"מיליארדים קבורים": הסטארט-אפ שרוצה לשחרר את פיקדונות השוכרים

פיקדונות הדיירים בארה"ב מסתכמים במיליארדי דולרים בשנה - בעוד שהנזקים שאותם הם אמורים לבטח מהווים רק 15%-10% מהסכום ■ הסטארט-אפ אובליגו פיתח פתרון טכנולוגי פיננסי כדי לטפל בבעיה, וגייס לשם כך כבר 16.5 מיליון דולר

רותי לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עמרי (מימין) ורועי דור, מייסדי אובליגו
עמרי (מימין) ורועי דור, מייסדי אובליגוצילום: אובליגו

הרוב המכריע של הדיירים בארה"ב (87%) מתבקש לשלם דמי פיקדון (Security Deposit) בעת כניסה לדירה שכורה. מדובר בסכום שמסתכם במאות עד אלפי דולרים שיוצא מהחשבון של השוכר כדי לשפות את בעל הדירה במקרה של נזק עתידי. 

רועי דור, מנכ"ל ומייסד משותף של הסטארט-אפ אובליגו (Obligo) טוען כי מדובר במיליארדי דולרים ש"נקברים" שלא לצורך. הדייר, מצד אחד, נפרד מכסף שהוא צריך ולא יראה שנים ארוכות, שכן הוא יתבקש להפקיד פיקדון גם בדירות הבאות שהוא ישכור. בעל הבית, מצד שני, עומד תחת רגולציה מחמירה שאוסרת עליו לעשות שימוש בכסף אלא למטרה שלשמה הוא ניתן. 

גובה דמי הפיקדון נקבע, בין השאר, על ידי שקלול רמת הסיכון של הדיירים - לפי דירוג האשראי שלהם, עברם הפלילי והתעסוקתי. כלומר, הדיירים החלשים ביותר משלמים לרוב סכומים גבוהים יותר באופן יחסי - כסף שאף נחוץ יותר עבורם. 

אובליגו תז

ואם לא די בכך - יש גם לא מעט ביורוקרטיה שכרוכה בעניין: "בעל הדירה נדרש לפתוח חשבון על שם הדייר כדי להחזיק את הפיקדון, ולדווח לו מה עשה הכסף שישב בחשבון בכל שנה. ובתום השכירות הוא גם צריך לחפש אותו בכתובת החדשה שלו כדי להחזיר לו את הצ'ק בדואר", מסביר דור. "מיליארדי דולרים תקועים בצורת דמי פיקדון בכל שנה בארה"ב, בעוד הנזקים שאותם הם אמורים לבטח הם פסיק מזה – בין 15%-10% בלבד". 

אובליגו, הסטארט-אפ שהקים יחד עם אחיו עמרי, נוצר כדי לשחרר את הכספים הללו. הרעיון של אובליגו, בפשטות, הוא כי הדייר לא יוציא כסף מחשבונו עד שהוא לא יגרום לנזק שצריך לפצות עליו. והשאלה שצריך היה לפתור היא: כיצד משכנעים את בעלי הבית כי הכסף יעמוד לרשותם בעת הצורך?

האחים שאבו השראה ממודל בתי המלון. פיקדון במלון הוא למעשה הרשאת חיוב בכרטיס האשראי שאינה כרוכה בהעברת כספים בפועל. כרטיס האשראי מקצה חלק מהמסגרת של האורח לטובת המלון, ובמקרה שהוא עזב מבלי לשלם - המלון יחייב את חברת האשראי ויקבל את החוב במיידי. האורח, לעומת זאת, יוכל לבקש מחברת האשראי לסייע לו עם התשלום, למשל, בפריסה לתשלומים בקרדיט.

בית מוצע להשכרה בוושינגטון
בית מוצע להשכרה בתיווךצילום: Bloomberg

"מודל בתי המלון הוא מוצלח ומשרת את המטרה של שני הצדדים, אבל לא ניתן להשתמש בכרטיסי אשראי לתקופה כל כך ארוכה ובסכומים כל כך גבוהים שיחסמו את כל המסגרת", מסביר רועי. "לכן השתמשנו בטכנולוגיה חדשה יחסית של 'בנקאות פתוחה' (עדיין אינה נמצאת בשימוש בישראל) המאפשרת לפרטים לחבר אפליקציות צד שלישי לחשבונות הבנק שלהם. בזמן אמת אנחנו מסתכלים על חשבון הבנק של הדייר שרוצה להצטרף לשירות שלנו, ועושים פעולת חיתום קצרה (הערכת סיכונים; ר"ל) ומחליטים אם אנחנו רוצים להעניק לו את השירות ומסגרת האשראי שלנו. אם לבעל הדירה תהיה תביעה נגד הדייר – קו האשראי נכנס לשימוש, אובליגו משלמת לו מיידית, והדייר מחזיר לאובליגו את הכסף, ומקבל גמישות לפרוס לתשלומים". 

החברה פועלת במודל מכירה לעסקים (B2B2C) - היא מציעה את השירות ישירות למנהלי נכסים בעלי 200 דירות והם אלה שמאפשרים אותו לדיירים שלהם.

הקורונה מתמרצת את בעלי הבתים

היום (ד') דיווחה אובליגו כי השלימה גיוס של 13.5 מיליון דולר בהובלת קרן 10D, ועוד 2 מיליון דולר בחוב מוויולה קרדיט. בסבב הגיוס השתתפו גם משקיעי הסיד של החברה 83North ואנטריי קפיטל. עד כה, גייסה החברה 16.5 מיליון דולר באקוויטי (הון תמורת מניות) ועוד 4 מיליון דולר בחוב. המימון החדש יאפשר לחברה לגייס 10 עובדים נוספים לצוות של 22 עובדים שהיא מעסיקה בניו יורק ובישראל. 

שוק השכירות

לפי החברה, היא עובדת עם 100 בעלי נכסים, שמחזיקים ב-150 אלף דירות ב-23 מדינות בארה"ב. המודל הכלכלי שלה מבוסס בעיקר על תשלום דמי מינוי של 15-10 דולר בחודש מצד הדיירים. אולם לטענת החברה – יותר ויותר בעלי נכסים לוקחים על עצמם את מימון העלות הזאת כדי להפוך את דירותיהם לאטרקטיביות עבור השוכרים. הקורונה, לדבריהם, יצרה חולשה מסוימת בערים, בשל מעבר של שוכרים לפרברים. כך נוצר אצל בעלי הדירות אינטרס מוגבר להציע כלים שיקלו על ההתחייבות. 

"חלק מבעלי הנכסים שאנחנו עובדים איתם, מבקשים מאיתנו כבר את שירות הסקרינינג עבור הדיירים (בדיקת הנאותות על יכולת הדייר להחזיר תשלומים) כשהם עומדים לחתום איתם על חוזה", אומר רועי. 

למצוא שותף בארוחת הערב

את הסטארט-אפ הקימו האחים לפני שנתיים וחצי. "יש בינינו הפרש של כמעט שמונה שנים", אומר רועי. "כך שכשאני התגייסתי עמרי היה בן 10. אנחנו צוחקים שבשבועיים הראשונים של הסטארט-אפ דיברנו יותר ממה שדיברנו כל החיים". 

השוכרים

רועי שירת כטייס בחיל האוויר ולמד כלכלה ומנהל עסקים ולאחר מכן הקים עם חבריו לטייסת את הברים: אוורבוך, APT, ויקי כריסטינה, ובית הקפה אמיליה בתל אביב. הוא ממייסדי חברת ההתחדשות העירונית, אנשי העיר, כיום חברת בת של קבוצת רוטשטיין נדל"ן. 

על אחיו הוא אומר: "עמרי מחונן, ראיתי אותו כותב קוד מגיל שבע, הוא היה חוקר סייבר בצבא, למד בטכניון לתואר כפול בפיזיקה והנדסת חשמל וסיים ראשון במחזור. הוא עבד כמהנדס בגוגל ובפייסבוק בלונדון ובארה"ב ושם הוא הבין את הבעייתיות של הפיקדון בשוק השכירות. עד שהוא חיפש מייסד שותף כדי להקים סטארט-אפ ומצא אותו בארוחת הערב". 

למרות הניסיון הטכנולוגי, בסטארט-אפ עמרי משמש כסמנכ"ל התפעול ואת מרכז הפיתוח בארץ מובילים יפתח ברוך (הטכנולוג הראשי, CTO) ואור הררי (סמנכ"ל הפיתוח). "הם הגיעו ממש על ההתחלה, כתבו את כל הקוד. הם חלק מצוות ההקמה של החברה". 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker