משרד הביטחון בוחן פיתוח ישראלי: רחפנים זעירים שמשוגרים ממטול רימונים

חברת הסטארט-אפ הישראלית, ספיר, פיתחה רחפנים צבאיים זעירים שארוזים בתוך קפסולות ומשוגרים לאוויר ■ תג המחיר: 2,000 דולר לכל רחפן, "כמו פגז מרגמה"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רחפן של חברת ספיר
רחפן של חברת ספירצילום: באדיבות חברת ספיר

כוחות ביטחון וצבאות בעולם החלו בשנים האחרונות לצייד את אנשיהם בשטח ברחפנים זעירים. החייל נושא אותם עמו, ויכול לשגרם כדי לצפות במה שמתרחש מעבר לגבעה או גג של מבנה. כך משמשים הרחפנים מעין משקפת מעופפת לצורך תצפית ואיסוף מודיעין טקטי. המגמה הזו לא פסחה גם על צה"ל, שבשנים האחרונות החל לשלב רחפניסטים בחטיבות החי"ר והשריון.

הפתרונות הקיימים כיום לא תמיד תואמים את הצורך המבצעי. למשל, רבים מהרחפנים שמגיעים מהתעשיות הבטחוניות הם גדולים ויקרים, ונדרש זמן ממושך יחסית כדי לפרוש ולשגר אותם. רחפנים אזרחיים מתוצרת DJI שנעשה בהם שימוש בצה"ל – מתגלים כעדינים מדי לשדה הלחימה או לוקים בבעיות אבטחת מידע. 

חברת הסטארטאפ הישראלית Spear חשפה לאחרונה את הפיתוח שלה שאמור לתת מענה לכך: רחפנים צבאיים זעירים שארוזים בתוך קפסולות – ומשוגרים לאוויר באופן מיידי, בין השאר על ידי מטול רימונים. משרד הביטחון, באמצעות מפא"ת, בוחן את הטכנולוגיה החדשה.

"אם בעבר יכולת אווירית היתה שמורה רק לכוחות אוויריים, כיום גם כוחות רגליים, משוריינים וימיים יכולים להצטייד בכוח אווירי", אומר גדי קופרמן, מייסד ומנכ"ל ספיר. "הפתרון של פעם הוא לקרוא למל"ט לסיוע. הפתרון של היום הוא כלי אורגני שנמצא אצלך ברכב או באפוד. לקחנו את הרחפנים האזרחיים והתאמנו אותם לשדה הלחימה".

ספיר פיתחה מספר דגמי רחפני תצפית קטנים. הייחוד שלהם בכך שהם ארוזים בתוך קפסולה קשיחה שהלוחם נושא עמו באפוד או ברכב. הקפסולות עמידות גם בתנאי טלטלות, אבק ולחות. ייחוד טמון גם בדרך השיגור שלהם: באמצעות מטול רימונים או משגר עצמאי. הלוחם יכול להכניס את הקפסולה לתוך המטול, בדומה לטעינת רימון, ולבצע ירי לאוויר. מיד לאחר הירי, הקפסולה נפתחת והרחפן נפתח באוויר וממריא. 

רחפן של חברת ספירצילום: באדיבות חברת ספיר

טייס אוטונומי

"אצל אנשי רחפנים, עניין משמעותי הוא זמן הפריסה. ברחפנים הקיימים צריך להוציא מהאפוד, לפרוס, להפעיל, להמריא. עד אז המטרה נעלמת. אצלנו שולפים ומשגרים, ללא הכנות", אומר בועז בן חיים, מנהל פיתוח עסקי ומכירות בחברה. 

הרחפן הזעיר ביותר של החברה שנקרא Ninox 40, שוקל פחות מ-250 גרם, אורכו 28 ס"מ – ויש לו טווח טיסה של 2-5 ק"מ (תלוי באמצעי התקשורת) וזמן טיסה של 40 דקות. 

רחפן של חברת ספירצילום: באדיבות חברת ספיר

לדברי בן חיים, הרחפן טס באופן אוטונומי, אך ניתן גם לשלוט בו באמצעות בקר ייעודי. המפעיל צופה על גבי טאבלט בווידיאו המשודר, ויכול לסמן נתיב טיסה על גבי מפה וללחוץ על מטרה שהוא מעוניין להתמקד בה.

בלחיצת כפתור נוספת, הרחפן חוזר ונוחת - והלוחמים יכולים לשאת איתו עמם חזרה לבסיס. אך לא ניתן להשתמש שוב באותו רחפן לשיגור נוסף עד שהוא מוכשר ונארז מחדש.

בניגוד לחברות אחרות, בחברה מקווים למודל עסקי של שימוש חד-פעמי במוצר, כך שחיילים בעת קרב לא בהכרח יצטרכו לדאוג לאסוף את הרחפן – אלא פשוט להשאירו בשטח. לדברי קופרמן, תג המחיר של הרחפן הקטן עומד על כ-2,000 דולר.  "אנחנו מכוונים לנקודת מחיר כזו, שהיחס לרחפנים יהיו כמו לחימוש, טיל או פגז מרגמה".

"מספיק בשלים וחזקים"

החברה הוקמה ב-2017 על ידי קופרמן, אל"מ במיל' ולשעבר מפקד טייסות בחיל האוויר. "בניתי את החברה מתחת לרדאר של החברות הגדולות", הוא מספר. "3.5 שנים לאחר שהתחלתי, אף אחת מהתעשיות הגדולות לא ידעה עלי כלום - למרות שעבדתי עם מפא"ת והצבא. הסיבה לכך היא שהחברות הללו נורא דורסניות, לא רואות בעיניים. הן רואות טכנולוגיה שמעניינת אותם, ואם החברה שמפתחת אותה מספיק קטנה – ישתלטו על הטכנולוגיה. לקח לנו זמן להחליט שאנחנו מספיק בשלים וחזקים והטכנולוגיה מספיק מבוססת ויש מספיק מכירות, כדי לצאת החוצה לפרסומים. היום אנו מרגישים חזקים כדי לצאת מול התעשיות הגדולות".

חלק מדגמי הרחפנים של ספיר עדיין נמצאים בפיתוח ואחרים כבר השלימו את שלבי הוכחת ההיתכנות והגיעו לשלב פיתוח סדרתי. כיום ספיר עובדת עם מערכת הביטחון, צה"ל ומפא"ת וגופי ביטחון נוספים בארץ ובעולם, ומדווחת כי היא כבר מוכרת למערכת הביטחון ולמערכות ביטחון נוספות בעולם.

על פי החברה, היא גייסה עד היום 5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, ורשמה מכירות של 5 מיליון דולר. היא מעסיקה 25 עובדים במשרדיה בת"א. בשלב זה החברה עובדת מול משרד הביטחון כספק יחיד בפטור ממכרז. לדברי קופרמן, הסיבה לכך היא ש"שמנו משהו על השולחן שהוא ייחודי בכל העולם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker