רכישת זנימקס ב-7.5 מיליארד דולר: מיקרוסופט רוצה להיות הנטפליקס של המשחקים

בדומה לנטפליקס, מיקרוסופט רוצה לשלוט גם בתוכן וגם בערוצי ההפצה של המשחקים, כדי לא להיות תלויה בגורמים חיצוניים

שגיא כהן
שגיא כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קונה רוכש אקס בוקס ONE, ביום ההשקה. מנויי אקס בוקס יהנו גם במחשב
קונה רוכש אקס בוקס ONE, ביום ההשקה. מנויי אקס בוקס יהנו גם במחשבצילום: AP

מיקרוסופט הודיעה בתחילת השבוע שרכשה את חברת הגיימינג זנימקס (Zenimax) האמריקאית ב-7.5 מיליארד דולר. זו היתה עסקה חריגה ביותר: השלישית בגודלה בתולדות מיקרוסופט, אחרי לינקדאין וסקייפ ולצד גיטהאב. למעשה, זו רכישת הגיימינג השנייה בגודלה אי פעם, מיד אחרי רכישת סופרסל על ידי טנסנט הסינית ב-8.6 מיליארד דולר.

זנימקס ממרילנד, שמעסיקה 2,300 עובדים, מחזיקה בבעלותה במספר מפיצות משחקי וידיאו, בראשן בת'סדה (Bethesda) שאחראית על מותגי משחקים מצליחים וידועים מאוד, כמו Fallout ואלדרס סקרולס; והאולפן ID Software שאחראי על מותגים קלאסיים כמו דום, וולפנשטיין ("הטירה הנאצית") וקווייק. שמות מוכרים ואהובים על חובבי גיימינג בכל העולם - אך מה מצדיק את ההשקעה העצומה?

מיקרוסופט נערכת לקראת השקה של דור חדש של קונסולות אקסבוקס בנובמבר, שיתחרו ראש בראש נגד פלייסטיישן 5 של סוני שתושק אף היא במקביל, והרכישה מחמשת אותה בקטלוג משחקים מרשים שיוצע בעתיד לאקסבוקס, אולי אפילו בבלעדיות.

אך המוטיבציה העיקרית של מיקרוסופט בהשקעה המאסיבית היא לחזק את שירות המנויים שלה "אקסבוקס גיים פאס" (Xbox Game Pass), המציע ספריית משחקים רחבה להורדה למחשב או לאקסבוקס, תמורת תשלום חודשי קבוע שעולה החל מ-10 דולר. כל המהלכים האחרונים של מיקרוסופט מסמנים שגיים פאס הוא האסטרטגיה המרכזית שלה בשוק הגיימינג. במקום המודל המסורתי של רכישת משחקים בתשלום חד-פעמי, גיימרים ישלמו פעם בחודש ויקבלו גישה למבחר משחקים. זה כמובן דומה מאוד למודלים של נטפליקס וספוטיפיי - שהחליפו את המודלים הישנים של רכישת סרטים ושירים בודדים.

לגיים פאס יש כבר 15 מיליון מנויים, לאחר שנוספו 5 מיליון בתוך חצי שנה (בין השאר בגלל הקורונה). חטיבת הגיימינג של מיקרוסופט הכניסה 1.3 מיליארד דולר ברבעון שהסתיים ב-30 ביוני, גידול של 64% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. רוב ההכנסות הגיעו ממכירת מנויים ומשחקים. המשך הגידול במצטרפים לשירות יניב למיקרוסופט מיליארדי דולרים בשנה - ויחזיר בתוך שנים בודדות את ההשקעה.

בקר שליטה של אקס בוקס
בקר שליטה של אקס בוקסצילום: Scyther5 Dreamstime

בהתחשב בגודלו ובצמיחתו של שוק הגיימינג העולמי - הפוטנציאל מבחינת מיקרוסופט עוד ענק. שוק הגיימינג העולמי צפוי לגלגל כ-160 מיליארד דולר השנה, לפי חברת האנלטיקיה Newzoo, ו-200 מיליארד דולר ב-2023. 

המשמעות היא שלמיקרוסופט בעתיד פחות יהיה אכפת מה הפלטפורמה והמכשיר שעליו משחקים - בין אם זה אקסבוקס או פלייסטיישן או מחשב - העיקר שתרכשו מנוי. 

האסטרטגיה הזו מכתיבה גם הצטיידות בתוכן - במקרה הזה, רכישת אולפני משחקים כמו זנימקס. מיקרוסופט כבר רכשה בשנים האחרונות אולפני משחקים, וצפויה להמשיך ברכישות דומות בעתיד. כשלמיקרוסופט יש משחקים שבבעלותה, היא שולטת גם בתוכן וגם בהפצתו. היא לא תלויה בתנאים של אולפני משחקים אחרים - היא יכולה להציע אותם באיזה מודל שהיא רוצה, כולל במנוי חודשי - ללא הגבלות, ללא תמלוגים וחלוקת הכנסות. ואכן, מיקרסופט אמרה שתצרף את משחקיה העתידיים של זנימקס הישר לשירות המנויים.

גם מהבחינה הזו זה מזכיר את האסטרטגיה של נטפליקס - שהחלה להפיק סדרות וסרטי מקור כדי לא להיות תלויה באולפנים חיצוניים שגם מתחרים בה; ולשלוט גם בתוכן וגם בהפצה - הימור שהתברר כמוצלח מאוד.

לשחק בענן

השלב הבא באסטרטגיה של מיקרוסופט הוא להפוך את המשחקים לזמינים לכל משתמש, כדי להגדיל את מעגל הלקוחות המשלמים הפוטנציאליים לשירות המנויים שלה. לא מספיק שרק אנשים עם מחשב חזק או קונסולת משחקים יקרה ירכשו מנוי. היא רוצה שכולם ישחקו וישלמו, גם כאלה שלא יכולים להרשות לעצמם חומרת משחקים יקרה. 

סרטון ההשקה של האקסקלאוד

כאן נכנס לתמונה גיימינג בענן - טכנולוגיה המאפשרת להזרים משחקים דרך האינטרנט. במקום שהמשחקים ירוצו על קנסולה או מחשב בבית, הם רצים בענן - על מחשבים רבי עוצמה שממוקמים בחוות שרתים מרוחקות, ומוזרמים דרך האינטרנט למכשיר שבידי הגיימר בבית: זה יכול להיות טלפון נייד, טלוויזיה, טאבלט, מחשב או קונסולת משחק זולה. 

התחום מדובר כבר שנים - אך מגבלות טכניות בלמו אותו עד היום. גוגל כבר נכנסה לתחום עם שירות Stadia, שהושק השנה אך בצורה מקרטעת למדי. אמזון לפי השמועות עובדת גם היא על פיתוח כזה, כמו גם ענקיות כמו אנבידיה וחברת משחקים נוספות.

רק בשבוע שעבר השיקה מיקרוסופט רשמית את שירות הגיימינג בענן שלה, שנקרא Xcloud ומוצע כחלק מחבילת המנויים גיים פאס. הוא מאפשר לשחק משחקי אקסבוקס כבדים ועתירי גרפיקה על גבי סמארטפונים וטאבלטים עם אנדרואיד (בינתיים לא לאייפון - בגלל מחלוקת עם אפל).

גם מהבחינה הזו רכישת זנימקס משתלבת היטב בחשיבה של מיקרוסופט. במיקרוסופט אמרו שהמשחקים של בת'סדה העתידיים צפויים להיכנס ולהיות מוצעים דרך Xcloud. בנוסף, בת'סדה הציגה בשנה שעברה טכנולוגיה בשם Orion המשפרת את ביצועיהם של משחקי מחשב וקונסולה המוזרמים דרך הענן. כך לדוגמא הציגה כיצד המשחק דום מ-2016 עם גרפיקה כבדה והגדרות מקסימליות, מוזרם דרך הרשת ופועל היטב על סמארטפון. פרשנים העריכו שפיתוח כזה יכול לחזק מאוד את xcloud מבחינה טכנולוגית.

"עלינו להביא את המשחקים לכל אחד", כתב מנהל בת'סדה טוד הווארד בפוסט שפרסם. "בלי קשר למי אתה, איפה אתה גר, על מה אתה משחק, לא קשר לגודל המסך שלך, לאיזה סוג בקר משחקים יש לך - ואם יש לך בכלל יכולת להשתמש באחד".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker