יו"ר רשות החדשנות: "שיעור הפיטורים בהיי-טק הגיע ל-7%"

רשות החדשנות הציגה נתונים על הפיטורים והצמצומים בהיי-טק בוועדה לביקורת המדינה ■ 43% מהחברות הוציאו עובדים לחל"ת, וחברות רבות דיווחו על פגיעה בהכנסות ועצירה בהשקעות בסטארט-אפים צעירים ■ "חייבים לנצל את התקופה ולהכשיר יותר עובדים ערבים וחרדים להיי-טק"

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים17
יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום"
יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבוםצילום: תומר אפלבאום

"יש פגיעה בכוח האדם, פגיעה במכירות ופגיעה בהשקעות. אנחנו כרגע בנפילה חופשית", כך אמר הבוקר (ב') ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, בדיון בוועדה לביקורת המדינה, שעסק בהשפעות משבר הקורונה על ענף ההיי-טק. אפלבום הציג את נתוני הרשות לחדשנות: 43% מחברות ההיי-טק הוציאו עובדים לחל"ת במאי, כ-45% קיצצו בשכר העובדים וכמחציתן הקפיאו גיוס כוח אדם.

אפלבום אמר לחברי הוועדה כי הרשות פעלה במהלך חודשי המשבר כדי לסייע לחברות בענף שנקלעו למשבר כלכלי בעקבות הקורונה. הרשות קיבלה 800 בקשות לסיוע, ועד כה חולקו ל-78 חברות מענקי סיוע בסך 52 מיליון שקל. הוא הסביר כי "האוצר נתנו בהתחלה 600 מיליון שקל לטובת מענקי הסיוע ולאחר מכן הוקצבו עוד 500 מיליון. חברה יכולה לקבל סיוע תוך ארבעה שבועות אם היא מוכיחה לנו שאין לה דרך לשרוד עד לסוף המשבר. יש הסכמה עם האוצר שאם נסיים לחלק את החצי מיליארד שקל – ישקלו להוסיף עוד 250 מיליון שקל לסיוע".

ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ
ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמצילום: אייל טואג

בדיון עלתה סוגיית התלות של ישראל במדינות זרות - הן במכירות והן בביקוש לעובדים. על פי הרשות, 78% מהחברות דיווחו על פגיעה בהכנסות, בהן בעיקר חברות קטנות של עד 10 עובדים. מחצית מהחברות המצויות בשלב גיוס ההנבטה (Seed) דיווחו כי תהליך ההשקעה עצר. בנוסף, משבר הקורונה איפשר לחברות בינלאומיות לצמצם בכוח אדם – אולם את הקיצוץ עצמו החברות עושות במשרדים שלהן בישראל. "רוב ההכנסות של ההיי-טק המקומי מגיעות מארה"ב. יש בעיה רצינית בביקושים ומרגישים את הירידה", אמר ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ.

בין המשתתפים בוועדה היה גם אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, שהתייחס לחינוך טכנולוגי ולהעברת תקציבים מהאוניברסיטאות לטובת מכללות – מה שלטענתו יפגע ביתרון הטכנולוגי שמספקת כיום ההשכלה הגבוהה לתעשיית ההיי-טק. "אנחנו מגייסים עובדים גם מהמכללות השונות, ולהם אנחנו עושים הכשרות תעסוקתיות כדי להביא אותם לרמה שאנחנו צריכים. מהלך כזה יכול להיות בכיה לדורות. לצד השקעה במצוינות – המדינה צריכה להשקיע בחרדים ובערבים ולא להשאיר את פערי ההכשרה עלינו", אמר ולדמן.

עופר שלח
עופר שלחצילום: אוליבייה פיטוסי

יזם ההיי-טק הוותיק והשותף בקרן גרוב ונצ'רס, דב מורן, הוסיף: "בעיה מרכזית נמצאת בקרנות הון סיכון, שזה הדלק שמניע את גלגלי תעשיית ההיי-טק. יש מעט מאוד כסף ישראלי שם. המוסדיים בישראל אינם משקיעים אנליסטים במחקר. אף אחד לא יודע איפה כספם נמצא. יצרנו סיטואציה מטורפת שהגופים שמנהלים את כספינו אין להם תמריץ לעשות עבודה טובה לבעלי הכסף, ולכן הם לא משקיעם בהיי-טק. זאת השקעה שדורשת מחקר ומעקב. בנוסף, גם המדינה מעמיסה קשיים דוגמת תשלום מע"מ - כך שכסף ישראלי יותר יקר ורוב ההנאה מההצלחות היא של המשקיעים והם בעיקר ממדינות זרות. המדינה צריכה לחשוב איך לעודד קרנות שמשקיעות בתחום ההיי-טק".

ח"כ עופר שלח, יו"ר הוועדה, אמר כי "בעולם שעומד להתכנס בתוך עצמו בשל משבר כלכלי ומלחמות סחר, היצוא של ההיי-טק בסכנה. צריך לנצל את ההזדמנות ולהגדיל את תוכנית ההכשרות להיי-טק – בעיקר בחברה החרדית והערבית, ולבדוק את נושא הרגולציה וההשקעות המקומיות. חייבים לצאת מהמשבר כשההיי-טק מושך את הכלכלה מהבוץ".

דב מורן
דב מורןצילום: עופר וקנין

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker