במסלול התנגשות עם אירופה: הפגיעה בפרטיות מאיימת על החברות הישראליות

האיחוד האירופי ביטל בשבוע שעבר הסכם שאיפשר העברת מידע אישי של אזרחים לארה"ב - מה שישפיע על חברות ישראליות שמשתמשות בשירותים אמריקאיים ■ ביחד עם חוק השב"כ - התוצאה עלולה להיות הרסנית עבור חברות ישראליות שסוחרות עם אירופה

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מגדל אייפל בפריז, באפריל
פריז. ישראל נמצאת במסלול התנגשות ישיר עם האיחוד האירופיצילום: Christophe Ena/אי־פי

חוק השב"כ – שצפוי לעבור השבוע בחקיקה ראשית ויאפשר לעקוב אחרי אזרחים - והחלטת האיחוד האירופי מיום חמישי לבטל את הסכם מגן הפרטיות (Privacy Shield), שאיפשר העברת מידע אישי של תושבי האיחוד לארה"ב – מסבים נזק גדול לישראל, ועלולים לגרום לאובדן היכולת של עסקים ישראליים לסחור עם מדינות אירופה.

ביטול ההסכם בין אירופה לארה"ב ישפיע על כ-5,000 חברות אמריקאיות, שמעתה לא יוכלו להעביר מידע מאירופה לארה"ב לצורכי שמירה, עיבוד ואחסון. חלק מהחברות, כמו אמזון, גוגל ומיקרוסופט - משמשות צינור חשוב להעברת מידע, שעליו נשענות גם חברות ישראליות (למשל שירותי ענן של ענקיות הטכנולוגיה).

בית הדין לצדק של האיחוד האירופי קבע בשבוע שעבר כי לא ניתן יותר לסמוך על ההסדר בין ארה"ב לאיחוד האירופי – מאחר שלרשויות הביטחוניות האמריקאיות, כמו ה-NSA, יש זכויות מרחיקות לכת בנוגע לאיסוף מידע על אזרחי האיחוד, מה שפוגע קשות בזכות שלהם לפרטיות.

המהלך גם מציב את ישראל במסלול התנגשות ישיר עם האיחוד האירופי. ההחלטה להקשיח עמדות סביב אכיפת תקנות הגנת הפרטיות של האיחוד - ה-GDPR - עלולה להביא לאובדן התאימות של ישראל לחוקי האיחוד, מהסיבה שחוק הגנת הפרטיות הישראלי מיושן ביחס לזה האירופי. ואם לא די בכך שחוק הגנת הפרטיות הישראלי נחקק ב-1981, ומאז לא הותאם לעידן הנוכחי, חוק השב"כ - שיאפשר לשירות החשאי לעקוב אחרי אזרחים ישראלים - מחדד את הפער בתפיסת הפרטיות, ומוסיף לפגיעה במעמדה של ישראל מול האיחוד.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולרצילום: נורית יהלומי

בשנת 2011 הכירה נציבות האיחוד בתאימות הדין בישראל לזה הנוהג באיחוד האירופי, אולם החלטה זו מצויה היום בדיון מחודש בעקבות כניסתן לתוקף של תקנות ה-GDPR במאי 2018 – והיא תתקבל סופית רק בסוף 2020.

לפי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, "בלי הכרה בתאימות דיני הגנת הפרטיות בישראל, העברת מידע אישי על אזרחים של האיחוד האירופי למחוץ לגבולותיו תהיה כפופה למגבלות שיכבידו מאד על פעילותם של עסקים רבים המבקשים להעניק שירותים, למכור מוצרים ולעבד מידע אישי. הדבר יפגע בתעשייה הישראלית, בייחוד בתעשיית ההיי-טק שסובבת היום סביב מידע גדול ופרטי. כלומר - יש לכך השלכות בינלאומיות וכלכליות מרחיקות לכת".

עוצר במרכז ירושלים, השבוע. הכלים של שב"כ מתוחכמים הרבה יותר מאיכון
עוצר בירושלים. "הצעת חוק השב"כ עושה את ההיפך מהמלצות הנציבות"צילום: אמיל סלמן

גם חוק השב"כ, שצפוי להיות מעוגן בחקיקה רשמית ויאפשר לעקוב אחרי חולי קורונה וכאלו שבאו במגע איתם, צפוי להשפיע על העסקים הישראליים. הדיון בחוק יתחדש היום, והוא אמור לעלות לקריאה שנייה ושלישית עד יום רביעי השבוע. "נציבות האיחוד האירופי הבהירה בחודשים האחרונים באופן ברור שאיתור מגעים דיגיטלי סביב הקורונה לא יכול להיות המוני ובכפיה, והמליצה לעשות אותו רק באמצעות יישומון שהתקנתו וולונטרית", אמרה שוורץ אלטשולר.

"הצעת החוק עושה, בפשטות, את ההיפך מכל המלצות הנציבות - וכבר עכשיו יש קולות שקוראים לאי-חידוש ההכרה האירופאית בגללה. השלכות פסק הדין של בית הדין האירופי מעמיד את ישראל במצב בעייתי ביותר". 

עלויות גבוהות ושלילת מעמדה של ישראל

מאחר שישראל התאימה את עצמה עד היום לדין האירופי, המשמעות של החלטת האיחוד פוגעת בישראל מכמה כיוונים. לפי עו"ד גל עומר, שותפה במחלקת קניין רוחני ופרטיות במשרד עמית פולק מטלון ושות', "שמירת מידע בארה"ב מפרה את הדין הישראלי, בגלל שישראל פועלת בהתאם לדין שנקבע באיחוד האירופי. חברות יצטרכו לנייד את המידע שלהן לשרתים במדינות אחרות - כשהעברה לאירופה היא האפשרות הטובה ביותר, אולם הניוד לשרתים כאלו עלול להיות יקר, וזמן הטיפול בהעברה יפגע בתפקוד השוטף של חברות".

עו"ד גל עומר
עו"ד גל עומרצילום: אייל טואג

המשמעות היא שחברות ישראליות יצטרכו להחליף ספק – כלומר, להפסיק את ההתקשרות עם הספק האמריקאי - או להסתכן בהפרת דיני הפרטיות הישראליים. "אם יישלל המעמד - כל חברה ישראלית שמחזיקה מידע על תושבים אירופאים, בפרט חברות שמספקות מוצרים ושירותים לשוק האירופי, יהיו בבעיה, ויצטרכו להטמיע מנגנונים חוזיים ופנימיים כדי להמשיך לפעול שם", הוסיפה עומר.

"גם זה יהיה כרוך בעלויות מטבע הדברים. ביטול מגן הפרטיות, יחד עם חוק המעקבים על ידי גופי ביטחון בישראל, הוא עוד מסמר בארון התאימות של ישראל. במציאות הנוכחית של משבר עולמי כלכלי – זאת מכה נוספת שלא צריך אותה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker