"יכולים לשים צ'ק של 20 מיליון דולר": משקיעי סייבר סבורים שהשוק משתנה דרמטית

קרן גלילות, שמתמחה בהשקעות בשלבים מוקדמים, החליטה להקים קרן צמיחה והיא קרובה להשלים גיוס של 170 מיליון דולר

עמרי זרחוביץ'
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
השותפים בקרן ההון סיכון גלילות. קובי סמבורסקי (ימין), ליאור ליטבק, נופר עמיקם ואריק קליינשטיין
השותפים בקרן ההון סיכון גלילות. קובי סמבורסקי (ימין), ליאור ליטבק, נופר עמיקם ואריק קליינשטייןצילום: בן יצחקי

שוק הסייבר, כמו רוב תעשיית הטכנולוגיה, עבר בתקופת הקורונה רכבת הרים - משיתוק וסימני שאלה לגבי היכולת להמשיך למכור פתרונות אבטחה מרחוק, להבנה כי התקופה הנוכחית היא כר פורה למתקפות סייבר ועד גידול בהשקעות ועלייה ברמות השווי. "זאת היתה שנה מאוד פורה בשבילנו", מספר אריק קליינשטיין, שותף מייסד בקרן ההון סיכון גלילות.

הקרן הוקמה לפני כעשור, מתמחה בהשקעות בשלבים מוקדמים, ונחשבת לקרן עם ביצועים טובים. כעת רוצים בגלילות לנצל את התבגרות תעשיית הסייבר והם מקימים קרן שמתמחה בהשקעה בחברות צמיחה, שהיקפה מתוכנן להיות 170 מיליון דולר. בקרן סירבו לנקוב בסכום שגייסו עד כה, אך ציינו כי הרוב הגדול של הכסף גויס וכי הם לקראת השלמתו. זו הקרן החמישית של גלילות ובסך הכל היא מנהלת 500 מיליון דולר.

קרן הצמיחה של גלילות, שנקראת "גלילות פלוס", תנוהל על ידי ליאור ליטבק, שהצטרף כשותף-מנהל בקרן. ליטבק שימש בתפקידו האחרון כשותף בקרן M12, זרוע הון הסיכון של מיקרוסופט, דרכה השקיע בכ-20 חברות בישראל ובחו"ל, מתוכן למעלה מ-12 בשלבי צמיחה מוקדמת. נופר עמיקם, שנהפכה לפני כשנה לשותפה בקרן, תמשיך להתמקד בהשקעות בשלבים מוקדמים, ולפי גלילות, "היא תתרום לקרן החדשה מהידע והניסיון הרחב שלה בהשקעה ועזרה לחברות הזנק".

השקעה בחברות בשלבים מוקדמים והשקעה בחברות צמיחה הן שונות. בחברות בשלבים מוקדמים יש דגש על הצוות, הרעיון הטכנולוגי והערכות לגבי הצורך הקיים, השוק והיכולת לחדור אליו, ואילו בחברות צמיחה כבר ניתן לבחון את ביצועי החברה ולשפוט על פיהם. בהשקעות בשלבים מאוחרים יש חשיבות גדולה יותר לשווי בעסקה כחלק מהניסיון להשיג תשואה גבוהה.

קובי סמבורסקי, שהקים עם קליינשטיין את הקרן, מסביר כי "בגלל ההבדלים לא מיהרנו להקים קרן כזאת לפני ארבע-חמש שנים. היום אנחנו מרגישים מאוד בנוח. גם כי עשינו את זה בהצלחה בסקייל קטן, גודלה של הקרן שהקמנו הוא 20 מיליון דולר, וגם בגלל ההצטרפות של ליאור. אנחנו מאמינים שיש מקום לקרן שמתמחה בתחום ה-B2B (טכנולוגיה שמיועדת לעסקים), וספציפית בתחום הסייבר והבינה המלאכותית. בנינו במשך עשור רשת של קרוב ל-1,000 מנהלים בחברות מובילות שאנחנו יכולים להתייעץ איתם. יש לנו צוות שעוזר לסטארט-אפים במכירות, בגיוס כוח אדם ובחיבור לשותפים.

2020 היתה שנת העבודה מהבית, שהביאה עימה גם עלייה במתקפות הסייבר וכתוצאה מכך עלייה בביקוש לאבטחת סייברצילום: Kacper Pempel / REUTERS

"מצד אחד השוק מאוד חזק ומצד שני הוא מאתגר. אנחנו מתחילים לראות תופעה של היפרדות בין החברות שמובילות את הקטגוריה לחברות שנמצאות מאחור. החלטנו ברמת האסטרטגיה להצטרף עד כמה שניתן לחברות המובילות בתחומן, גם אם המחיר גבוה יחסית. אנחנו גמישים ויכולים להוביל סיבובים ולשים צ'ק של 20 מיליון דולר או להצטרף למשקיעים אחרים ולהשקיע 5-4 מיליון דולר".

"הופתענו מהתחזקות הסייבר"

בשנים האחרונות הגיעו להבנה כי מנהלי אבטחת מידע בארגונים לא מסוגלים להתמודד עם שלל פתרונות אבטחה, שרבים מהם הם פיצ'רים שהיו יכולים להתכנס תחת חברה אחת. בגלילות מסבירים כי חלו בשנים אלה שינויים שגם הם לא צפו. סמבורסקי מסביר כי "אם היית שואל אותנו לפני עשר שנים, היינו אומרים שהגל של הסייבר יימשך 7-6 שנים. לא היינו מניחים שהוא יהיה כל כך חזק גם ב-2021. הסייבר מתחזק ומפתיע אותנו בעוצמות שלו, גם כי התוקפים ישבו בשנה האחרונה בבית וחיפשו מה לעשות. מה שיותר חשוב זה שהמהפכה של הענן וכמה מהפכות משנה גורמות לכך שצריך לייצר את כל האבטחה מחדש".

קליינשטיין מציין כי "צ'ק פוינט, למשל, בנתה את עצמה על הרשת הארגונית, אבל היא כבר מוטלת בספק. החשיבות של נקודות הקצה מאוד השתנתה בשנים האחרונות. אמנם צ'ק פוינט וחברות קיימות נוספות עושות התאמות, אבל יש פוטנציאל לבנות חברות ענקיות".

סמבורסקי וקליינשטיין נותנים שתי דוגמאות נוספות לשינוי שעובר עולם האבטחה: הראשונה, שילוב פתרונות אבטחה כבר בתהליך הפיתוח, דבר שמוביל לשינוי בלקוחות הקצה שמשתמשים בפתרונות הטכנולוגיים - ממנהלי אבטחת מידע של ארגונים למפתחים עצמם. הדבר גורם לכך שחברות ותיקות כמו פאלו אלטו וצ'ק פוינט כבר לא נהנות מיתרון בתהליך המכירה, וחברות צעירות יכולות ליהנות מכך.

דוגמה נוספת היא יצירה של תחומים נוספים, כמו תחום הרכב. קליינשטיין מסביר כי "עד לפני כמה שנים המכוניות לא היו מחוברות, והיום זה כמו רשת שמחברת את צי הרכב. פתאום נוצרה תעשייה שלא היתה קיימת. הסביבה של ה-IT מתקדמת בצורה מאוד מהירה. כשאנחנו היינו ילדים הפתרון אבטחה המתקדם ביותר ברכב היה חגורת בטיחות. היום יש כריות אוויר, מערכות שיודעות לזהות התנגשות ועוד. למנהלי אבטחת מידע אין בעיה לשלב עוד פיצ'רים, מבחינתם זאת עוד יכולת הגנתית ויעילה".

הזדמנות נוספת קיימת, לדברי השניים, בהשפעות של הקורונה על הפער בין חברות ישראליות לאמריקאיות. קליינשטיין מסביר כי "העבודה מרחוק צמצמה את הפער בין חברות ישראליות לאמריקאיות. הפער היחיד נשאר הבדלי השעות. אנחנו חושבים שהמכירות יישארו מרחוק כי אני לא רואה איך אנחנו חוזרים לעולם הישן. אנחנו נמשיך לנסוע ולהיפגש, אבל פחות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker