת. חלק מזה נובע מכך שהקורונה היטיבה עם עסקיהן של חברות ההיי-טק, אבל לצד זאת, המכפילים עלו דרמטית. 

כל זה משפיע גם על השוק הפרטי. מי שחושב שחגיגת חדי הקרן בחודשים האחרונים לא קשורה לכך מספר לעצמו סיפור. זה אולי טוב לתעשיית ההיי-טק בטווח הקצר, אבל השאלה היא מתי החגיגה תיגמר, ואם החברות יצדיקו את השווי שלהן עד שהמשקיעים יצטרכו לממש את ההשקעה. זה לא יהיה קל.

קראו בהמשך על שלושת הסטארט-אפים שהצטרפו השבוע למועדון חדי הקרן.

המהלך המפתיע של טאבולה: מוכרת בזול וקונה ביוקר

חברת טאבולה הודיעה השבוע על כניסה לוול סטריט באמצעות מיזוג עם חברת הספאק של ION. המיזוג מתבצע לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר (אחרי הכסף). מכיוון שזאת לא הנפקה רגילה (IPO), טאבולה לא צריכה לפרסם תשקיף מלא, אבל כן פרסמה נתונים כספיים. החברה תגייס 389 מיליון דולר (בניכוי העמלות והוצאות העמלה), ו-100 מיליון דולר נוספים ישמשו לרכישת מניות מבעלי מניות קיימים. לכתבה המלאה על המיזוג.

לאחר המיזוג יהיו לטאבולה 600 מיליון דולר בקופה, וכבר עכשיו היא עידכנה את המשקיעים שהיא מתכננת לבצע רכישה עצמית (ביי-באק) של מניות בסכום של עד 150 מיליון דולר. ביי-באק זו שיטה מקובלת בוול סטריט להשתמש בכסף שיש לחברות בקופה כדי לדחוף את מחיר המניה למעלה באמצעות צמצום מספר המניות של החברה. המשקיעים בארה"ב מעדיפים את החלופה של ביי-באק על פני חלוקת דיווידנד, אפשרות שמחייבת אותם לשלם מס באופן מיידי (ולא רק עם מימוש המניה).

עם זאת, הביי-באק מעלה תהיות אם לחברות אין משהו טוב יותר לעשות עם הכסף שלהן, כמו לבצע רכישה או להשקיע בפיתוחים חדשניים. מילא חברות שקופות המזומנים שלהן תפוחות, אבל למה חברה שמגייסת כסף ומנפיקה מניות חדשות, צריכה להשתמש באותו כסף כדי לעשות את המהלך ההפוך? לצורך העניין, החברה היתה יכולה לגייס 150 מיליון דולר פחות. 

אחד ההסברים האפשריים הוא שמדובר בסוג של סקנדרי נוסף - כלומר תהיה לבעלי המניות הקיימים של החברה (בהם העובדים) אפשרות למכור את המניות גם בחצי השנה שלאחר המיזוג, שבה אסור להם למכור את המניות שלהם בשוק, אבל מותר להם למכור מניות בעסקות מסודרות.

לצד זאת, המשקיעים החדשים העדיפו ככל הנראה להיכנס להשקעה בחברה בסכומי כסף גדולים יותר מאלה שהחברה היתה זקוקה להם. אותם משקיעים גם ייהנו מכך שהחברה תדחוף את המניה. אולם המהלך הזה עדיין לא סביר מבחינה פיננסית - בהנחה שמנהלי החברה מאמינים כי המניה שלה תעלה, אז מה שיקרה זה שהחברה תמכור מניות במחיר נמוך (באמצעות הנפקת המניות החדשות) ואז תרכוש אותן במחיר גבוה. ומי ישלם את המחיר? בעלי המניות מהציבור. 

למקרה שפיספסתם

המחקר שמצא: למי יש סיכוי גדול יותר להקים סטארט-אפ ואיך משפיעה השכלת ההורים על הסיכוי לעבוד בהיי-טק? (רותי לוי ועמרי זרחוביץ'). לכתבה המלאה.

פרופ' יעקב זיו, האיש שבזכותו אנחנו שולחים תמונות. באופן מפתיע, הוא לא הרוויח מזה כסף (רותי לוי). לכתבה המלאה.

ילדות לומדות מהבית בתקופת הסגר השניצילום: אייל טואג

יוצאים ממדינת תל אביב: האם משבר הקורונה יכול להיות ההזדמנות של הפריפריה? (גילי מלניצקי ועמרי זרחוביץ'). לכתבה המלאה.

גם השנה: רשות החדשנות מקפיאה מענקים חדשים בגלל היעדר תקציב (עמרי זרחוביץ'). לידיעה המלאה.

סובלים בזום: התלמידים מדווחים על דיכאונות; ההורים על פגיעה בהישגים (רפאלה גויכמן וליאור דטל). לכתבה המלאה.

פבריק הישראלית תקים מרכזי ליקוט אוטומטיים עבור הענקית וולמארט (עמרי זרחוביץ'). לידיעה המלאה.

מנכ"ל יוניקורן: "אנחנו לא רושמים צ'ק שמן לחברות בשלבים מוקדמים, אלא מלווים אותן" (יוסף חרש). לכתבה המלאה.

לא התרשמה מטראמפ: טיקטוק הכפילה את הכנסותיה ב-2020 (בלומברג). לכתבה המלאה.

מה עם הענקיות

"בית המשפט העליון של פייסבוק": החבורה הסודית שחורצת גורלות (ניו יורק טיימס). לכתבה המלאה.

מנפצות שיאים ותחזיות - אך חוששות מהעתיד: מה ניתן ללמוד מהדוחות של ענקיות האינטרנט? (דפנה מאור ונמרוד הלפרן). לכתבה המלאה.

ג'ק מא נכנע: הופך את אנט לחברה בפיקוח הבנק המרכזי של סין (סוכנויות הידיעות). לידיעה המלאה.

תזוזות ומינויים

עדי גוזס מונתה כשותפה בקרן ההון סיכון אנטרי קפיטל.

לאן זורם הכסף

בדרך לבורסה:

  • בעקבות סולאראדג': טיגו מתכננת הנפקה בנאסד"ק לפי חצי מיליארד דולר לפחות (יורם גביזון). לידיעה המלאה
  • להפוך מכונות לחכמות: רייזור לאבס מתכננת הנפקה בבורסה בת"א לפי שווי של 120 מיליון דולר (שלי אפלברג). לידיעה המלאה

אקזיט:

  • חברת דריו הלת' הישראלית גייסה 70 מיליון דולר בהנפקה פרטית. הסכום ישמש בין השאר את חברת אפרייט (Upright), שמייצרת חיישן שנצמד לגב, לומד את המשתמש ויכול לאמן אותו ביציבה נכונה. אפרייט הוקמה ב-2014 על ידי עודד כהן אורי פרוהוף וגייסה במהלך השנים 17 מיליון דולר, בין השאר מקרן ורטקס. כעת נמכרת החברה תמורת 29 מיליון דולר במניות ו-1.5 מיליון דולר במזומן. דריו הלת' הישראלית, הפועלת בתחום שירותי בריאות דיגיטליים, נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 211 מיליון דולר. (שלי אפלברג). לידיעה המלאה.

גיוסי הון:

  • חברת התשלומים מליו (Melio) הודיעה על גיוס של 110 מיליון דולר לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר (לפני הכסף). עד כה גייסה החברה 256 מיליון דולר. החברה הוקמה לפני קרוב לשלוש שנים על ידי מתן בר, אילן אטיאס וזיו פז. את סבב הגיוס הובילו קרן Coatue והשתתפו בו קרנות נוספות כמו בסמר, ג'נרל קטליסט, קרן אלף וסיילספורס ונצ'רס. מליו פיתחה פלטפורמה דיגיטלית המאפשרת לעסקים קטנים לשלם לספקים שלהם (אמיתי זיו). לידיעה המלאה.
  • חברת דרייבנטס, שמפתחת פתרון תוכנה שיחליף את רשתות התקשורת הקיימות, גייסה 208 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 325 מיליון דולר). סבב הגיוס היה לפי שווי של יותר ממיליארד דולר והוא גם כלל מרכיב סקנדרי, שבו מכרו עובדים מניות ב-20 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2015 על ידי עידו סוסן והלל קוברינסקי. את הסבב הובילה קרן D1 Capital Partners והשתתפו בו גם הקרנות פיטנגו ובסמר, שהשקיעו בחברה בעבר (רותי לוי). לידיעה המלאה
  • הקרנות סיילספורס ונצ'רס, אינסייט פרטנרס ו-Sapphire Ventures הובילו השקעה של 167 מיליון דולר בחברת OwnBackup, שמפתחת פתרונות גיבוי. הסבב בוצע לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר (אחרי הכסף), ורוב הכסף נכנס לקופת החברה. חברת OwnBackup הוקמה ב-2015 על ידי אריאל ברקמן, אורי ינקילב וסם גוטמן, וכן שני מייסדים נוספים - ערן כהן ודניאל גרשוני - שעזבו את החברה בשלב מוקדם. בסבב השתתפו גם המשקיעים הקיימים, הקרנות ורטקס, אינוביישן אנדבורס ו-Oryzn Capital. (עמרי זרחוביץ'). לידיעה המלאה
  • הסטארט-אפ ראן.אי.איי (RUN:AI), שיצר פתרון תוכנה להאצת תהליכי הפיתוח של פיתוחים מבוססי למידה עמוקה, השלים גיוס של 30 מיליון דולר (בסך הכל גייס 43 מיליון דולר). הסטארט-אפ הוקם ב-2018 על ידי עמרי גלר וד"ר רונן דר. את סבב הגיוס הובילה קרן אינסייט והשתתפו בו גם המשקיעים הקודמים בחברה, הקרנות S Capital ו-TLV פרטנרס. (רותי לוי). לידיעה המלאה
  • ענקית התרופת באייר (Bayer) הובילה השקעה של 40 מיליון דולר בסטארט-אפ אוקו (Ukko) שמפתח פתרונות לאלרגיות ורגישויות למזון באמצעות בינה מלאכותית והנדסת חלבונים. אוקו הוקמה ב-2016 על ידי ענת בינור וינאי עופרן. בסבב השתתפו משקיעים כמו Continental Grain Company; PeakBridge Ventures; Skyviews LifeScience ו-Fall Line Capital, לצד המשקיעים הקיימים בחברה - קושלה ונצ'רס, טיים ונצ'רס של מנכ"ל סיילספורס מארק בניוף, ואינוביישן אנדוורס. (רותי לוי). לידיעה המלאה
  • הסטארט-אפ ארמו (Armo), שמפתח טכנולוגיה לאבטחת אפליקציות בענן, גייס 4.5 מיליון דולר מקרן פיטנגו פירסט. החברה הוקמה ב-2018 על ידי שאולי רוזן, לאוניד סנדלר, בנימין הירשברג. 

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker