מנהל הלמ"ס מזהיר: "הסקר הסרולוגי הלאומי יוביל לתוצאות מוטות ולא מייצגות"

פרופ' דני פפרמן טוען שהתריע על כך בפני גורמים בכירים במשרד הבריאות ובמשרדי ממשלה אחרים כבר לפני יותר משבועיים, אך לא קיבל מענה ■ "אני דורש ממקבלי ההחלטות לקיים דיון מעמיק באופן שבו יש לבצע את הסקר, ולפעול במקצועיות ולא בנוחות"

שגיא כהן
שגיא כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בדיקת קורונה תחנה מרכזית ת"א
בדיקת קורונה בתחנה המרכזית בת"אצילום: מגד גוזני

הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), פרופ' דני פפרמן, פירסם היום (חמישי) אזהרה חריפה שלפיה הסקר הסרולוגי של משרד הבריאות, שאמור לצאת לדרך בשבוע הבא, "יוביל לתוצאות מוטות ולא מייצגות".

פפרמן טוען שפנה לגורמים הבכירים ביותר במשרד הבריאות ובמשרדי ממשלה רלוונטיים אחרים כבר לפני יותר משבועיים. "התרעתי על ביצוע הסקר במתכונת המוצעת וביקשתי לקיים דיון מעמיק בנושא, אך להפתעתי ואכזבתי, לא זכיתי לכל תגובה".

דני פפרמן
פרופ' דני פפרמןצילום: באדיבות האוניברס

בדיקות סרולוגיות הן בדיקות דם המאתרות נוכחות של נוגדנים ומאפשרות לזהות גם אנשים שחלו בעבר והחלימו בקורונה, אפילו אם לא ידעו שהם חולים. מטרת הסקר הסרולוגי, שמתוכנן בקרב כ-70 אלף איש, היא להבין יותר את מאפייני מחלת הקורונה ואת ההתפשטות הממשית של הנגיף בישראל.

הסקר אמור לצאת לדרך בשבוע הבא אחרי עיכובים רבים. אולם השיטה שבה בחר משרד הבריאות מעלה סימני שאלה. לפי התוכנית, מטופלים שמגיעים באופן שגרתי לקופות החולים לצורך בדיקות דם יתבקשו למסור גם דגימות דם עבור בדיקת נוגדנים לקורונה, וימלאו שאלון.

"ביצוע הסקר במתווה המתוכנן יוביל לתוצאות מוטות ולא מייצגות, מאחר שהבאים לצורך בדיקות דם אינם מהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל מבחינה רפואית, במיוחד בתקופת הקורונה", אומר פרופ' פפרמן. "סקר כזה לא יאפשר הערכות מדעיות לגבי שיעורי טעות אפשריים, מעצם העובדה שמדובר במדגם בלבד. דגימה נכונה היא לבחור מדגם הסתברותי שבו לכל פרט באוכלוסייה יש הסתברות חיובית (לאו דווקא שווה) להיכלל במדגם. אני דורש ממקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לקיים דיון מעמיק באופן שבו יש לבצע את הסקר, ולפעול במקצועיות ולא בנוחות".

לדבריו, "סביר שלפחות חלק מאותם אזרחים המגיעים לצורך בדיקות דם סובלים מבעיה רפואית כלשהי, ואולי דווקא בשל כך הם נזהרו יותר מהידבקות במחלה. אוסיף לכך שבסקר סרולוגי, אחת המטרות היא לבדוק אינטראקציות בין פרטים שגרים באותה דירה, אך שיטת הדגימה המוצעת לא תאפשר זאת.

"אין ספק שנוח מאוד לדגום בצורה זו מאחר שהנדגמים ממילא מגיעים למתן דגימות דם. אך עם כל הכבוד, אי אפשר להחליף מהימנות בנוחות. סקר מהימן יחייב תיאום טלפוני מוקדם עם הנדגמים, שבו הם יתבקשו להגיע לקופות החולים או מתחמים ייעודיים לצורך הבדיקה, וככל שהנדגמים יימנעו מלהגיע, יהיה צורך להגיע לביתם. הרבה פחות נוח, אך כך יש לבצע סקר בעל מהימנות סטטיסטית". בשיטה יזומה זו התקיים באחרונה סקר סרולוגי שנערך בבני ברק, בשיתוף מכון גרטנר והלמ"ס.

ממשרד הבריאות עדיין לא נמסרה תגובה רשמית לדבריו, אך גורמים במשרד ובקרב גורמים המייעצים לו התייחסו בעבר לחששות דומים ודחו אותם. במשרד הבריאות סבורים כי ידעו כיצד לדגום את הנבדקים בצורה שתמנע הטיות והדגישו ש-100 אלף איש מגיעים לבצע בדיקות מעבדה מדי יום בקופות החולים, מרביתם לא חולים ומגיעים לבדיקות שגרתיות או נקודתיות.

יאיר שינדל, מייסד שותף ושותף מנהל של קרן aMoon, המשתתף בכוח המשימה שמייעץ למשרד הבריאות, בין השאר בנושאי בדיקות, אמר באחרונה בראיון ל-TheMarker: "נכון, יש הרבה חסרונות. זה לא יהיה מושלם מבחינה סטטיסטית, אבל הרבה מאוד אנשים באים לקופת חולים מסיבות שונות, ואפשר יהיה לבצע התאמות. אנחנו גם הולכים ל-140 ישובים שונים שזה גם מייצר מגוון מאוד גדול. זה לא אידיאלי, אבל הקופות כבר עושות עבודה ואנחנו רוצים לזוז מהר".

תגובות