דו"ח: המדינה מזניחה את מו"פ הבריאות - והציבור משלם מחיר כלכלי ובריאותי

הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי בתחום הבריאות הסתכם בפחות מ-1% מכלל הוצאות משרדי הממשלה על מו"פ אזרחי ■ "הממשלה צריכה להתערב במקומות שבהם השוק הפרטי לא מצליח לפעול לבדו"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לבורנטית עורכת מחקר ליצירת חיסון לקורונהצילום: ARND WIEGMANN/רויטרס

ישראל הגיעה למשבר הקורונה לאחר שהזניחה במשך שנים את ההשקעה במחקר ובפיתוח בתחום הבריאות - כך עולה מדו"ח ונייר עמדה של מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. לפי החוקרות שהכינו את המחקר ציפי בוכניק, רינת קליין וד"ר דפנה גץ, ההזנחה הזו היא אחד הגורמים למצב הנוכחי של מערכת הבריאות, וגם מביאה לאובדן ערך כלכלי ולבריחת רעיונות לחברות זרות.

החוקרות ניתחו נתונים של הלמ"ס ו-OECD הנוגעים להשקעה של המדינה במו"פ בתחום הבריאות בעשור האחרון - והגיעו לתמונת מצב מדאיגה ועגומה. לאורך העשור האחרון, הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי בתחום הבריאות הסתכמו בכל שנה בפחות מ-1% מכלל הוצאות משרדי הממשלה על מו"פ אזרחי.

הדו"ח מציג גם ירידה בהשקעה הממשלתית בתחום המחקר בבתי חולים. סך ההוצאות על מחקרים במימון מיוחד בבתי חולים כלליים הגיע ב-2017 ל-347 מיליון שקל, בהשוואה ל-431 מיליון קל בשנת 2012 - ירידה של 20% ב-5 שנים.

מאחר שתחום הבריאות עתיר סיכונים וארוך טווח, הוא לא זוכה להשקעות משמעותיות מהשוק הפרטי. "הממשלה צריכה להתערב במקומות שהשוק הפרטי לא מצליח לפעול לבדו", אומרות החוקרות. "בתחום הבריאות זה משמעותי מאוד. ההיי-טק מסתדר כי יש הרבה חדשנות והשקעות זרות. הצמיחה של ההיי-טק החלה בזכות התערבות ממשלתית בשנות ה-90 וזה מה שמינף את ההיי-טק. בבריאות אין לנו את זה. משרד הבריאות מקבל הרבה כסף, אפשר היה לצפות שחלק מתקציב הבריאות יילך על מו"פ בריאותי - זה לא קורה כמו במדינות אחרות", אומרות החוקרות.

גם ההשקעה שכן נעשית בתחום הבריאות, לטענתן, נעשית ללא שקיפות, אסטרטגיה ותכנון ארוך טווח. ישראל השיקה ב-2018 תוכנית לאומית לקידום תחום הבריאות הדיגיטלית כאמצעי לשיפור הבריאות וכמנוע צמיחה, עם תקציב של כ-900 מיליון שקל עד 2022. אך לפי החוקרות, טרם פורסם לאן הועבר הכסף וכיצד השתמשו בו.

הציבור מפסיד מהמצב גם כלכלית וגם בריאותית. ראשית, בעיה גדולה שנובעת מהיעדר ההשקעה במו"פ בריאותי, היא שממחקרים רפואיים מהאקדמיה מרוויחות בעיקר חברות תרופות זרות. "פארמה זה תחום עם סיכון גבוה ונדרשת השקעה גדולה. הרבה מהרעיונות הטובים הולכים ישירות לחברות תרופות בחו"ל, והמשק לא נהנה מפירות המחקר. אם היינו ממשיכים לפתח אצלנו, היינו מקבלים הרבה יותר כסף על רעיונות שנמכרים בטרם עת לחברות", אומרת ד"ר גץ.

שנית, החוקרות מאמינות שלהשקעה הדלה במו"פ בריאות יש השפעה על יכולת התמודדות עם מגיפת הקורונה. "המוכנות של מערכת הבריאות בכל המדינות תורמת לניהול מוצלח יותר של המשבר, מוכנות שמתבטאת הן בהשקעות הממשלתיות במערכת כולל מחקר רפואי. למרות שלא הוכח בוודאות כי ההשקעה הממשלתית במחקר לטווח ארוך היא שעזרה למדינות כמו פינלנד, נורבגיה ואירלנד להתמודד טוב יותר מישראל עם מגפת הקורונה, לא מן הנמנע כי קשר כזה קיים", נכתב בדו"ח.

לפיכך, החוקרות קוראות לנסח אסטרטגיה ברורה וארוכת טווח הכוללת תרחישים שונים כדוגמת הקורונה, להשקיע תקציבים במחקר רפואי בשיעור הדומה למדינות שנמצאות בחזית הידע מבחינת המחקר הרפואי בעולם ולפעול בשקיפות מלאה כלפי המערכת וכלפי הציבור.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker