בנק ישראל בסקירה על ענף ההיי-טק: גיוסים יותר חשובים מאקזיטים

כותבי הדו"ח חוששים כי "משבר הקרורונה יכול להקשות על המשך המימון של חברות ההיי-טק הישראליות"

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אקסלרטור ליזמים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה
אקסלרטור ליזמים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: נתלי ברנט

"למרות תשומת הלב התקשורת הרבה לאקזיטים, נראה שהשפעתם הכלכלית הישירה על המשק פחותה מזו של גיוסי הון סיכון". כך נכתב בדו"ח של בנק ישראל על ענף ההיי-טק, שמנתח את מאפייני המימון של חברות היי-טק בישראל, אך מקדיש גם דיון לתקופת הקורונה והמשבר העולמי.

בדו"ח נכתב על כי האקזיטים הם בעיקר "העברת בעלות בין גורמים זרים", ואילו בהשקעות הון סיכון, יש השקעה של מטבע זר "שמקבלת ביטוי משמעותי בחשבון הפיננסי של המשק". בבנק ישראל מסבירים כי הון סיכון הוא "מקרה ייחודי" שמכניס מט"ח לישראל הן בשלב ההשקעה בחברות והן במכירות שלהן (ייצוא).

בתחילת הדו"ח, אנשי הבנק סוקרים את ענף ההיי-טק הישראלי בכלל, והתפקיד יוצא הדופן שלו בכלכלה. הם כותבים כי "חברות היי-טק ישראליות מקבלות כ-4% מסך השקעות ההון-סיכון העולמיות - פי עשרה מחלקה של ישראל בתוצר העולמי". ההיי-טק מייצג כ-11% מהתוצר העסקי וזהו נתון חריג בהשוואה בין לאומית - במדינות המפותחות הנתון עומד על ממוצע של כ-5% בלבד.

ההיי-טק הישראלי מתבגר, זה ידוע, ולכן דרוש יותר הון, או כפי שכותבים בבנק: "בישראל, כמו בעולם, גדל בשנים האחרונות סך המימון בהון סיכון בחברות הנמצאות בשלבים מתקדמים של התפתחותן, ולכן צורכות סכומים גבוהים יחסית. שווי גיוס הון סיכון של חברות ההיי-טק הישראליות היה ב-2019 כ-9 מיליארד דולר". גם מספר השנים שעוברות עד לאקזיט גדל מ-9 שנים בממוצע ב-2014 ל-11 שנה בממוצע ב-2018.

כאן מתחילות הבעיות: המשק הישראלי תלוי בהצלחת מגזר ההיי-טק, וההיי-טק עצמו תלוי בהון זר. "רוב המימון בהיי-טק הוא מקרנות הון סיכון זרות (קרנות זרות הובילו יותר מ-65% מהעסקות) וגם הקרנות המקומיות ממומנות במידה רבה בהשקעות של זרים", נכתב בדו"ח. וכל זה פוגש כעת את משבר הקורונה.

הקורונה עלולה לפגוע בחברות הצעירות

בניין בנק ישראל בירושלים
בניין בנק ישראל בירושליםצילום: אמיל סלמן

"למשבר הקורונה שפרץ לקראת סוף הרבעון הראשון של 2020 יש השפעות חובקות עולם", נכתב בדו"ח. "סקר המגמות וסקר מצב התעסוקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעת התפשטות נגיף קורונה מראים כי הפגיעה בפעילות חברות ההיי-טק בשיא המשבר היתה מתונה יחסית. זאת משום שהיכולת של העובדים בחברות אלה לעבוד מהבית גבוהה, ומשום שחלק מהחברות טרם מוכרות, ולכן הן לא חוו פגיעה בפדיון.

"נכון למאי, שיעור הפגיעה הממוצע בפדיון של החברות במגזר ההיי-טק היה 14%, בעוד הממוצע של כלל החברות היה 20%. שיעור העובדים הפעילים במגזר ההיי-טק לא ירד מ-80% לאורך כל התקופה (לעומת הממוצע של כלל החברות במארס ובאפריל - 60%). גם בתחילת יוני 34% מהעובדים בהיי-טק עובדים מהבית, בהשוואה לממוצע של כלל החברות - 10%.

"מצד שני, יש אינדיקציות ראשוניות המראות כי הפגיעה בתעסוקה במגזר זה גבוהה יותר מאשר במגזרים אחרים: נכון למאי, כ-4.2% מהעובדים במגזר ההיי-טק פוטרו בגלל הנגיף, לעומת ממוצע כלל החברות, שהיה 3.8% וחברות המעסיקות 26% מהמועסקים בענף קיצצו בשכר".

בבנק ישראל מוסיפים כי מחזורי הזמן בין גיוס לגיוס בהיי-טק התקצרו מ-24 חודשים ל-20 חודשים ולכן, בשל הנגיף, הוא חושש שחברות ייקלעו למצוקה תזרימית בבואן להשלים עוד סבב גיוס. עיקר הפגיעה, על פי הדו"ח, היא בחברות בשלבים מוקדמים: "אמנם ברבעון הראשון של 2020, סכומי גיוס ההון היו ברמה גבוהה, אך תמהיל ההשקעות ברבעון זה שונה במאפייניו מאשר בשנים הקודמות ושיעור ההשקעה חברות בשלבים מאוחרים עלה משמעותית לעומת ירידת השיעור המושקע בסבבים ראשוניים.

"הסיבה לירידה היא, כנראה, שהקרנות שיש להן כספים להשקעה שומרות את כספן לצורך השקעה בחברות שהן השקיעו בהן בעבר כדי לעזור להן לצלוח את תקופת המשבר... הפגיעה בפעילות וביכולת המימון של חברות בשלבים מוקדמים, עלולה לפגוע בצמיחה של חברות אלה בשנים הקרובות. ככל שהמשבר יימשך הפגיעה במימון חברות ההיי-טק צפויה להתרחב לחברות נוספות, גם כאלו הנמצאות בשלבי בשלות מאוחרים".

בנק ישראל מתייחסים גם לתוכנית החדשה לעידוד גופים מוסדיים להשקיע בהיי-טק הישראלי, אך מסבירים שהיא לא תסייע לחברות הצעירות: "הבעיתיות בתוכנית היא שמבנה הקרנות מעודד בעיקר השקעה בחברות בשלות, ואינו מתמקד במצקות המימון שהמשבר גרם לחברות בשלבי הגיוס הראשונים".

לסיכום נכתב: "משבר נגיף קורונה מבליט שהסתמכות של מגזר מרכזי בתוצר הישראלי על מקור מימון יחיד, המתואם עם הפעילות העולמית, יכול להקשות על המשך המימון של חברות ההיי-טק הישראליות בתקופה של שפל עולמי". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker