18 שנה, שתי בוררויות ומיליארד שקל: מה השתבש במערכת המחשוב של המכס

במאי פורסם פסק בוררות שחייב את רשות המסים לשלם 20 מיליון שקל לחברת מלם ■ סכום זה הוא רק חוליה בשרשרת מחדלים סביב הקמתה של מערכת מחשוב חדשה לאגף המכס ■ אפילו דו"ח חריף של מבקר המדינה לא הוציא את הצדדים משאננותם - והציבור ממשיך לשלם

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מכולות בנמל אשדוד. המערכת הממוחשבת של המכס קריטית לסחר החוץ של ישראל
מכולות בנמל אשדוד. המערכת הממוחשבת של המכס קריטית לסחר החוץ של ישראלצילום: איליה מלניקוב

מאז פרוץ משבר הקורונה, שגרם למאות אלפי ישראלים לאבד את עבודתם, נשמעות תלונות על הכשלים הניהוליים והביורוקרטיים שמונעים או מעכבים את העברת הסיוע הממשלתי. המובטלים החדשים יכולים רק להתקנא במקביליהם במדינות אחרות, שבהן הכספים מועברים בתהליך יעיל, ממוחשב ומהיר. סיפור אחד ממחיש בצורה הטובה ביותר את האופן שבו פועלים הגופים הממשלתיים — במקרה הזה, רשות המסים — כדי להטמיע טכנולוגיות חדשות ולשפר את הנגישות לאזרח.

בסוף מאי פירסמה חברת המחשוב מלם תים הודעה לבורסה, שבה נכתב כי "ביחס להליך בוררות שהתקיים בין החברה לבין אגף המכס... בקשר עם פרויקט להקמת מערכת חדשה, ניתן פסק הבורר ובו נקבע כי מלם זכאית לקבל מאגף המכס 20 מיליון שקל, כאשר לסכום יתווסף מע"מ". פסיקה זו של הבורר היא רק פרק אחד, ולא האחרון, בפרשה שנפרשת כמעט על שני עשורים — פרשת "שער עולמי".

18 שנה חלפו מאז התקבלה ההחלטה להחליף את מערך המחשוב של אגף המכס ברשות המסים — מהלך שאמור היה להימשך שנים אחדות ולעלות למשלמי המסים כ–300 מיליון שקל. התהליך עדיין לא הושלם, ועלותו חצתה כבר רף של מיליארד שקל. המחדלים היו גלויים: בוררים מונו, תביעות הוגשו בין הצדדים ומבקר המדינה אף חיבר דו"ח חריף — דבר מכל אלה לא הגביר את תחושת הדחיפות לסיום הפרויקט.

"הפרויקט נכשל בכל המדדים המקצועיים"

מערכת המחשוב של המכס משרתת את המדינה כבר עשרות שנים, והיא קריטית לסחר החוץ של ישראל, עם ממשקים חיצוניים רבים (לעמילי מכס, חברות תעופה, חברות ספנות ועוד). ב-2002 התקבלה החלטה להקים מערכת מחשוב חדשה ועדכנית, תחת השם "שער עולמי". אגף מערכות מידע ברשות המסים נדרש לנסח מכרז, ושוכר לשם כך את שירותיה של חברה חיצונית בשם מטאור ניהול מערכות טכנולוגיה, בניהולו של איל אור־גד. תהליך כתיבת המכרז ארך שנתיים, והוא התפרסם ב–2004.

מערכת המחשוב הוותיקה של אגף המכס מתוחזקת על ידי חברת מלם מערכות (כיום חברה בת בבעלות מלאה של מלם תים הציבורית). ברשות המסים אומדים את עלות הפרויקט כולו ב–280 מיליון שקל, אך ב–2005 זוכה מלם במכרז להקמת המערכת החדשה ובחוזה לעשר שנים, עם הצעה בסך 430 מיליון שקל.

ערן יעקב, מנהל רשות המסים
ערן יעקב, מנהל רשות המסיםצילום: ליאב פלד

שלוש שנים חלפו ממועד הזכייה במכרז ועד לחתימת הסכם ההתקשרות בין מלם לרשות המסים בספטמבר 2008. ההסכם הסופי שנחתם כולל הקמה ותחזוקה של המערכת החדשה, בעלות של 384 מיליון שקל. על פי החוזה, מלם היתה צריכה לסיים את הטמעת המערכת בפעימה אחת, בתוך 34 חודשים — עד יולי 2011. אלא שמאז החתימה על ההסכם התגלעו מחלוקות רבות בין הצדדים, בעיקר סביב מועד הסיום המתוכנן.

בשל המחלוקות נשכר ד"ר נחמן אורון לשמש בורר בסכסוך. פרק הזמן שנדרש לאורון לקבל החלטה הוא שנתיים, אך בסופו הוא אינו חוסך שבטו מהצדדים: "הפרויקט נולד בשרשרת של טעויות ונכשל בכל המדדים המקצועיים המקובלים, שכן הוא חורג בצורה משמעותית מלוחות הזמנים שתוכננו לו", כתב אורון ב–2013, "התקציב שיידרש להשלמתו גבוה מהסכום שנקבע והתכולות הנדרשות יתממשו באופן חלקי בלבד".

אורון קובע כי היעדים שנקבעו במכרז לא היו ריאליים, אך מלם הסכימה לקחת על עצמה את הפרויקט בכל זאת. לסיכום קבע אורון כי המדינה תשלם 55 מיליון שקל נוספים לחברת מלם, ומועד הסיום לפרויקט יידחה ל–2017.

שנתיים לאחר הבוררות הראשונה, נפתחת חקירה של משרד מבקר המדינה העוסקת במערכת שער עולמי. בנובמבר 2016 מתפרסם דו"ח חריף של מבקר המדינה, שבו נדונו בין השאר היעדר הפיקוח על הפרויקט מצד רשות המסים, היעדר מעורבות של רשות התקשוב הממשלתית ועוד. המבקר הצביע על נקודה חשובה לא פחות — ניגוד עניינים אפשרי של מלם.

המבקר דאז, יוסף שפירא, כתב כי מלם היא "ספק בעל אישיות כפולה: החברה גם מתפעלת את המערכת הישנה וגם מפתחת את המערכת החדשה, והדבר מעלה שאלות לגבי ניגוד עניינים עסקי שהחברה נמצאת בו ועל שיקוליה בדבר זירוז או עיכוב של פיתוח המערכת החדשה". המבקר קבע כי אגף המכס הוא למעשה לקוח שבוי של מלם: "קשה לו (למכס) להחליף ספק, והספק אינו יכול לנטוש את הלקוח". ממלם לא נמסרה תגובה לכתבה.

מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא בכנסת, ב-2018
מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא בכנסת, ב-2018צילום: אמיל סלמן

דו"ח המבקר הציג לראשונה את העלויות שתפחו: מספטמבר 2008 ועד מארס 2016 (מועד סיום הביקורת), ההתקשרות עם מלם לצורך תחזוקת המערכת הישנה ופיתוח המערכת החדשה עלתה למדינה 829 מיליון שקל.

המחדלים ידועים — והרשות נתונה

בדיקת TheMarker העלתה כי על אף הכשלים הידועים והבעיות הברורות, הגופים האחראים לפרויקט שער עולמי ממשיכים בשלהם. רשות המסים לא החליפה את מלם, למרות ניגוד העניינים האפשרי שעליו הצביע המבקר, והיא עדיין משמשת בשני כובעים — תחזוקת המערכת הישנה (מערכת היצוא בלבד, לאחר שמערכת המחשוב לתחום היבוא הוחלפה) והקמת המערכת החדשה.

ב–2019 שוב נשכר אורון למתן שירותי בוררות, בפטור ממכרז, וגם הפעם הוגש החשבון למדינה כשרשות המסים נדרשה לשלם עוד 20 מיליון שקל לחברת מלם. הפעם, אורון נשמע אופטימי: "נפלה בחלקנו הזכות לקיים בוררות בקשר לפרויקט לאומי גדול, שלמרות שחווה עיכובים, חלקים משמעותיים ממנו עלו לאוויר, ובבוא היום יביא חדשנות וברכה למערך סחר החוץ בישראל".

לפי אתר מפתח התקציב של הסדנה לידע ציבורי, בינואר 2020 אושרה תוספת תשלום של 106 מיליון שקל לחברת מלם. לצד תוספות התשלום האחרות לאורך השנים, הגיעה עלות הפרויקט כולו למיליארד שקל ששולמו לחברת מלם לבדה.

תולדות מערכת שער עולמי של אגף המכס

החוזה עם מטאור, שנחתם ב–2002, מחודש מאז שוב ושוב בפטור ממכרז. ההתקשרות האחרונה עם החברה היתה בנובמבר 2019, והיקפה 2.2 מיליון שקל. רשות המסים הבטיחה באותה תקופה כי תפרסם ברבעון הראשון של 2020 מכרז חדש לחברה מלווה לפרויקט — אך הדבר לא קרה מעולם. מערכת שער עולמי, שהיתה אמורה לעלות לאוויר בפעימה אחת ב–2011, פוצלה לארבע פעימות, האחרונה שבהן מתוכננת ל–2022.

ההיסטוריה חוזרת

בנובמבר 2017 נחשף סיפורו של פרויקט המחשוב "תבל", שנועד להצעיד את המוסד לביטוח לאומי למאה ה–21. הפרויקט, שהיה אמור להסתיים ב–2020 ותקציבו היה 477 מיליון שקל, התנפח. סיומו נדחה ל–2028 ועלותו הנוכחית היא 1.4 מיליארד שקל.

באחרונה הודיע משרד התקשורת על הסכם להטמעת מערכת קשרי לקוחות חדשה, שתטפל בפניות הציבור, תקבל דיווחים מגופי תקשורת ותכיל יישומים נוספים. בניגוד לביטוח הלאומי ולרשות המסים, במשרד התקשורת לא הכריזו על פרויקט ולא ניסו להמציא את הגלגל, אלא בחרו בפלטפורמת הענן סיילספורס והתקשרו עם חברה מקומית שתספק את שירותי ההטמעה. עד כה עלויות ההתקשרות היו 2 מיליון שקל בלבד. יש לקוות כי רוח זו תחלחל למשרדים נוספים ותביא לחיסכון עצום בכספי ציבור.

עלייה מטאורית: היועצים שהרוויחו מהכשל המתמשך

מאז 2002, לכל אורך מסלול המכשולים שעברה מערכת שער עולמי של אגף המכס, היתה לצדה חברת "מטאור ניהול מערכות טכנולוגיה", בניהולו של איל אור־גד. מטאור, שנשכרה ב–2002 לכתיבת המכרז להקמת מערכת שער עולמי, עדיין נמצאת בהתקשרות עם רשות המסים — אף שב–2016 קבע מבקר המדינה בדו"ח חריף כי המכרז שכתבה לא היה ריאלי מלכתחילה. מאז ההתקשרות הראשונה, מחודש החוזה עמה שוב ושוב במסגרת פטור ממכרז.

מאז 2002 קיבלה מטאור שכר בסך 12.7 מיליון שקל, תמורת "ליווי בהכנת מסמכי המכרז, בדיקת ההצעות, בחירת הספק, ליווי ההתקשורת עם חברת מלם וליווי רשות המיסים בשני הליכי הבוררות". ההתקשרות האחרונה עם החברה נעשתה בנובמבר 2019, גם היא בהליך פטור ממכרז. אף שברשות המסים הבטיחו לפרסם מכרז חדש לליווי הפרויקט בתחילת 2020, הדבר לא נעשה.

לפי אתר מפתח התקציב של הסדנה לידע ציבורי, מטאור משמשת לא רק היועצת הצמודה לפרויקט שער עולמי, אלא גם יועצת למשרד הבריאות בפרויקט ביג דאטה, תמורת 1.9 מיליון שקל; יועצת למשרד הפנים בתחום מערכות מידע, התקשרות שהיקפה 1.8 מיליון שקל; וכן מייעצת למשרד ראש הממשלה, משרד הבינוי והשיכון ומשרדי ממשלה נוספים. בסך הכל, בין 2014 ל–2019 קיבלה חברת מטאור מהמדינה 16.9 מיליון שקל — ועוד היד נטויה.

חברת מטאור היתה שם גם בנובמבר 2017, כשחברת יבמ זכתה במכרז של רשות האוכלוסין וההגירה להקמת פרויקט "איתן" — פיתוח ותחזוקה של כלל מערכות המידע של הרשות, לרבות ניהול המידע על אזרחים ושוהים בישראל. במארס 2019 אישרה ועדת הכספים של הכנסת התחייבות של 840 מיליון שקל ליבמ, שב–2018 נטען כי תסיים את פיתוח המערכת החדשה בתוך שלוש שנים.

מטאור היתה היועצת המלווה לפרויקט איתן מאז 2011, ומאז הוארך החוזה שלה שוב ושוב בפטור ממכרז. מפרוטוקול ההתקשרות האחרונה ניתן ללמוד כי עד כה קיבלה החברה 10.7 מיליון שקל תמורת הייעוץ בפרויקט זה בלבד.

עו"ד נחמן אורון, שנשכר פעמיים לשמש בורר בעניין שער עולמי וקיבל תמורת הבוררות 1.4 מיליון שקל לפני מע"מ מרשות המסים (ותשלום נוסף מחברת מלם), מייעץ גם למשרד המשפטים ולרשות התעסוקה.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "רשות המסים רואה בפרויקט שער עולמי הצלחה לאומית! מדובר במערכת סחר חוץ מהמתקדמות בעולם ומדינות רבות משחרות לפתחנו כדי ללמוד על יכולותיה. עלות פיתוח מערכת שער עולמי עם השלמתה תסתכם ב-200 מיליון שקל ולא מיליארד שקל. העלויות שהובאו בכתבה מדו"ח מבקר המדינה עוותו ויצאו מהקשרן. עצם ההשוואה בין פרויקטים של הקמת מערכי ליבה לאומיים קריטיים כגון: מערכת שער עולמי (מערך היבוא והיצוא של מדינת ישראל), מערכת איתן (מערך ניהול מרשם התושבים של ישראל) ומערכת תבל (מערך הליבה של הביטוח הלאומי) לבין מערכת פניות ציבור וקשרי לקוחות למשרד התקשורת (מערכת CRM סטנדרטית אשר ניתן למצוא כמותה בעשרות אם לא במאות חברות וארגונים בישראל) היא מגוחכת ומעידה על חוסר ההבנה של סדר הגודל של הפרויקט ומורכבותו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום