שני עשורים אבודים? "המחקר המדעי הזניח את תחום המחלות הזיהומיות"

חוקרים ישראלים ניתחו מאגר של מיליוני מאמרים והגיעו למסקנה כי המחקר המדעי על נגיפים מגיחים עובד בספרינטים - מגיע לשיא לאחר פרוץ המגיפה, ויורד לחלוטין מסדר היום תוך שנתיים

רותי לוי
רותי לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תמונת מיקרוסקופ של וירוס קורונה החדש
רותי לוי
רותי לוי

"התפרצות מחלת הקורונה מוכיחה כמה מעט העולם ידע על נגיפים מגיחים (emerging virus). לא נערך מחקר ממושך על סוגים כאלו של זיהומים. בעוד שבכלל תחומי המחקר הרפואי נרשמה עלייה משמעותית בהיקפי המחקר בשנים האחרונות, תחום המחלות הזיהומיות המגיחות לא הציג מגמה דומה. נראה שחוקרים בעיקר את ההתפרצויות הקיימות בהווה ולא נערכים להתפרצויות שעלולות להגיע בעתיד". 

את הדברים כתב צוות של שלושה חוקרים בתחום מדעי הנתונים ובריאות הציבור מאוניבריסטת בן גוריון - דימה קגן, ד"ר מיכאל פייר ופרופ' קובי מורן-גלעד. השלושה ניתחו ארבעה מאגרים (MAG, PubMed, SJR, Wikidata) ויותר מ-200 מיליון מאמרים בהם כ-2 מיליון מחקרים מתחום המחלות הזיהומיות והגיעו למסקנה כי הקשב המחקרי לנגיפים אלה פחת באופן שפגע בהיערכות להתפרצויות הבאות. הממצאים שלהם פורסמו בימים אלה בכתב העת GigaScience

כמות המאמרים לאורך זמן לפי מחלה. הציר האנכי מייצג את היחס בין מספר המאמרים שפורסמו על המחלה הזיהומית הנדגמת, לבין המספר הכולל של המאמרים בתחומי הרפואה באותה שנהצילום: Kagan, Moran-Gilad & Fire

לפי קגן, פייר ומורן-גלעד, ההשקעה בחקר מחלות זיהומיות לא היתה אחידה ב-20 השנים האחרונות. המחקר בתחום הגיע לשיא לאחר פרוץ מגיפות אלו, אולם רשם ירידה דרסטית בכל פעם שמגיפה מסוימת דעכה מעט, וירד לחלוטין מסדר היום המחקרי תוך שנתיים בלבד מתחילת המגיפה. 

"על אף שהיה ידוע שהתפרצות נוספת היא כנראה רק עניין של זמן, המחקרים שהיו עשויים לסייע בהתמודדות עם הקורונה לא נמשכו", קובעים החוקרים. "דפוס כזה - של ספרינט, להבדיל ממרתון - מותיר אותנו ללא מוכנות לרגעי אמת שבהם מגיפה מתפרצת". 

ד"ר מיכאל פייר, אוניברסיטת בן גוריוןצילום: דני מכליס

הממצאים שלהם מראים כי נגיפי סארס (SARS) ומרס (MERS) ממשפחת נגיפי הקורונה, היוו כ-0.4% בלבד מכל מחקרי הווירולוגיה ב-20 השנה האחרונות. מחקרים בתחום מחלת האיידס, לשם השוואה, היוו כ-7.9% ממחקרי הווירולוגיה. 

המאמר אף מציג שיתופי פעולה ומאמצי מחקר עולמיים בתחום. בסך הכל, חוקרים מ-57 ו-67 מדינות חקרו את נגיפי הסארס ומרס, בהתאמה. עם זאת, מרבית המאמרים על סארס (73%) נכתבו על ידי חוקרים ב-6 מדינות בלבד - סין, ארה"ב, טיוואן, קנדה, סינגפור ובריטניה. בכלל, סארס ומרס היו המחלות שנחקרו במדינות מעטות יחסית, ואילו נגיף האיידס נחקר ברוב מדינות העולם. 

ארה"ב הייתה דומיננטית במחקר של כל המחלות שנבדקו, ואילו סין הראתה תפוקה מוגברת רק בשלוש מחלות - סארס, מרס ושפעת העופות.

מספר החוקרים בכל מדינה, בחלוקה למחלות. עיקר המחקר על נגיפים מגיחים נערך במספר קטן של מדינותצילום: Kagan, Moran-Gilad & Fire

דימה קגן הוא תלמיד מחקר במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע. הוא כתב את המאמר בהנחייתו של ד"ר מיכאל פייר ובשיתוף עם פרופ' קובי מורן-גלעד מהמחלקה לניהול מערכות בריאות בבית הספר לבריאות הציבור. מורן גלעד משמש כחבר בצוות הטיפול במגיפות של משרד הבריאות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker