דיון ראשון בחלופה למעקבי השב"כ – לא הוצגו חלופות מלבד המגן

ארבעה חודשים מתחילת משבר הקורונה קיימה ועדת חוץ וביטחון דיון ראשון בשימוש בטכנולוגיות מעקב שהן לא איכונים של השב"כ ■ המל"ל והמשרד לענייני מודיעין לא הציגו חלופות מלבד דיון על צמידים שיחולקו לאנשים ללא סמארטפונים, בהם חרדים וילדים

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אנשים עוטים מסיכות ברחוב בבני ברק, בזמן מגיפת הקורנה
אנשים עוטים מסיכות ברחוב בבני ברק, בזמן מגיפת הקורנה. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: מגד גוזני

בדיון בוועדת חוץ וביטחון שדן היום (ג') על חלופות טכנולוגיות למעקבים של השב"כ, הציג המל"ל לראשונה את עבודת המטה שערך, אולם מדובר במסמך שכלל לא הציג טכנולוגיות אחרות אפשריות והממצאים שהובאו בו מעידים על חוסר מקצועיות של מי שחיבר את המסמך.

במצגת שהועברה לחברי הוועדה לא הוצגה דוגמה אחת מפורטת שיכולה להוות תחליף לאיכון השב"כ, המצגת עצמה מכילה תמונות שנלקחו ממצגות אחרות – כמו למשל של אפל וגוגל, לא הוצגו כלל מקורות לממצאים והנתונים שהופיעו בשקפים, טבלת החלופות מושחרת בחלקה ונראה כי מחברי המסמך עשו עבודה שטחית ביותר – רק כדי להציג עבודה כלשהי.

בחודשיים האחרונים – לאחר שבג"ץ הורה לממשלה לחוקק חוק שיסדיר את השימוש באיכוני השב"כ כחלק מהמלחמה בהתפשטות נגיף הקורונה, היתה אמורה הממשלה לפתח חלופה אזרחית למעקבים. על המל"ל הוטלה המשימה לאתר טכנולוגיות חלופיות.

אפליקציית המגן, שפותחה במשרד הבריאות ושמה דגש על שמירה על פרטיותם של אזרחי ישראל, היתה אמורה להיות החלופה העיקרית לשב"כ ופיתוחה החל שבועיים לאחר פרוץ הקורונה בישראל. בניגוד למעקבי השב"כ שנעשים ללא ידיעתו של האזרח אלא רק לאחר שמכשיר הסלולר שלו אוכן והוא קיבל על כך הודעה – אפליקציית המגן היא וולונטרית והשימוש בה נעשה בהסכמת המשתמש.

צבי האוזר
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, צבי האוזרצילום: ינאי יחיאל

הטענה המרכזית שבה משתמשת הממשלה כדי להצדיק את מעקבי השב"כ היא שיש קבוצות אוכלוסייה גדולות ללא סמארטפון – והם מייתרים את המגן. המטרה של המעקבים היא להוות גורם משלים לחקירות האפידמיולוגיות כדי לסייע למשרד הבריאות לאתר אנשים ששהו ליד חולים מאומתים ולקטוע בכך שרשראות הדבקה. רונן הרלינג, מ"מ מנכ"ל משרד המודיעין הסביר כי על פי מחקר שלהם צריך שלפחות 60% מאוכלוסיית ישראל יתקינו את אפליקציית המגן כדי שתהיה אפקטיבית. בישראל הגיע מספר ההתקנות של המגן בשיא ל-1.5 מיליון אזרחים – כלומר 17% מהאוכלוסייה.

רפי מירון, ראש אגף טכנולוגיה במל"ל, אמר במהלך הדיון שישנם כ-3.5 מיליון ישראלים - בהם חרדים וילדים - שאין להם סמארטפונים. כלומר, לדבריו של מירון, בגלל 3.5 מיליון ישראלים מונעים שימוש רק במגן ומחייבים איכוני שב"כ. מדובר במספר לא רלוונטי, מאחר שלילדים ממילא אין סמארטפונים ולא מאכנים אותם כבר כיום, והמספר המקסימלי של חרדים ללא סמארטפון לא עולה על מיליון.

לדבריו של עו"ד רז נזרי, המשנה ליועמ"ש, כוונת הממשלה להסדיר את חוק השב"כ שיאפשר לו להמשיך לעקוב אחרי ישראלים כבר ביום ראשון הקרוב, וביום שני הבא תעלה הצעת החוק לשולחן ועדת חוץ וביטחון לאישור.

צמידים למעקב אחרי חרדים וילדים

אלוף במיל' אורנה ברביבאי, ראשת אכ"א, ב-2013
ח"כ אורנה ברביבאי בתפקידה כראש אכ"אצילום: אוליבייה פיטוסי

המשרד לענייני מודיעין, שקיבל ממשרד ראש הממשלה את המשימה לבחון את החלופות, גם עשה עבודה שטחית במהלך הצגת הממצאים. הרלינג הסביר לחברי הוועדה כי הם עדיין בוחנים את החלופות – בראשן טכנולוגיות לבישות מעולם האינטרנט של הדברים (IoT), אולם לא נתן דוגמה למערכת אחת שנמצאת בבחינה. לשאלתו של יו"ר הוועדה, ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ), כיצד מוגדרת המשימה של המשרד ומה לוח הזמנים למציאת החלופות – ענה הרלינג כי עדיין לא הוגדרו יעדים אלו.

הצעה אחת שהובאה על ידי מירון, לא במסגרת המצגת, היתה צמיד שאותו יחלקו לילדים ולחרדים ועליו יותקן שבב שבאמצעות טכנולוגיות בלוטות' יוכלו לאתר מגעים בין אנשים ולא את המיקומים שלהם. לשאלה כמה עולה צמיד כזה ענה מירון כי מדובר ב-15 דולר לצמיד. האוזר ביקש להבין אם קיימת הערכה כמה זמן יקח להביא או לייצר צמידים ומה הערכה שיש למשרד המודיעין לעלות הכללית, אולם לא ניתנה לכך תשובה. מירון הוסיף כי עמדת המל"ל היא שרק השב"כ יכול להוות פתרון למעקב.

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) טען שהמדינה ממקדת את המשאבים שלה בחקיקת חוק השב"כ במקום הרחבת מערך החוקרים האפידמיולוגיים. ח"כ איילת שקד (ימינה) טענה שרק השב"כ יכול לבצע את עבודת המעקב וכי חלוקת צמידים לאנשים היא לא פתרון הולם. יו"ר ימינה, נפתלי בנט, אמר כי לפני שפונים לשב"כ חייבים למצוא חלופות ולא ההפך וכי הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם התפשטות הנגיף היא הכשרת סטודנטים למערך החוקרים האפידמיולוגים.

בדיון הופיעה נציגת משרד הבריאות, רונה קייזר, ראש אגף מערכות מידע ומחשוב שאחראית על שדרוג אפליקציית המגן. בחודש יולי אמורה לעלות אפליקציית המגן 2 המשודרגת – שמבוססת על איתור מגעים בין שני מכשירי סלולר באמצעות טכנולוגיות GPS ובלוטות'. האפליקציה היא כאמור וולונטרית – וכפי שהציגה זאת קייזר - העיבוד של המידע של המשתמש נעשה על המכשיר עצמו ואם אדם אובחן כחולה קורונה, המגעים שלו יועברו למשרד הבריאות בהסכמתו בלבד.

לדבריה של קייזר, האפליקציה החדשה שתצא בקרוב תהיה מוכנה בשלב הראשון עבור משתמשי אנדרואיד וכשבוע אחריו תעלה גרסה מעודכנת גם למשתמשי אייפון. אחת הבעיות אותן נאלץ צוות הפיתוח לפתור היא בעיית הסוללה – מאחר שהאפליקציה פועלת בכל רגע נתון כדי לאסוף מידע על מגעים – הפעלת בלוטות' ו-GPS ברקע מכבידים על הסלולה. 800 אלף המשתמשים שמותקנת אצלם אפליקציית המגן יצטרכו רק לבצע עדכון גרסה ולא להתקין את האפליקציה מחדש. האחריות על הקמפיין שיעודד את הישראלים להתקין את האפליקציה היא על משרד המודיעין. היעד אותו קבע משרד הבריאות להצלחת המגן היא הורדה וולונטרית של המגן 2 על ידי 4 מיליון ישראלים.

הדיון על חלופות הסתכם באפליקציית המגן בלבד – אולם במהלך הדיון ציינו ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה וח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד), עמדה שעל פי דבריהם של נציגי המל"ל והמשרד לענייני מודיעין – המדינה גוררת רגליים בכוונה בפיתוח המגן כדי שהשימוש בשב"כ יהיה בלתי נמנע.

"הפנייה לשב"כ היתה אמורה להיות עניין זמני ועובדה שראש השב"כ חושב שלא צריך לעשות בהם שימוש. בעידן הקורונה – מהלך כזה מוריד את אמון הציבור בנו. מנהיגות היא עניין של ניהול סיכונים וראיה רחבה, ואם הנחת היסוד של הוועדה תהיה רק שב"כ אנחנו מסרסים את היכולת להביא חלופה. יש פה גרירת רגליים מכוונת", אמרה ברביבאי.

תגובות