מחקר: המכשיר של MeMed הישראלית מסייע בחיזוי הידרדרות של חולי קורונה

חולים רבים סובלים מסערת ציטוקינים - תגובת יתר של מערכת החיסון שעלולה להוביל לדלקת ריאות חמורה ולמוות ■ מתוצאות ראשוניות עולה כי המערכת של MeMed עשויה לנבא התרחשות כזו באמצעות מדידה של חלבונים מסוימים במערכת החיסון

שגיא כהן
שגיא כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מייסדי MeMed, ערן אדן וכפיר עובד, עם המכשיר שפיתחה החברה
מייסדי MeMed, ערן אדן וכפיר עובד, עם המכשיר שפיתחה החברהצילום: MeMed

מחקר שנערך על ידי חוקרים בבית חולים השרון בשיתוף חברת הסטארט־אפ הישראלית MeMed, מצא כי אפשר להשתמש במכשיר של החברה כדי לסייע בחיזוי הידרדרות מצבם של חולי קורונה, שיסייע להעניק להם טיפול יעיל יותר ואף להציל את חייהם.

כיום, חלק מחולי הקורונה חווים תגובת יתר של מערכת החיסון (סערת ציטוקינים), שעלולה להוביל לדלקת ריאות חמורה ואף למוות. החוקרים רצו לבדוק אם מדידה של רמות חלבון בשם IP-10 בדם החולה מסוגלת לנבא את תגובת היתר החיסונית. רמות גבוהות מדי של החלבון בגוף עלולות לגרום נזק קשה לריאות. לפיכך, אם הרופאים יזהו בזמן את העלייה ברמות החלבון, הם יוכלו לשפר את מצב החולה באמצעות טיפול בסטרואידים.

הבעיה שמדידת חלבון כזה בזמן אמת היא משימה מורכבת באמצעים רגילים. כאן נכנס לתמונה המכשיר של MeMed. זהו מכשיר דיאגנוסטי, שפותח כדי לאפשר לרופאים להבחין בתוך 15 דקות בין זיהום חיידקי לבין זיהום ויראלי, באמצעות בדיקת דם. באמצעות המכשיר אפשר גם למדוד נוכחות של חלבונים מסוימים של מערכת החיסון בדם המטופל. המכשיר זכה באחרונה לאישור רגולטורי באירופה ובישראל. "זו המערכת היחידה למדידת החלבון הזה המאושרת רגולטורית", אמר ערן אדן, מנכ"ל ומייסד-שותף של החברה.

במהלך המחקר, הרופאים לקחו דגימות דם מהמטופלים ובדקו אותן כמה פעמים ביום בדקו באמצעות המכשיר של MeMed. על פי הודעת החברה, מתוצאות ראשוניות של המחקר ניכר כי קיים פוטנציאל קליני לשימוש בחלבון לשם ניטור בזמן אמת והתאמת הטיפול הרפואי לחולים הקשים. "החוקרים מדדו את רמות ה-IP-10 ביותר מ-500 דגימות, שנלקחו מ-52 חולים שאושפזו בבית חולים השרון במחלקות הקורונה ובמחלקת טיפול נמרץ. רמות גבוהות של IP-10 בדם נמצאו כמעידות על דרגת חומרה קשה של המחלה וכן על הסבירות למוות. בעקבות התערבות הרופאים והתאמה אישית הטיפול התרופתי לשם ייצוב המערכת החיסונית של המטופל, נצפתה ירידה ברמות ה-IP-10 שנדגמו אצל חולים אלה".

התקווה היא שתובנות כאלה יסייעו לרופאים לשפר את הטיפול באמצעות סטרואידים בחולי קורונה. "בתחילת הקורונה היה דיון אם להשתמש בסטרואידים. מאז יצא מחקר Recovery בבריטניה, השאלה אינה אם להשתמש או לא, אלא איך להשתמש, על מי ומתי", מסבירה ד"ר תהל אילן בר, מדיקל דירקטור ב- MeMed.

בית חולים השרון
בית חולים השרוןצילום: אייל טואג

תוצאות המחקר הראו מובהקות סטטיסטית

לדברי אילן בר, רמות החלבון איפשרו לחזות תמותה, ותוצאות המחקר הראו שבאופן מובהק סטטיסטית, בגופם של חולי קורונה שהגיעו לטיפול נמרץ או נפטרו מהמחלה נמדדו רמות חלבון גבוהות במיוחד לאורך זמן רב. עם זאת, מדובר ב-12 חולי טיפול נמרץ ובשני מקרי מוות מתוך 52 החולים שנבדקו - שיעור נמוך יחסית שעשוי להקשות על קבלת מסקנות נרחבות בשלב זה - ובכל מקרה יש צורך במחקר נוסף. "מחקרים נוספים בארץ ובעולם מצביעים על מגמה דומה", מבהיר אדן. בכל מקרה, השימוש במערכת עבור הקורונה עדיין נמצא בשלב מחקרי. "זה חלק מפרוטוקול שלם של טיפול", אומר אדן, "לא מדובר בבדיקה אחת שמיועדת לקבל את כל ההחלטות".

את המחקר הובילו ד"ר בועז תדמור, מנהל יחידת המחקר במרכז הרפואי רבין, וד"ר שאול לב, מנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית חולים השרון במרכז הרפואי רבין; לצד חוקרים נוספים ומייסדי חברת MeMed, ד"ר ערן אדן (מנכ"ל) וכפיר עובד (סמנכ"ל טכנולוגיה). 

"אתגר מרכזי עבור קלינאים בטיפול בחולים קשים הוא היעדר נתונים מספקים על ריכוזים של ביומרקרים המסייעים בחיזוי חומרת המחלה, וכן מחסור באמצעים לחיזוי ומניעת תגובת היתר של המערכת החיסונית", אומר ד"ר תדמור.

אמנם כיום יש מערכות רבות לחיזוי הידרדרות בבתי חולים, ובהן מערכות המבוססות על בינה מלאכותית (למשל המערכת של חברת Clew); עם זאת, אדן מבהיר: "יש מקום ליותר מטכנולוגיה אחת, ולכל אחת יש חסרונות ויתרונות. המערכת שלנו מספקת מידע ייחודי על מערכת החיסון שאי־אפשר להפיק מדאטה ו-AI, וניתן להשתמש בה גם כשאין עושר של מידע ואינפורמציה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker