סיפורו של עוזי ניסן, שניצח את ענקית הרכב ניסאן - ומת מקורונה

עוזי ניסן ניהל כעשור מאבק על החזקת הדומיין Nissan.com מול ניסאן מוטורס - שתבעה אותו על נזקים בסך 10 מיליון דולר ■ ניסן ניצח את ענקית הרכב, אבל נותר ללא כסף בעקבות הוצאות המשפט ■ הוא נפטר באחרונה לאחר שחלה בקורונה וכעת חבריו מגייסים כסף עבור משפחתו

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עוזי ניסן
עוזי ניסןצילום: מתוך אתר גיוס המונים gofundme.com

עוזי ניסן, הבעלים של הדומיין Nissan.com, ניהל מאבק עם יצרנית הכלי רכב היפנית ניסאן מוטורס במשך שמונה שנים על החזקה בשם המתחם. הוא מת לפני כשבועיים לאחר שחלה בקורונה. סיפורו הוא אחד המכוננים בתחילת עידן האינטרנט - בשיאו של משבר הדוט.קום ניהל ניסן קרב ענק מול תאגיד הרכב שהאשים אותו בנזק לחברה. הוא היה הבעלים של חנות מחשבים קטנה בצפון קרולינה שהבין מהר מאוד – מהר יותר מענקית רכב כמו ניסאן מוטורס - את הפוטנציאל העסקי שבאחזקת אתר אינטרנט ורכש את הדומיין על שם משפחתו כבר ב-1995.

בין היתר האשימה ניסאן מוטורס את ניסן בהפרת סימן מסחרי, הפרת זכות שימוש בסימן מסחרי (דילול) וגזל שם מתחם - ותבעה אותו בסכום של 10 מיליון דולר. לאחר מאבק משפטי ממושך ניצח ניסן את ענקית הרכב, אך נותר ללא כסף עקב הוצאות המשפט. לאחר מותו פתחו חבריו קמפיין לגיוס כסף באתר gofundme כדי לסייע למשפחתו עם ההוצאות הרפואיות שהותיר אחריו – שכוללים אשפוז והוצאות קבורה. הוא הותיר אחריו אישה ושני ילדים.

ניסן נולד ב-1951 בירושלים, והיגר לארה"ב ב-1976. באתר גיוס ההמונים מתארים אותו בני משפחתו: "יזם שתמיד עלה על רעיונות עסקיים ודאג לעזור לקהילה שבה חי. הוא המשיך לאהוב את ישראל גם לאחר שהיגר ממנה ואת כלי הרכב שלו היה קשה לפספס: מכונית סטיישן עם דגל ישראל עליה". העסקים שהקים לאורך השנים תמיד נשאו את שמו – הראשון היה עסק לתיקון מכוניות Nissan Foreign Car, והשני היה עסק לחלקי חילוף בשם-Nissan International.

ב-1991 הקים ניסן את העסק השלישי שלו - חברת מחשבים בשם Nissan Computer, וב-1994 רשם את שם הדומיין Nissan.com לצורך קידום עסקיו ברשת. ב-1996 רשם גם את הדומיין Nissan.net.

מכוניות ניסאן ביפן
מכוניות ניסאן ביפןצילום: בלומברג

שנה לאחר שרשם את Nissan.com – קיבל ניסן מכתב מעורכי הדין של ניסאן מוטורס ובו הם מביעים דאגה מהשימוש נעשה בשם שלהם, אך הוא התעלם ממנו והחליט לא לענות – מאחר שסבר כי ליצרנית המכוניות אין עילה לתביעה. ב-1999 הגיעו עורכי הדין של ניסאן מוטורס למשרדו של ניסן כדי לדרוש ממנו להעביר את הדומיין על שמם. ניסן סיפר כי עורכי הדין ניסו לרכוש ממנו את הדומיין והוא נקב במחיר: 15 מיליון דולר – כלומר, אינו מעוניין למכור. שעות ספורות אחרי שסירב – הוא קיבל את כתב התביעה למכשיר הפקס שבביתו. 

ניסאן מוטורס, שנהפכה מאז לאחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם, גררה את ניסן למאבק משפטי ארוך. ניסאן מוטורס ניצלה את איתנותה הכלכלי ותבעה אותו כמה פעמים. כשבית המשפט פסק שוב ושוב לטובתו של ניסן, הם עירערו ועתרו לבית המשפט העליון.

הטענה המנצחת של ניסן היתה כי כבר ב-1995 תאגיד הרכב ידע על רישום הדומיין שלו, אבל הוא לא השכיל להבין את חשיבות האינטרנט ולא נלחם עליו, אלא רק אחרי ארבע שנים. בראיון ל"הארץ" ב-2001 סיפר ניסן, "הם רוצים שאפשוט רגל ואז אתן להם את השם במחיר נמוך כדי לשלם את החובות שלי, שהרי רק על עורכי דין הוצאתי כמעט מיליון דולר. התוצאה היא שכל רכושי ממושכן, אני לווה כספים מפה ועד הודעה חדשה. אבל אני לא מתכוון לוותר להם".

לשאלה באיזה מחיר יהיה מוכן למכור את הדומיין ענה: "לא אמכור את הכתובת גם אם ייתנו לי 100 מיליון דולר. גם כשהשופט ביקש בדיונים המקדימים שנגיע לפשרה, הסברתי לו שאני לא רוצה לראות מניסאן אגורה אחת, אני רק רוצה שיעזבו אותי. ובכלל, לא אני זה שמחזיק בדומיין, אלא החברה שלי. אם הם רוצים לקנות את החברה, שיציעו מחיר שלא אוכל לסרב לו, ואז יש על מה לדבר. אבל גם אז יש לי דרישה ברורה: שיפרסמו באתר שלהם כתב ויתור (Disclaimer) שבו הם מצהירים שאין להם הזכות הבלעדית על השם ניסן".

ב-2007 הגיעה הפרשה לסיומה כשבית המשפט פסק לטובתו של ניסן. בראיונות שהעניק לתקשורת המקומית בסוף המאבק אמר: "לא ניצחתי. הם הפסידו". ניסן סיפר שניהול המאבק עלה לו 3 מיליון דולר. לדבריו, הפגיעה הכלכלית היא בעיקר תוצאה של חוסר השקעה בעסקיו. הוא סיפר כי יצא למאבק על שמו – מאחר שזהו שם המשפחה שלו. "אני לא מוכן שהם יקבלו בלעדיות על שם המשפחה שלי ולא מוכן שהם יקבלו בלעדיות על החודש השביעי בלוח השנה העברי", אמר ניסן בראיון.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום