השב"כ איתר 70% מהחולים בקורונה? לא בדיוק

מומחים בתחום עיבוד נתונים ופרטיות טוענים כי הנתונים שפורסמו אינם מאפשרים לקבל תמונת מצב מדויקת בנוגע ליעילות השימוש בשב"כ לאיתור חולים ■ "נראה כי הכלי מוצא הרבה אנשים שלא היו במגע עם חולים, ומפספס המון כאלה שהיו במגע עם חולים"

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בדיקת קורונה
בדיקת קורונהצילום: אוהד צויגנברג

בשבוע האחרון הפיץ משרד הבריאות נתונים על מספר החולים שאוכנו על ידי שירות הביטחון הכללי (השב"כ) וכמה חולי קורונה אותרו בזכות השימוש בטכנולוגיה של השירות. הנתונים פורסמו בדו"ח הראשון ששיגר משרד הבריאות, בהתאם לחוק החדש בנושא.

המסמך נמסר לחדשות 12 - שם נטען כי 70% מהחולים החדשים אותרו על ידי השב"כ. גם בוועדת חוץ וביטחון שדנה היום (ג') במנגנון הערעורים על איכוני השב"כ ציינו את הנתון, אבל זהו מצג שווא. מומחים בתחום עיבוד נתונים ופרטיות טוענים כי הנתונים אינם מאפשרים לקבל תמונת מצב מדויקת בנוגע ליעילות השימוש בשב"כ לאיתור חולים.

על פי הטבלה שמציגה את הנתונים, מספר חולי הקורונה שמשרד הבריאות ביקש איכונים של מכשירי הסלולרי שלהם הוא 6,321 חולי קורונה. לאחר תהליך האיכון נשלחו 70,949 הודעות על מגע עם חולה קורונה מאומת, ובהן הוראה להיכנס לבידוד. מתוכם, רק 2,468 חולים מאומתים אותרו על ידי השב"כ.

ד"ר ערן טוך מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, אחד ממייסדי עמותת פרטיות ישראל, מסביר כי "הנתונים על היעילות של הכלי של השב״כ פורסמו בלי שאף אחד תהה לגבי המספרים או ביצע ניתוח סטטיסטי. לא מדובר ב-70% חולים - אלא בסביבות 3.5%. אם היינו בודקים באופן מקרי 70 אלף איש מהאוכלוסייה, כמה חולים היינו מוצאים? מכיוון שמוצאים כל יום בסביבות 1,000 חולים, מאוד יכול להיות שהמספר לא היה שונה מהכלי של השב״כ".

מעבדת בדיקת דגימות קורונה
מעבדת בדיקת דגימות קורונהצילום: אמיל סלמן

אף שמשרד הבריאות הציג את השימוש בכלי של השב"כ כמוצלח – נראה שבפועל הדבר אינו נכון. טוך מסביר כי "נבדקו כ-6,000 חולים, ונמצאו 2,468 אנשים שהם הדביקו. זה נותן מקדם הדבקה נמוך מאוד - בערך חצי. אבל אנחנו יודעים שהמחלה הרבה יותר מדבקת, אז איפה האחרים?

"נראה שהכלי מוצא הרבה אנשים שלא היו במגע עם חולים - ומפספס המון אנשים שכן היו במגע עם חולים. אז מה היעילות של חקירות אפידמיולוגיות אחרות? הדיוק של איתור המגעים שלא בעזרת השב״כ הוא 114%, כלומר כ-1,027 חולים שנמצאו על בסיס 898 הודעות. זה כמובן לא הגיוני, וכנראה שהנתונים האלה חסרים מאוד".

על פי המסמך שמתייחס לאיכונים שבוצעו בין 1 ביולי ועד 8 ביולי, נשלחו כ-77,270 הודעות לחולים ולאנשים שבאו איתם במגע. משרד הבריאות מציין כי בשבוע זה מספר הפניות למוקד הערעורים היה הגבוה ביותר מאז תחילת המשבר, וכי זמני ההמתנה היו גבוהים. לדבריהם, הם תגברו את המוקד באמצעות אנשי פיקוד העורף שהצטרפו למוקד וגיוס צוותים נוספים למוקד קול הבריאות הרגיל.

בדיון של ועדת חוץ וביטחון נמסר ממשרד הבריאות כי הוא ביטל את חובת הבידוד ליותר ממחצית מהישראלים לאחר שפנו למוקד בתלונה על טעויות. עוד נמסר כי יגידלו את צוות החוקרים אפידמיולוגים ל-500 אנשים.

יו"ר הוועדה, צבי האוזר (דרך ארץ), אמר כי "בניכוי טעויות ושל חולים א-סימפטומטיים, יש להניח כי אנחנו מגיעים לפחות מ-50% מהחולים החדשים בעזרת כלי השב"כ והחקירות האפידמיולוגיות בטלפון גם יחד. הפער מצדיק לדרוש את הפעלתה של האפליקציה האזרחית - המגן 2 - וגם להרחיב את מערך החקירות אפידמיולוגיות".

הדיון על הכישלון בשבוע שעבר לספק מענה לישראלים שרצו לערער על איכון שגוי נעשה לאחר בקשתה של ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד) - שנכנסה לבידוד והשתתפה בדיון באמצעות שיחת זום. "כלי לסיכול טרור שמוסב למעקב אחר אזרחים מחייב רגישות מקסימלית ומעטפת מקצועית של משרד הבריאות", היא אמרה. 

ברביבאי הוסיפה כי "זה התחיל בחטא, יצר חוסר מוטיבציה לפיתוח האפליקציה האזרחית והגדלת מערך החקירות, ונגמר בכ-70 אלף אזרחים שנכנסו לבידוד ואין להם מענה או מי שיבדוק ויחקור אם הם מחויבים בהמשך בידוד ואובדן ימי עבודה. אסור היה לתת לכלי הזה לגיטימציה, אבל אם נתנו, אז חייבים להיערך להמשך ולתת לאזרח מענה ראוי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker