התנגדות לחוק המעקב של השב"כ אחר הציבור: "מחריבים את הדמוקרטיה"

ועדת חוץ וביטחון תדון מחר שוב בהארכת השימוש בשב"כ לטובת מעקב אחרי אזרחים ■ עו"ד חיים רביה, מומחה לפרטיות: "אי אפשר להציע חוק כאילו מדובר בזמני חירום קיצוניים, בזמן שהממשלה והמשק חוזרים לשגרה מבורכת"

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מתמגנים מפני וירוס קורונה בתל אביב, במארס
מתמגנים מפני וירוס קורונה בתל אביב, במארס. למצולמות אין קשר לכתבהצילום: עופר וקנין

"הדרך לדיקטטורה עוברת דרך חוקים הרואים באזרחים אויבים פוטנציאליים. כל מי שנותן לזה יד גורם ביודעין לחורבן של הדמוקרטיה". כך כתב אחד מתוך 820 מגיבים לתזכיר חוק השב"כ שפורסם להערות הציבור.

בתזכיר, שעלה בשבוע שעבר לעיון והערות הציבור, מוצגים השינויים בחוק שמסמיך את שירות הביטחון הכללי (השב"כ) לעקוב אחרי חולי קורונה - ומפרט באיזה תנאים יתבצע המעקב.

מקריאת התגובות שבתחתית התזכיר, עולה כי דעת הציבור בנושא היא אחידה. "מבצעים בחסות הקורונה מחטף של פרטיות האזרחים – זה מזעזע", כתב מגיב. "אני לא רואה שום הצדקה לחוקק חוק שמאפשר מעקב אחרי כל תנועה שהאזרח עושה. זו פגיעה חמורה בחופש הפרט. אני מתביישת להשתייך למדינה שהממשלה שלה מנסה להניע מהלכים דיקטטוריים כאלה. במיוחד כשאין מצב חירום", כתבה אזרחית אחרת.

ועדת חוץ וביטחון תערוך מחר (ג') ב-11:00 ישיבה ראשונה מאז הקמת הממשלה ובמהלכה תדון בבקשתה להאריך את תוקף השימוש במעקבי השב"כ ובמקביל גם בצמצום השימוש בשירות רק למקרים יחודיים. בראש הוועדה יעמוד ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ). השב"כ עדיין מוסמך לבצע מעקב אחרי אזרחים ישראלים באמצעות איכון המכשירים הסלולריים שלהם, בהוראת הממשלה. בחודשיים האחרונים האריכה הוועדה המיוחדת לענייני מודיעין את ההחלטה, עד שהשימוש בשירות יעוגן בחקיקה ראשית – כפי שהורה על כך בג"ץ לפני חודש.

ההצעה לתיקון חוק השב"כ תופעל כהוראת שעה לשלושה חודשים וניתן יהיה להאריך אותה בעוד שלושה חודשים בתהאם לצורך. מהחוק עולה כי המידע הטכנולוגי שאותו אוסף השב"כ כולל נתוני זיהוי של אזרחים, נתוני מיקום ופירוט שיחות – ללא התוכן שלהן. מאחר שנהלי העבודה של השב"כ חסויים, ייתכן שנאספים פרטי מידע נוספים. כפי שעולה מסעיף 8, דרכי הפעולה של השירות נקבעים על ידי ראש השב"כ נדב ארגמן ועוברים את האישור של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

"הציבור לא טיפש. הוא היה מוכן לשאת מעקב של השב"כ בזמני חירום, כשפרצה מגפה ולא היה פנאי ליישום אמצעים אחרים. הוא אינו מוכן לשאת בזה כעת", אומר עו"ד חיים רביה, מומחה לפרטיות וראש קבוצת הסייבר במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ. "תזכיר החוק מתפרסם בזמן שהממשלה החליטה לצמצם את התחקות השב"כ, ומשרד הבריאות מסיר את ההגבלות על המשק. אין להסדר בתזכיר בסיס עובדתי או משפטי. אי אפשר להציע חוק כאילו מדובר בזמני חירום קיצוניים, בזמן שהממשלה והמשק חוזרים לשגרה מבורכת", מוסיף רביה - שגם הוא נמנה בין המגיבים לתזכיר החוק.

תנועת זזים מובילה מחאה בנושא. היא הגישה לחברי הוועדה עצומה שעליה חתומים 8,000 ישראלים, בדרישה לעצור את חקיקת החוק והמשך המעקבים של השב"כ. "הממשלה עצמה כבר הודתה שאין צורך בהמשך המעקבים, אבל החקיקה נמשכת. אסור לאפשר מצב שבחסות הקורונה תמוסד פגיעה כל כך חמורה בזכות לפרטיות של כל אחד ואחת מאתנו", נמסר מהתנועה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker