המדינה מודה בתגובה לעתירה נגד המאגר הביומטרי: תופעת ההתחזויות זניחה מאוד

בתגובה לעתירה לבג"ץ נגד המאגר הביומטרי מביאה המדינה את המלצתם של גורמי מקצוע ממערך הסייבר שאומרים כי אין חובה לאסוף טביעות אצבע של אזרחים כדי לזהות אותם ■ העותרים: "אין בעיה של זיופי תעודות ובכל זאת הממשלה דוחפת אותנו למדינת מעקב"

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לקיחת טביעות אצבעות עבור המאגר הביומטרי
לקיחת טביעות אצבעות עבור המאגר הביומטריצילום: תומר אפלבאום

המדינה מודה בפני בג"ץ כי בשבע שנות קיומו של המאגר הביומטרי, היו מקרים בודדים של ניסיונות להתחזות לאדם אחר ולזייף תיעוד (הרכשה כפולה) - שעל בסיס הסיבה הזו הוקם המאגר. "נתוני האמת מצביעים על מקרים בודדים של עצירת הנפקה בחשד לביצוע התחזות (הרכשה כפולה) מתחילת הפרויקט. מדובר במספר נמוך ביותר ואינו משמעותי בקנה מידה לאומי", נכתב בתגובה.

בתגובת המדינה מובאים דבריו של יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, שהגיש למשרד הפנים חוות דעת שבה הוא מציין כי אין כיום צורך בטביעות אצבע כדי לזהות אנשים. דבריו נתמכים גם על ידי רועי פרידמן, הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי, שציין גם הוא בחוות דעת כי "קיימים אמצעים טכנולוגיים שיש בהם לתת מענה במידה נאותה לזיהוי ואימות זהות של תושב על בסיס של מאגר תמונות בלבד. אין הצדקה להאריך את הוראת השעה מעבר ל-5 שנים".

המדינה טוענת בתגובה שהוגשה כי מדובר בחוק מידתי ואין סיבה לבטל את המאגר. בהמשך נכתב כי שר הפנים אריה דרעי טרם קיבל החלטה לגבי הנושא והוא יגיש אותה לוועדה מיוחדת של הכנסת בשבועות הקרובים.

ביוני 2013 החל פיילוט שבוחן את הנחיצות במאגר הביומטרי, ולפני שלוש שנים נכנס לתוקף החוק שמסדיר את השימוש בו. מתחילת תקופת המבחן ועד היום נאסף למאגר מידע של יותר מ-4.7  מיליון ישראלים. מיד לאחר שהחוק עבר, הוגשה עתירה לבג"ץ ובה הדרישה לבטל את המאגר, בגלל הסכנות עבור אזרחי ישראל בקיומו של מאגר רגיש כזה - או לכל הפחות להפסיק לאגור טביעות אצבע. הסכנה העיקרית שהעלו העותרים היא דליפה של המאגר, וזליגת מידע רגיש של אזרחי ישראל לידי גורמים עוינים. 

שר הפנים, אריה דרעי
שר הפנים, אריה דרעיצילום: מוטי מילרוד

התנועה לזכויות דיגיטליות, שהגישה את העתירה, טענה גם בשנים שלפני חקיקת החוק כי המדינה מקדמת את השימוש במאגר ביומטרי ללא הוכחה כי ישנה סכנה גדולה של זיוף, ומעולם לא הציגה נתונים שמאמתים זאת. "תשובת המדינה מראה שהתירוץ העלוב שלהם להקמת המאגר נעלם. אבל המדינה הרי לא בנתה את המאגר הביומטרי כדי להילחם בתופעת זיופי תעודות הזהות. היום כבר ברור שהמוטיבציה היתה לעקוב אחרי אזרחי מדינת ישראל ולשלול חלק ניכר מהזכות שלנו לפרטיות. במציאות של מעקבי שב"כ אחרי אזרחים ישראלים אנחנו צריכים להסתכל לסכנה הזו בעיניים, ולמחוק את המאגר הביומטרי כולו, כבר מחר", אמר ניר הירשמן מהתנועה לזכויות דיגיטליות.

חוק המאגר הביומטרי קובע כי כלל אזרחי ישראל יחויבו למסור טביעות אצבע ותמונת פנים כשהם מנפיקים תעודת זהות או דרכון - ונתונים אלו יישמרו במאגר במשרד הפנים. לצורך פיקוח וניהול המאגר הוקמה רשות חדשה - הרשות לניהול המאגר הביומטרי. עוד נקבע בחוק שהכללת תמונת פנים במאגר היא חובה והכנסת טביעת אצבע למאגר היא בגדר רשות. אדם שלא הסכים להכליל את טביעת האצבע במאגר, מקבל תיעוד שתקף ל-5 שנים בלבד, ואילו מי שמסכים יקבל תיעוד בתוקף ל-10 שנים.

יהונתן קלינגר, היועמ"ש לתנועה לזכויות דיגיטליות ואחד העותרים, אמר כי "גורמי המקצוע בממשלה - הן הממונה על יישומים ביומטריים והן מערך הסייבר - קובעים חד-משמעית כי לא רק שניתן להוציא את טביעות האצבע מהמאגר, אלא שצריך להוציא אותן. שר הפנים צריך לקבל את ההמלצה שלהם מיד ולסגור את החלק הזה. כלומר, כבר מחר בבוקר צריכים תושבי ישראל לקבל תעודות זהות מאובטחות יותר, בלי שטביעות האצבע שלהם ישמרו במאגר מרכזי".

קלינגר התייחס גם לנושא הזיופים של תעודות הזהות והדרכונים ולטענה של המדינה כי ישנם ניסיונות רבים להתחזות לאזרחים אחרים, ועל כן נדרש מאגר שיסייע למנוע את התופעה. "מחוות דעתו של רועי פרידמן, הממונה על היישומים הביומטריים, אנחנו למדים כי בעשר השנים מאז שהחל המירוץ להקמת המאגר הביומטרי, ובשלוש השנים שבו הוא חובה על כל תושבי ישראל, מדובר על מקרים בודדים. זה לא מצדיק מפלצת כזו שמסכנת את כולנו. היעדר הפרופורציה זועק לשמיים, כשאנחנו מסתכלים על המשאבים שהממשלה משקיעה בעשור האחרון כדי לדחוף את כולנו למדינת מעקב, ומנגד כשמתעמתים מול הנתונים, הרי שאין בעיה של זיופי תעודות כלל וכלל".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום