השבוע בטקניישן |

היזמים שחושבים שצריך לפרק את פייסבוק, והשכר המופרז של מנכ"ל פלייטיקה

כתבות ותובנות מהשבוע שחלף, עבור קוראי ההיי-טק של TheMarker

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל

הענקיות הופכות את העולם למקום טוב יותר? בתעשייה כבר לא בטוחים

מארק צוקרברג, המנכ"ל והיזם הדומיננטי של פייסבוק, הוא אחד האנשים הכי משפיעים בעולם. הוא מוביל את הרשתות החברתיות הכי חזקות ואת אפליקציית המסרים הכי פופולרית. ההשפעה הזאת מיתרגמת כמובן להרבה מאוד כסף וצוקרברג הוא האיש החמישי הכי עשיר בעולם.

פייסבוק, יותר מענקיות הטכנולוגיה האחרות, היא גם בעלת השפעה גדולה על הפוליטיקה. האלגוריתם השנוי במחלוקת שלה יכול להוביל להתפשטות דעות ועמדות מסוימות, וכך לקדם את הפוליטיקאים שתומכים בהם. כל החלטה של פייסבוק, האם לעשות שינויים באלגוריתם או במדיניות המשתמשים, יכולה לשנות את האיזון בין דעות מנוגדות, למשל בפוליטיקה או ביחס לקורונה. מזה שואבים פייסבוק וצוקרברג את כוחם.

מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברגצילום: Erin Scott/רויטרס

כדי לוודא שכוחם לא ייחלש, צוקרברג נוהג לערוך סקרים בארה"ב, שבודקים איך החברה, בכירים בה וכמובן הוא עצמו נתפשים בציבור. הוא מפחד מסנטימנט שלילי שיפגע בצמיחה של הרשת החברתית, אבל לא פחות חשוב מכך - יוביל לנקיטת צעדים כלפיה. פייסבוק נחשבה במשך שנים לחברה שהופכת את העולם לטוב יותר, מחברת בין אנשים ותורמת לדמוקרטיה אולם בשנים האחרונות הבעיות סביבה התחילו להתבהר - מההשפעה שלה על הקצנת השיח הציבורי, הקושי שלה לבלום פרסום תכנים בעייתיים, והדורסנות שלה במניעת תחרות.

צוקרברג בוודאי לא אהב את הביקורת השלילית שחטפה וואטסאפ בשבוע האחרון על שינוי המדיניות שלה. גם עדי סופר-תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, הגיבה לביקורות וכינתה אותן "תיאוריות קונספירציה". הביקורות האלו אף גרמו למבול הורדות של אפליקציית סיגנל בעולם, וגם בישראל ההורדות זינקו מאפס ל-17 אלף הורדות ביום (לכתבה המלאה, רותי לוי). ולמי שלא מעודכן - מה הבעיה עם ענייני הפרטיות של וואטסאפ ומה ניתן לעשות? (לכתבה המלאה, אמיתי זיו ורותי לוי).

לא פחות מהסערה הנקודתית סביב וואטסאפ, צוקרברג בוודאי לא היה אוהב לראות את ממצאי הסקר שערכה קרן ההון סיכון NFX בקרב 526 יזמים ומשקיעים ברחבי העולם. 54% מהיזמים ו-37% מהמשקיעים סבורים כי צריך לפרק את פייסבוק, שמורכבת היום מפייסבוק עצמה, אינסטגרם ו-וואטסאפ, פוטנציאל חסר תקדים של היכרות עם המשתמשים והעברת מידע בין שלוש האפליקציות. צוקרברג פעל למיזוג של האפליקציות כדי להקשות על פיצול החברה, אך רק הגדיל את הביקורת עליה (לידיעה המלאה, אמיתי זיו)

פייסבוק אמנם סופגת יותר ביקורת משאר הענקיות אבל היא לא לבד - 38% מהיזמים ו-25% מהמשקיעים השיבו כי לענקיות הטכנולוגיה יש השפעה חברתית שלילית ושהן פוגעות בחדשנות. צריך להבדיל, הביקורת על פייסבוק נוגעת לענייני בלימת תחרות והגבלים עסקיים, ואילו השאלה הכללית על הענקיות נוגעת לביקורת על השפעות שליליות באופן כללי.

הנתונים האלו משקפים את התהליך שעוברת תעשיית ההיי-טק, גם אם באופן חלקי. באופן כללי, בתעשייה נוהגים להאדיר את החברות הגדולות ולתפוש אותן ככאלה שבאמת משפרות את העולם. ביקורת עליהן נתפשת לא פעם כאנטי-חדשנות. העובדה כי מעל 50% מהיזמים מבינים כי העוצמה של פייסבוק בעייתית וכי קרוב ל-40% מהם מבינים שלענקיות יש השפעות שליליות היא די מדהימה. ניתן להעריך כי רובם מאמינים בשוק חופשי ודווקא מתוך התפישות האלו הם מבינים כי מה שנוצר בתעשיית ההיי-טק פוגע ביכולת להתחרות באופן אמיתי וכי לא כל דבר שנחשב לקדמה טכנולוגית מיטיב בסופו של דבר עם הצרכנים והחברה (Society).

מאיפה נובע הפער בין יזמים למשקיעים? זאת שאלה טובה. יזמים בדרך כלל מתמקדים בחברה שלהם ובהצלחה שלה, לעתים הם חסרי ניסיון ולא מן הנמנע כי הנושא של בלימת תחרות נראה להם קריטי מכיוון שהוא שעשוי לפגוע גם בהם. משקיעים מחזיקים בפורטפוליו חברות, הם יותר מנוסים ואולי גם רגילים לבעיות של התעשייה, הביצים שלהם לא מפוזרות בסל אחד ורבים מהם מנסים מראש להימנע מהשקעה בחברה שאחת הענקיות יכולה לפגוע בה בקלות. המשקיעים הם גם אחד הכוחות המניעים של התעשייה בגלל ההשפעה הרבה שלהם (באמצעות כספם). 

מנכ"ל פלייטיקה, רוברט אנטוקולצילום: אוהד רומנו

יציאה נגד ענקיות הטכנולוגיה היא לא פשוטה, בטח מהצד של המשקיעים. הענקיות הן חיות מורכבות שיודעות לקחת חלק בתעשיית הסטארט-אפים, דרך השקעות, שיתופי פעולה והיותן רוכשות פוטנציאליות, לצד היותן כוח שיכול לפגוע בהן בכל רגע. לא פעם המשקיעים מסתובבים באותם מעגלים של גורמים בצד של הענקיות, נפגשים בשני צידי העסקה ונעזרים זה בזה כשהם בוחנים השקעות ושיתופי פעולה. ואולם הניסיון וההיכרות של המשקיעים, מצד אחד עם הטכנולוגיה ומצד שני עם העולם העסקי, היו יכולים להפוך אותם להיות אלה שמובילים את השינוי - ולא להיות בצד שמשמר את הבעיה.

פלייטיקה מציגה: מענק אסטרונומי למנכ"ל - על חשבון הציבור

חברת פלייטיקה השלימה את ההנפקה ותחל להיסחר היום בנאסד"ק לפי שווי של 11 מיליארד דולר, יותר מהשווי אליו כיוונה החברה בתחילת השבוע (כ-9 מיליארד דולר). הנפקה של חברה ישראלית* נחשבת בתעשיית ההייטק למאורע משמח - שילוב של הוכחה נוספת לגאונות הישראלית וליכולת של התעשייה לייצר גם חברות גדולות (ולא רק אקזיטים מהירים).

הנפקה מלווה בתשקיפים, אותם מסמכים שמאפשרים להיחשף לתוצאות של החברה, לאופן שבו היא מציגה את עצמה, לסיכונים שלה, לשיטת התגמול שלה ולתביעות נגדה. לפעמים עולים סימני שאלות לגבי הביצועים העסקיים של אותן חברות, במקרה של פלייטיקה הסיפור הוא אחר.

בתשקיף שפירסמה החברה מופיע תגמול מניות אסטרונומי שקיבל מנכ"ל פלייטיקה רוברט אנטוקול - 335 מיליון דולר, מתוכם 310 מיליון דולר בתגמול מבוסס מניות. לשם השוואה, מנכ"ל נייס ברק עילם קיבל בשנים 2014-2019 תגמול כולל של 40 מיליון דולר. זהו כמובן לא סכום נמוך אבל עילם לקח את נייס משווי של 2.6 מיליארד דולר לשווי של 17 מיליארד דולר, וחלק גדול מהתגמול שהוא קיבל במניות נהנה כמובן מעליית ערך גבוהה. 

משרדי פלייטיקהצילום: עופר וקנין

הסיבה שאנטוקול קיבל כעת את התגמול מבוסס מניות היא שעד היום לא היה לו תגמול כזה. כלומר, מלבד האחוזים הבודדים שהיו לו בחברה, לא היה עוד רכיב שקשר בין השכר שלו להצלחת החברה. זה כמובן לא מנע ממנו לקבל בונוס של 17.5 מיליון דולר ב-2019. התגמול החריג שאנטוקול קיבל אמור לפצות על אותן אופציות שהוא לא קיבל עד כה. מתן אופציות שוטף למנהלים מאפשר להם לממש מפעם לפעם מניות מבלי לפגוע באחזקה שלהם. 

עיסוק בשכר של אנשים מנהלים נתפס תמיד כאקט רכילותי, ובטח עדיף שמי שיקבל שכר גבוה אלו מנכ"לים שמצליחים להצמיח את החברות שלהם. אולם אי אפשר להתעלם מכך שהתגמול הזה ניתן דווקא לפני ההנפקה. המשמעות של תגמול כזה היא דילול עתידי של בעלי המניות, אמנם גם דילול של בעלת השליטה הסינית אבל גם של בעלי המניות מהציבור. זה נכון שמתן אופציות לבכירים בחברה היא דבר מקובל אבל אם לא היה דחוף לבכירים לקשור בין הצלחת החברה לשכר שלהם עד כה, למה דווקא עכשיו? 

נקודה נוספת שהופיעה בדוחות עוסקת בפשרה משפטית אליה הגיעה החברה לפני כמה חודשים ובגינה שילמה סכום של 38 מיליון דולר (הפשרה ממתינה לאישור בית המשפט). באפריל 2018 הוגשה נגד פלייטיקה והבעלים הקודמים שלה, סיזרס אינטראקטיב, תביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי הפדרלי בוושינגטון (שון ווילסון ואחרים). בתביעה נטען כי חלק מהמשחקים הפופולריים של החברה - בהם סלוטומניה, האוס אוף פאן, ווגאס דאון-טאון סלוטס וסיזרס סלוטס, המדמים מכונות מזל, אך קרויים "משחקי קזינו חברתיים" - מפרים את חוקי המדינה. החוקים הרלוונטיים הם חוק ההימורים, חוקי הגנת הצרכן וחוק עשיית עושר ולא במשפט. פלייטיקה אף התבקשה בתביעה לחדול מלהפעיל את משחקיה במדינת וושינגטון. 

* פלייטיקה היא לא בדיוק חברה ישראלית. היא צמחה בישראל, 850 מתוך 3,700 עובדיה הם ישראלים וחברי ההנהלה הם ישראלים, אך כשאנחנו מסתכלים על הנפקה אנחנו גם רוצים לדעת מי מרוויח ממנה. טרום ההנפקה, 97% מהמניות הן בידי חברה סינית. בידי המנהלים והעובדים לא היו כאמור אופציות שיאפשרו להם ליהנות מהנפקה.

הקנצלרית אנגלה מרקל ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "הקנצלרית רואה את סגירת החשבון של הנשיא בעייתית"צילום: KEVIN LAMARQUE/רויטרס

לכתבה המלאה

למקרה שפספסתם

העולם סער בשבוע האחרון אחרי שטוויטר סגרה את החשבון של טראמפ ואמזון, Airbnb וחברות נוספות - כולל חברה ישראלית אחת - ניסו לחסום שירותים מהימין הקיצוני. ניתוח מקיף של דפנה מאור: האם מותר להחרים אנשים רק כי הם ימנים קיצוניים - והאם מרקל צבועה? לכתבה המלאה.

בלי העדפה מתקנת: פי שניים סטודנטים ערבים בחוגי ההיי־טק באוניברסיטת תל אביב (רותי לוי). לכתבה המלאה.

אינטל מינתה לתפקיד המנכ"ל את פט גלסינגר, מנכ"ל חברת VMWare. זאת ההחלטה הדרמטית שעומדת לפתחו (עמרי זרחוביץ'). לפרשנות המלאה.

בלי אוזניות ובלי להפריע לשכנים: האם הסטארט-אפ נובתו יצליח לשנות את שוק האודיו? (שגיא כהן). לכתבה המלאה.

מקאפי סוגרת את מרכז הפיתוח הישראלי - עשרות יפוטרו (אמיתי זיו). לידיעה המלאה.

גיבור "מכונת הכסף", מייקל ברי, צופה מפולת של טסלה: "גם השורט הקודם שלי גדל וגדל" (נמרוד הלפרן). לכתבה המלאה.

מלחמה של 90 מיליארד דולר על תדרי 5G: למה הם כל כך נחשקים בארה"ב? (אקונומיסט). לכתבה המלאה.

מי תהיה נטפליקס של הפודקאסטים? הקרב מתחמם (אקונומיסט). לכתבה המלאה.

בשל הקורונה: עובדי BBC חויבו לענוד זמזם אלקטרוני שמתריע על אי-שמירת מרחק (בלומברג). לכתבה המלאה.

חדשנות בעולם האמיתי

הפועלים בוחן הקמת בנק דיגיטלי באמצעות ביט - ומעורר דאגה בשוק (מיכאל רוכוורגר). לכתבה המלאה.

בניו יורק יש מיליון בניינים מזהמים. פרויקט פורץ דרך מנסה לשנות זאת (ניו יורק טיימס). לכתבה המלאה.

נטלי פורטמן צילום: Evan Agostini/אי־פי

הסטארט-אפ הטבעוני של נטלי פורטמן בדרך לגיוס של מיליארד דולר בהנפקה (סוכנויות הידיעות). לכתבה המלאה.

מיני אקזיט

יונתן קולבר מימש בשנה האחרונה מניות פייבר בשווי מוערך של 117 מיליון דולר (לא ידוע לפי איזה מחיר מניה בוצעו העסקאות ולכן החישוב מתבסס על מחיר המניה הממוצע מסוף פברואר - 101 דולר).

חברת למונייד גייסה כ-850 מיליון דולר, מתוכם כ-570 מיליון דולר זרמו לקופת החברה והשאר לכיסם של בעלי מניות ומשקיעים שהחליטו למכור מניות. מייסד ומנכ"ל החברה דניאל שרייבר מכר מניות ב-53 מיליון דולר,

חברת הביטוח הראל מכרה מניות ב-81 מיליון דולר ואילו ג'נרל קטליסט מכרה מניות ב-91 מיליון דולר.

בדרך לבורסה

לאן זורם הכסף?

"יכולים לשים צ'ק של 20 מיליון דולר": קרן גלילות החליטה להתרחב להשקעות צמיחה והקימו קרן שמגייסת 170 מיליון דולר. לצורך כך הם גם צירפו כשותף את ליאור ליטבק, לשעבר ב-M12, קרן ההון סיכון של מיקרוסופט. לידיעה המלאה.

מייקל בריצילום: בלומברג

חברת הפינטק ראפיד (Rapyd), המפתחת רשת להעברת תשלומים בינלאומיים, גייסה 300 מיליון דולר לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר (לאחר הכסף). במסגרת סבב הגיוס, מכרו מנהלים, עובדים ומשקיעים משלבים מוקדמים בחברה מניות בהיקף של 100 מיליון דולר (סקנדרי). ראפיד הוקמה ב-2015 על ידי אריק שטילמן, ארקדי קרפמן ועומר פריאל, והיא גייסה מאז 480 מיליון דולר, כולל הסבב הנוכחי. את סבב הגיוס הובילה קרן ההון סיכון Coatue והשתתפו בו משקיעים חדשים כמו ספארק קפיטל, Avid Ventures, FJ Labs ו- Latitude, לצד משקיעים קיימים כמו טייגר גלובל, טארגט גלובל, אנטרה קפיטל ועוד. לידיעה המלאה.

חברת הסייבר וידו (Vdoo) מגייסת עוד 25 מיליון דולר, וכך מרחיבה את סבב הגיוס השני שלה ל-57 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה 70 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2017 על ידי היזמים הסדרתיים נתנאל דוידי ואורי אלטר, שאליהם חבר אסף קרס. את סבב הגיוס הובילה קרן קומרה והשתתפו בו גם ורייזון ונצ'רס והמשקיעים הקיימים, דל קפיטל, GGV קפיטל, 83North ועוד. החברה פועלת בתחום האבטחה של האינטרנט של הדברים (IoT), ומתמקדת בשיפור האבטחה במוצרים עצמם. לידיעה המלאה.

חברת קרביין (לשעבר ריפורטי), שבונה תשתיות חירום למדינות, הודיעה על גיוס של 25 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 53 מיליון דולר עד כה). החברה הוקמה ב-2015 על ידי אמיר אליחי, יוני יוטסון' אלכס דיזנגוף וליטל לשם (שכבר לא מחזיקה בתפקיד פעיל בחברה). את סבב הגיוס הובילה קרן Hanaco והשתתפו בו גם קרנות כמו Elsted קפיטל ו-FinTLV. שווי החברה בגיוס הוא יותר מ-100 מיליון דולר (לפני הכסף). לידיעה המלאה

חברת Swimm, שמאפשרת לשתף מידע על קוד המקור באמצעות מסמכים חכמים, גייסה 5.7 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2019 על ידי אורן טולדנו, עומר רוזנבאום, תום אחי דרור וגלעד נבות. את סבב הגיוס הובילה קרן פיטנגו והשתתפו בו גם Tau Ventures, פאנדפייר, Axon Ventures וכמה משקיעים פרטיים.

חברת Openbase, שעוזרת למפתחים לבחור מבין מליוני חבילות קוד פתוח, גייסה 3.7 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2019 בסן פרנסיסקו על ידי ליאור גרוסמן, ובין המשקיעים בה נמנים זאב ונצ'רס של אורן זאב, Y Combinator, מנכ"ל Yelp ג'רמי סטופלמן, עידו יבלונקה ועוד.

מינויים ותזוזות

יאיר שוהם, מנהל הפעילות של אינטל קפיטל, החליט לעזוב את התפקיד לאחר יותר משמונה שנים בקרן. לידיעה המלאה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker