השבוע בטקניישן

טראמפ, למונייד, והיזמים ששכחו שהעובדים זוכרים

כתבות ותובנות מהשבוע שחלף עבור קוראי ההיי-טק של TheMarker

רותי לוי
TechNation
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בועה
בועהצילום: Michael Probst/אי־פי

מנמיכה ציפיות

חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד פרסמה ביום חמישי תשקיף מלא לקראת הנפקה בניו יורק. הפרסום הנוכחי מוסיף על התשקיף הקודם שני פרטים מעניינים – השווי שבו החברה מעוניינת לגייס וחלוקת האחזקות בחברה

הפרסום מגלה כי החברה מעוניינת לגייס 329-253 מיליון דולר, לפי שווי של בין 1 ל-1.1 מיליארד דולר, לפני הכסף או 1.43-1.26 מיליארד דולר אחרי הכסף. למונייד תנפיק 11 מיליון מניות, 20% מהחברה לאחר ההנפקה - במחיר של 23-26 דולר למניה, בעוד מחיר המניה בגיוס האחרון שלה ביוני 2019 היה 42.4 דולר. כלומר, המחיר שלמונייד מבקשת להנפיק לפיו נמוך בכ-42% בממוצע מזה שקיבלה כחברה פרטית. לחתמים יש אופציה לרכוש 1.65 מיליון מניות נוספות (השקולות ל-2% מהמניות אחרי ההנפקה). 

השווי שבו החברה מקווה להסחר בו ביום ההנפקה - 1.4 מיליארד דולר - גבוה כמעט פי 18 מההכנסות שהיא הציגה ב-12 החודשים המדווחים האחרונים (אפריל 2019 ועד סוף מארס 2020) - 78.6 מיליון דולר. גם אם נניח כי למונייד תסיים את 2020 בהכנסות של 160 מיליון דולר - הגבוהות פי 2.4 מאלה שהציגה ב-2019, ובדומה לקפיצה שהראתה ברבעון הראשון - המכפיל על ההכנסות הוא 8.75.

לשם השוואה, חברת טכנולוגיה המציעה מוצרים מסורתיים כמו אובר נסחרת לפי מכפיל של 3.5 על ההכנסות ב-12 החודשים האחרונים (מכפיל של equity value על LTM), חברת ביטוח Allstate נסחרת לפי מכפיל של 0.7 על ההכנסות ב-12 החודשים האחרונים. נטפליקס - חברת טכנולוגיה צרכנית רווחית, שניפצה את תחזיות האנליסטים כתוצאה מביקוש גובר בשל הסגר בקורונה - נסחרת כיום לפי מכפיל של 9 על ההכנסות. 

החישוב נועד כדי להראות סדר גודל של השווי הגבוה שלמונייד רוצה. מכפיל תלוי גם בתחומי הפעילות ובשיעורי הצמיחה של החברות (חברות שצומחות ב-10% לא מקבלות את אותו מכפיל של אלו שצומחות ב-40%). שווי כזה ללמונייד - אם אכן תקבל אותו - ישקף אופטימיות מאוד גדולה לגבי עתידה.

>> את הכתבה הזאת אתם יכולים לקבל ישירות למייל - לחצו להרשמה לניוזלטר השבועי או לקריאת הניוזלטרים הקודמים

צפיתי השבוע בסרטונים ובמצגת שלמונייד הכינו לרוד-שואו (למי שמתעניין – אפשר לראות פה, הם יירדו מהאתר לאחר ההנפקה), ואני חייבת להודות שהסיפור עדיין שובה אותי. תמיד הערכתי אותם כאנשים שמבינים מיתוג ותקשורת.

אלא שכל התפישה שלי את החברה ברמה העסקית נשענת על נתונים שהם הסכימו לחלוק. כאשר מגיעים לרגע האמת - שבו הנתונים חשופים מכיוון שרוצים לשתף בעסק את הציבור – הסיפור עוד לא מספיק משכנע, המספרים לא מסתדרים. התחושה שלי היא שהחברה עדיין בשלב החלומות הגדולים, שיכולים להישאר אצל אנשים שמבינים בחלומות כאלה – מהשוק הפרטי.

אחזקות בעלי המניות בלמונייד

אחרי הכסף

בסוף פברואר האחרון, כשפרסמנו לראשונה את עסקת סייבר אקס – מיקרוסופט, היזמים עומר שניידר וניר גילר שהו בארה"ב בחזרה מכנס RSA בסן פרנסיסקו. הם מיהרו לזמן את העובדים לשיחת זום, והסבירו להם שעיתונאים נוטים להמציא עסקות. מעדויות של אנשים שנכחו בשיחה, אחת האינדיקציות למה שהוגדר כ"חובבנות" היתה שהסכום (הערכנו אז את העסקה בין 150-180 מיליון דולר) פשוט לא ריאלי.

בשנתיים האחרונות, כאשר המתחרות של סייבר אקס כמו אינדג'י הישראלית וסיקיוריטי מטרס ההולנדית נמכרו ב-95 מיליון דולר ו-113 מיליון דולר, בהתאמה – היזמים של סייבר אקס היו מדבררים לעובדים שקנו את המתחרים בזול, "היה המון זלזול וחוסר הערכה, הסכום היה אינדיקציה עבורם שמדובר במתחרה לא ראוי", סיפרו לנו עובדים. "ואנחנו, לעומת זאת, שווים פי כמה מזה".

כאשר עסקת הענק של ארמיס התרחשה בינואר (1.1 מיליארד דולר) – הם סיפרו לעובדים שזה בערך מה שמצפה גם להם, אם רק תהיה להם הצלחה למוצר ה-IoT החדש מבוסס הענן שהם בונים (להבדיל מהמוצר און-פרם המסורתי של סייבר אקס). היו שלבים שהם אף דיברו על הנפקה ב-2022. כשזהו מצב העניינים, אפשר להבין איך גם באותה תקופה כאשר כבר היו המגעים עם מיקרוסופט הם המשיכו לגייס עובדים במרץ ובהתלהבות תחת הבטחות שונות.

לא לטעות, האקזיט של סייבר אקס לא היה כישלון. כשחשפנו אותו לראשונה, הסברנו בגלוי שקשה מאד להבין האם מדובר בעסקה מוצלחת בשל מידע חסר לגבי תנאי החלוקה והשווי שבו נכנסו משקיעים שונים לחברה לאורך 7 שנות קיומה. מאז התברר כי החברה נמכרה ב-165 מיליון דולר למול שווי של 95 מיליון דולר (אחרי הכסף) שקיבלה בגיוס האחרון לפני שנה.

כל המשקיעים קיבלו החזר הגבוה מההשקעה - גם אם לא בהכרח זה שחלמו עליו, היזמים לוקחים כסף הביתה (גם אם לא כמו היזמים של ארמיס), ויש גם עובדים רבים שנהנים. לפי הערכות הזוטרים שבהם מקבלים כ-10 אלף דולר, דרג הביניים כמה עשרות אלפי דולרים, ובכירים בודדים ייהנו גם מ-200 אלף דולר. לצד זאת, יש לא מעט עובדים שהגיעו לחברה לפני שנה בלבד – וימצאו את עצמם ללא עבודה בשל פיטורים שהחברה מבצעת כעת. האופציות שלהם טרם הבשילו למניות ואין עליהן אקסלרציה (למעשה, גם עבור עובדים קיימים אין אקסלרציה באקזיט הנוכחי) - כך שהם לא רואים דבר מהמכירה.

בסיפור שפרסמנו השבוע התגלה הצד הפחות זוהר ופחות מדובר של עסקות הרכישה – "פעילויות שהתייתרו". לרוב אלה אנשי מכירות, אדמיניסטרציה וכספים שכבר אינם דרושים ברגע שהחברה הנרכשת מוטמעת אצל רוכשת גדולה ממנה. זה קורה בהמון חברות, ועיתונאים לרוב לא עסוקים בזה ולא מקבלים על כך פרטים, מכיוון שזהו סדר הדברים המקובל והמוכר. 

מתי זה כן הופך לבעיה? כאשר העובדים מרגישים שלא מתייחסים אליהם בצורה הוגנת. כאשר מידע שהעובדים מגלים בעיתון מבוטל בבוז אך מהר מאד מתגלה כאמת; כאשר מגייסים אותם מחברה אחרת תחת הבטחות שעובדים כעת על הצמחת חברה - אבל זמן קצר אחר כך מתגלה שיש מכירה, וכבר אין בהם צורך; כאשר לא משלמים להם בונוסים על רבעון ראשון כבר חודשיים תחת הטענה ש"יש עומס במחלקת כספים", אולם שעתיים אחרי פנייה מהעיתון שולחים מייל הבהרה שהבונוסים ישולמו רטרואקטיבית. 

אני אגב לא מוחקת פה את האחריות של מיקרוסופט, היא זו שקובעת בסוף כמה עובדים עוברים אליה במכירה - אבל גם בתהליך הזה יש משא ומתן, ומישהו צריך להילחם על העובדים, או לכל הפחות לא להבטיח להם הבטחות שיש סבירות גבוהה שלא תעמדו בהן. 

השמיים נסגרים טייק 2

בתחילת השבוע חתם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על צו נשיאותי המשעה זמנית את האפשרות להנפיק סוגים רבים של אשרות עבודה לארה"ב (H-1B, L-1, וחלק מוויזות J1) – וזרק אלפי עסקים ומאות אלפי משרות לחוסר וודאות. האיסור ישמור על לפחות חצי מיליון עובדים זרים מחוץ לארה"ב עד סוף 2020.

הצו לא פוגע בעובדים הנמצאים כבר ברילוקיישן ולא חל על הארכות וחידושים של ויזות קיימות - אלא רק על הכנסת עובדים חדשים לארה"ב, כך שהשפעתו המלאה עוד תתגלה. אבל הוא כן מאריך באופן מיידי את איסור הנפקת הגרין קארד שיצא באפריל והיה אמור להסתיים, ומייצר בעיה לעובדים שכבר העבירו את חייהם לארה"ב וקיוו להשתקע בה.

עורכי דין מעריכים שהצו יפסל בבית משפט פדרלי, ובפיננשל טיימס הסבירו השבוע שאי הבהירות של הצו תחשוף אותו לאתגרים משפטיים, אבל לא כדאי להמר על כך שהוא יבוטל במהירות. טראמפ מקדם מאז כניסתו לבית הלבן מדיניות אנטי הגירה, הנימוק להשעיה הנוכחית היא שאשרות העבודה מהוות איום על תעסוקה של עובדים אמריקאיים שניזוקה בשל משבר הקורונה.

סטארט-אפים ישראליים משתמשים, בנוסף לוויזות שהושעו, גם בוויזות מסוג E ו-O1. אלא שהבקשות בוויזות E מטופלות על ידי השגרירות בישראל והיא סגורה מפאת הקורונה זה חודשיים. לצו החדש יש השפעה מיידית על סטארט-אפים ישראליים, אם כי עורך הדין צבי קן-תור, המתמחה בהצבת עובדים בחו"ל, טוען שאת רוב הנזק בעסקי הרילוקיישן כבר יצר הווירוס. ההארכה של הצו תלויה במידה רבה בתוצאות הבחירות בנובמבר.

מוזמנים לקרוא: שאלות ותשובות; וגם להצטרף לדיון שלנו פה

טראמפ נואם בוויסקונסין, אתמול
טראמפ נואם בוויסקונסין, אתמולצילום: CARLOS BARRIA/רויטרס

והנה עוד כמה כתבות מקוריות שאולי פספסתם:

1. הכס של מלכת השבבים מתנדנד >> לקריאה

2. החרם שהוריד את צוקרברג מהעץ >> לקריאה

3. תמורת 10,000 שקל, "אמא מודאגת" תשמיץ את המתחרים שלך בפייסבוק >> לקריאה

4. הווירוס החזיר אנשים לאלבום המשפחתי והקפיץ את רווחי מיי הריטג' >> לקריאה

5. מי יבלום את סוס הפרא של NSO ומשרד הביטחון >> לקריאה

6. אפליקציית מגן 2 לא תציל אותנו מקורונה – האשמות הן אפל וגוגל >> לקריאה

7. ייתכן שנמצאה השיטה להכניס יותר נשים ליזמות טכנולוגית >> לקריאה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker