עמותה חדשה תנסה למלא את החלל בתחום הגנת הפרטיות בישראל

מטרת העמותה, שנמצאת בשלבי הקמה, היא לייצג את הציבור בדיונים על פרטיות לאחר שהממשלה החליטה לקדם את מעקבי השב"כ ■ עם מייסדיה נמנים אנשי משפט, אקדמיה וארגונים אזרחיים

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ימי קורונה בשוק מחנה יהודה בירושלים
ימי קורונה בשוק מחנה יהודה בירושליםצילום: אוהד צויגנברג

מומחים מתחומי המשפט, הרגולציה והטכנולוגיה החליטו להקים יחד עמותה להגנת הפרטיות. עם המייסדים נמנים בכירים מהאקדמיה שעוסקים בממשק שבין טכנולוגיה, משפט, חברה ופרטיות; בכירים מארגונים כמו המכון הישראלי לדמוקרטיה ואיגוד האינטרנט; משפטנים ופעילים בתום הסייבר וההצפנה. העמותה הוקמה על רקע הפגיעה המתמשכת בזכות לפרטיות על ידי גופים רבים במשק - וכעת מעקב השב"כ אחר אזרחים בעקבות משבר הקורונה.

העמותה קמה כגוף תומך ברשות להגנת הפרטיות. האחרונה היא יחידה בתוך משרד המשפטים, שאמונה על הגנה על זכות היסוד לפרטיות והמידע האישי של אזרחי ישראל. הרשות הודרה מישיבות הממשלה על הפעלת מעקבי השב"כ - גם מהישיבות החסויות שבהן הוצגו יכולותיו הטכנולוגיות של הארגון; וגם מהישיבות בוועדת חוץ וביטחון שבהן דנו בהסדרת השימוש בשירות החשאי.

השב"כ הופעל בתחילת המשבר בהחלטת ממשלה, והפרטים על יכולותיו מעטים. ככל הידוע, הארגון אוסף מידע באמצעות איכון מכשירים סלולריים, הכולל מיקום ופירוט שיחות טלפון - וזאת במטרה לאתר אנשים שבאו במגע עם חולים מאומתים ולהכניסם לבידוד. הממשלה פעלה במהירות כדי לתת מענה למשרד הבריאות, אולם בג"ץ קבע כי מאחר שיש פגיעה קשה בפרטיות אזרחים - אם הממשלה רוצה לעשות שימוש בשב"כ עליה לעשות זאת באמצעות חקיקה ראשית.

לדברי התומכים בחוק, אין חלופה לשב"כ - אולם מספרים מדויקים התומכים בטענה זו מעולם לא הוצגו באופן מלא ושקוף. מאחר שמדובר בכלי של סוכנות חשאית, לא ניתן לפרט איזה סוג של טכנולוגיה מופעלת ואיזה מידע נאסף. כך, המעקב נעשה שלא בידיעתם או הסכמתם של האזרחים - בניגוד לפתרונות אחרים כמו אפליקציה שמאפשרת לאתר מגע בין אנשים. 

העמותה להגנת הפרטיות מורכבת משורה של מומחים שהופיעו מול ועדת חוץ וביטחון והוועדה המיוחדת לענייני מודיעין, שדנה בהסמכת השב"כ לעקוב אחר ישראלים - והביעו את התנגדותם להפעלת הארגון. כל המומחים מצהירים פה אחד כי מעקב השב"כ הוא פסול ומהווה תקדים בקרב מדינות מערביות. אם לא די בכך, גם ראש השב"כ נדב ארגמן הביע את התנגדותו לשימוש בארגון למעקב אחר אזרחים, שכן זה פוגע במטרת העל של הארגון - מניעת טרור.

ראש השב"כ, נדב ארגמן
ראש השב"כ, נדב ארגמןצילום: גלעד קוולרצ'יק

את העמותה ייסדו עו"ד חיים רביה, העומד בראש קבוצת האינטרנט, הסייבר וזכויות היוצרים במשרד עוה"ד פרל כהן צדק לצר ברץ; ד"ר ארנה ברי, יזמת, מדענית ומוותיקי ההיי-טק הישראלי; ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט; פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה למשפט וטכנולוגיה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב; פרופ' ניבה אלקין-קורן, מומחית למשפט וטכנולוגיה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; ד"ר ענת בן-דוד מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה; ד"ר ערן טוך מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב; ופרופ' אור דונקלמן, מומחה לסייבר והצפנה מהחוג למדעי המחשב ומרכז הסייבר, משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה .

בצוות המייסדים נמצאים גם שני ראשי הרשות להגנת הפרטיות לשעבר: עו"ד יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט, שייסד את הרשות להגנת הפרטיות ב-2006 וגם עמד בראשה; וריבקי דב"ש, שהיתה ממלאת מקום יו"ר הרשות, ולאחר מכן הקימה וניהלה את היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים.

לדברי הכהן, "הקבוצה שמקימה את העמותה מורכבת מאנשים שעוסקים בנושא שנים רבות מכל הזוויות - משפטיות, טכנולוגיות, רגולטוריות, עסקיות, סוציולוגיות ואקדמיות. אנו חשים זה מספר שנים שיש צורך בגוף ייעודי של החברה האזרחית שיתמקד בקידום הגנה על הפרטיות, שהיא זכות יסוד בסיסית העומדת בליבו של המשטר הדמוקרטי.

"מדינת ישראל לא עידכנה את חקיקת הפרטיות שלה עשרות שנים - מאז 1996, בעוד העולם הטכנולוגי השתנה לחלוטין. הרשות להגנת פרטיות הודרה לחלוטין מהדיונים בנושא הקורונה, אף שנעשו מהלכים מאוד חודרניים בפגיעה בפרטיות. ההכרה האירופית ברמת ההגנה על פרטיות בישראל עומדת לפני ביטול, מאחר שישראל לא רק שלא קידמה חקיקה מודרנית, אלא גם הלכה מספר צעדים אחורה בשנים האחרונות. אנחנו קוראים לאנשים מכל המגזרים (לא רק משפטנים) להצטרף לפעילות".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker